דו"ח מכון טאוב: חרדים בישראל בריאים יותר – ומאריכים חיים
הדו"ח מצא כי בערים בהן יש ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית - כמו בני ברק, ירושלים ובית שמש, תוחלת החיים גבוהה ברמה ניכרת מהצפוי ברמה הסוציו-אקונומית שלהן. תוחלת החיים הממוצעת בקרב גברים חרדים הייתה גבוהה ב-3 שנים מהצפוי על בסיס המצב הסוציו-אקונומי. בקרב נשים חרדיות, תוחלת החיים הייתה גבוהה בשנה וחצי
אמונה מאריכה חיים - ועכשיו יש הוכחה: הדו"ח השנתי של מרכז טאוב המתפרסם הבוקר (ד'), מצביע על כך כי שבערים שיש בהן ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית - כמו בני ברק, ירושלים ובית שמש, תוחלת החיים גבוהה ברמה ניכרת מהצפוי בהתחשב ברמה הסוציו-אקונומית הנמוכה של אותם יישובים.
אחד המחקרים בדו"ח, המציג תמונת מצב חברתית-כלכלית של ישראל 2015 ביחס למדינות אחרות ובהשוואה לשנים קודמות, עוסק בקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים.
עוד עולה מהמחקר כי הרוב המכריע של החרדים (73.6%) הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 50% בקבוצות האוכלוסייה האחרות. בנוסף, אחוז החרדים שדיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית עמד על 18.7% בלבד – בהשוואה לשיעורים כפולים ואף יותר מכך בקבוצות אוכלוסייה אחרות.
מה עוד משפיע על אריכות חיים?
הבריאות בישראל לעומת אירופה: רע כאן אבל חיים יותר
לעבור לגור בפריפריה? מתים שם מוקדם יותר
נמוכים חיים יותר: 10 עובדות על אריכות ימים
לא מתלוננים ונהנים ממערכת תמיכה חברתית ענפה
המחקר של השניים מצא כי אכן יש קשר ברור בין היותו של אדם חרדי ובין סיכוייו לדווח כי בריאותו טובה מאוד. כמו כן, נמצא קשר בין דיווח על רמת בריאות גבוהה ובין הון חברתי גבוה. ממצא זה תומך בהשערה כי לחרדים בישראל יש הון חברתי ותפיסת בריאות טובה, אשר כנראה תורמים לאריכות חיים. יחד עם זאת החוקרים מסייגים את הממצאים וסבורים כי ייתכן שהממצאים קשורים גם לנורמות חברתיות שאינן מעודדות תלונות, בוודאי לא במסגרת סקר ממלכתי.
לדעת החוקרים, המחקר הנוכחי שנערך על ידי פרופ' דב צ'רניחובסקי, חוקר בכיר וראש צוות הבריאות במרכז טאוב וחן שרוני, בקרב חרדים יש הון חברתי גבוה יחסית, דבר הבא לידי ביטוי בריבוי קשרי חברות, בשביעות רצון גבוהה מהיחסים עם המשפחה, במערכת חברתית תומכת ובפעילות התנדבותית בקהילה.
שני החוקרים מצאו כי תוחלת החיים הממוצעת בקרב גברים חרדים הייתה גבוהה בשלוש שנים מהתוחלת הצפויה על בסיס מצבם הסוציו-אקונומי. בקרב נשים חרדיות, תוחלת החיים הייתה גבוהה בשנה וחצי ביחס לצפוי לפי הרמה הסוציו-אקונומית.
הם משערים שההבדל בין נשים חרדיות לגברים חרדים עשויים להיות קשורים להבדלים בין המינים ברמת הקשרים החברתיים, הנובעים מהבדלים באורח החיים – כך למשל לגברים חרדים יש ביקורים תכופים יותר בבית הכנסת מאשר נשים.
לפנייה לכתב/ת 
