בג"ץ ב"טרנספר החתולים": "סוף לסירוס - נזק וסבל"
בעמותת "תנו לחיות לחיות" תקפו את החלטת השר אריאל לבטל את עיקור חתולי הרחוב וסירוסם ועתרו לבג"ץ: קושי דתי-מצפוני של השר לא יכול לתת לגיטימציה להפר את החוק. לטענתם, יש רבנים שמאשרים את המהלך
החלטותיו של שר החקלאות בנוגע לחתולי רחוב ממשיכות להכות גלים: הבוקר (ג') הגישה עמותת תנו לחיות לחיות עתירה לבג"ץ נגד החלטתו של השר אורי אריאל להפסיק לתקצב סירוס ועיקור של חתולי רחוב שעמד עד כה על 4.5 מיליון שקל בשנה. "המשפט בישראל אינו מכיר בזכותו של שר לסרב לחוק מטעמים של דת ומצפון", טענו בעמותה, והסבירו כי השינוי שיזם עלול להוריד לטמיון את ההשגים בצמצום ההתרבות של חתולים בקהילה.
כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", אריאל הודיע על הפסקת התקצוב ובחן כמה אפשרויות, בהן גם "טרנספר" לחתולים למדינות זרות. כעת בוחנים במשרד החקלאות אפשרויות אחרות שיהוו תחליף לסירוס או עיקור.
העמותה הגישה היום עתירה לבג"ץ ובה היא טענה כי "התרבות יתר של בעלי חיים משוטטים דנה רבים מהם לחיים אכזריים וקצרים. לעתים הם קורבן של בני אדם שרואים בהם מטרד. כשמדובר בכלבים, הם נאספים למכלאות עירוניות, שם רובם מומתים על ידי הרשויות. ההתרבות של בעלי חיים משוטטים מובילה ל'סתימה' של מכלאות רשותיות ופרטיות כאחד. לצד סבלם של בעלי החיים מדובר גם בנטל כלכלי כבד על המשק".
את העתירה הגיש עו"ד יוסי וולפסון בשם העמותה, שאנשיה טוענים כי הדרך היחידה לצמצם התרבות של בעלי חיים משוטטים היא עיקור וסירוס. הם הסבירו שהסיבה לכך שהשר אריאל מסרב להעביר את התקציב לסירוס היא "הקושי הדתי-מצפוני, המקשה על השר להורות על מעשים שמבחינתו מנוגדים למצוות דתו. עם כל האמפתיה לחופש הדת והמצפון של אריאל, המשפט בישראל אינו מכיר בזכותו של שר לסרבנות לפקודות החוק מטעמים של דת ומצפון".
בעמותה טוענים כי דווקא רבנים אחרים כן מאשרים סירוס ועיקור של חתולים אם זה גורם לסבל רב לחתולים או למטרד לבני האדם. יעל ארקין, מנכ"לית העמותה: "מחקרים בינלאומיים רבים מוכיחים כי הפתרון היעיל היחיד להתרבות חתולי
הרחוב הוא עיקור וסירוס. הפסקת התקציב והפסקת ביצוע העיקורים והסירוסים גורמות נזק לחתולים שנולדים לחיי סבל ברחוב וגם לקהילה שבה הם חיים. אם רוצה השר להקצות תקציב נוסף למחקר עבור מציאת חלופות הוא מוזמן לעשות זאת, אולם מוכרחים להקצות את הסכומים הקבועים בחוק לעיקור וסירוס בהקדם".
היא ציינה כי השינוי שיזם אריאל עלול להוריד לטמיון את "ההשגים שהשגנו מאז 2008 בצמצום ההתרבות של חתולים בקהילה. במקום שבו המדינה אינה לוקחת אחריות, עלינו לקחת אחריות כאזרחים. טיפול אחראי בחתולי הקהילה כולל התארגנות של אזרחים ושכנים לטיפול רפואי בהם ולהבאתם למרפאות וטרינריות לעיקור וסירוס".
לפנייה לכתב/ת 
