המצוד נמשך: זה נתיב הבריחה של רוצח השלושה בתל אביב
מצוד חסר תקדים אחר המחבל נשאת מלחם שרצח שלושה בני אדם בתל אביב. לאחר הטבח בבר "סימטא" פתח בריצה לכיוון רחוב אבן גבירול, שם עלה על המונית של אמין שעבאן, רצח אותו, נטש את גופתו ליד מנדרין והמשיך במוניתו. את הטלפון נטש ברמת אביב לפני הפיגוע. זה נתיב הבריחה וכך חמק מידי המשטרה
זה התחיל בהשלכת הטלפון והמשיך בחנות הטבע אניס ("Anise") בדיזנגוף 122 בתל אביב, משם יצא המחבל נשאת מלחם (29) מעארה לרחוב וריסס ביריות את יושבי הבר "סימטא" בבניין הסמוך. התוצאה קשה: שמעון (שימי) רוימי בן 30 מאופקים ואלון בקל בן 26 מכרמיאל נרצחו ושבעה נפצעו. מלחם ירה גם לעבר בתי עסק נוספים בסביבה ששמשותיהם התנפצו, ומשם חמק מבלי שאיש יירה בו או ינסה לעצור אותו. נתיב הבריחה המשוער מופיע במפה למעלה.
לאחר הטבח בבר "סימטא" פתח המחבל בריצה לכיוון צפון ברחוב דיזנגוף - לא הרחק מתחנת המשטרה. לפי ההערכות המשטרה, המחבל פנה משם בריצה לכיוון רחוב אבן גבירול - ושם עלה כנראה על המונית של אמין שעבאן מלוד, איתו נסע לכיוון צפון - ורצח אותו סמוך למלון מנדרין. הוא נטש את הגופה, ונסע עם המונית מרחק של כמה מאות מטרים, עד שנטש אותה על דרך נמיר, לא הרחק מתחנת אוטובוס. באותו היום נמצא הטלפון הנייד שלו ברחוב רדינג ברמת אביב - וזו נקודת הציון האחרונה הידועה לחוקרים. מאז ועד עתה מחפשים אחריו אלפי שוטרים ואנשי שב"כ.
הטלפון נמצא ביום שישי בסביבות 14:00 בצהריים ברחוב רדינג בעיר וככל הנראה המחבל השליך אותו לפני שביצע את הטבח. מי שמצאה את הנייד היא תלמידת בית ספר שחזרה איתו לביתה וסיפרה על כך לאביה. משעות הצהריים, מספרים בני המשפחה, הנייד החל לצלצל לא מעט. כשהם ענו, פנו אליהם אנשים בערבית. כמו כן התקשר אחד ממעסיקיו של המחבל שניסה כנראה ליצור עמו קשר. בני המשפחה הניחו כי הוא שייך לפועל ערבי שיחזור לעבודתו בשכונה ביום ראשון.
בשבת בערב, כאשר ראו את שמו של המחבל במהדורות החדשות, הם קישרו בין הנייד שנמצא אצלם לבין המחבל מהפיגוע ברחוב דיזנגוף ופנו למשטרה.
במקביל, אנשים שעבדו עם מלחם זיהו אותו. הוא עבד בשיפוץ דירה ברחוב גרונימן - רחוב צדדי ושקט ברמת אביב - ששייכת לבני זוג שבשנים האחרונות מתגוררים בצפון הארץ. הם שכרו את הקבלן, וממנו שמעו כי המחבל עבד בדירתם. "שמעתי על כך שהוא עבד אצלנו בדירה וזה הפתיע אותי, אני יודע שהמצב עכשיו בתל אביב מאוד מתוח. אני לא רוצה להיות מעורב בזה, יש לי בית, משפצים שם ובונים וזהו. אני לא מכיר את הפועלים", אמר בעל הדירה. לאחר שנודע כי מלחם עבד במקום, הגיעו לשם כוחות הביטחון וערכו סריקות ואף ביקשו מאחד השכנים לפתוח בפניהם את המקלט, מחשש שהמחבל מתחבא באזור.
בחברה שמבצעת את הפרויקט הופתעו לגלות שהעובד לשעבר ביצע את הפיגוע, אך טענו כי הוא לא הועסק על ידם באופן ישיר. אחד מעובדי החברה שעבד עם המחבל בשיפוצים סיפר: "הייתה לי אינטראקציה של כמה ימים איתו, אבל לא נשאלתי על ידי שום גורם, לא משטרה ולא כלום. היו גורמים אחרים שאני יודע שנחקרו, המעסיק הישיר שלו נחקר. אנחנו עבדנו מול מעסיק יהודי. אולי בדרך שם היה מישהו ערבי".
העובד הוסיף: "לאף אחד הסיטואציה לא נעימה, אי אפשר לברוח מזה, אין פה שום עניין של רגשי אשמה או לא. זה בחור ערבי ישראלי - אבא שלו מתנדב במשטרה, הוא לא צריך אישורים בשביל לעבוד, להפך, העובדים מהשטחים עוברים סינון ביטחוני, אזרחים ישראלים לא. מישהו דורש ממך במקצוע הזה להביא תעודת יושר? לא! זה המלכוד אולי. גם אם הוא ישב בכלא אז אנשים אומרים בואו נשקם אותו ולא נזרוק ולא נעסיק אותם".
הרוצח היה מוכר ברמת אביב
המרכז המסחרי בשכונת רמת אביב לא היה זר למחבל, שבשנים האחרונות עבד כשליח בחנות ירקות גדולה שהייתה במקום. לפני שלוש שנים צומצם השטח של חנות הירקות ובמקום נפתח סניף של רשת חנויות אניס – חנות דומה לזו שממנה הוא יצא וירה על המבלים בפאב ברחוב דיזנגוף. המחבל המשיך לעבוד במקום עוד כמה חודשים, עד שלפני יותר משנה חנות הירקות נסגרה סופית ובמקומה נפתחה חנות לבגדי תינוקות. מאז בעלי העסקים במרכז המסחרי לא ראו את המחבל.
בחצי השנה האחרונה עבד המחבל והסתובב בשכונת רמת אביב בצפון תל אביב, וחלק מהתושבים הכירו אותו מעבודתו בשיפוצים באזור. אחרים יודעים לספר כי נהג לפקוד מדי יום קיוסק קטן סמוך למקום העבודה שלו. בירור העלה כי מלחם עבד בדירה ששופצה בקומה העליונה באחד הבניינים בשכונה.
בשבועות האחרונים הוא שב והסתובב שוב בשכונה, אחרי שהתחיל לעבוד כטייח בשיפוצים ברחוב סמוך. יגאל מירקוס, בעל מכבסה במקום, הכיר את מלחם כשזה עבד בחנות הירקות - והשבוע נתקל בו שוב. "הוא הגיע אליי למכבסה ביום שלישי או רביעי בשבוע האחרון. כשהוא ביקר במכבסה הוא שאל איפה הוא יוכל להשיג חומרי בניין. האמת שלא הייתי מופתע לראות אותו, זה לא שהוא היה רוצח לפני. הוא שאל אותי לשלומי, שאלתי אותו לשלומו, והוא אמר שהכול בסדר. אני זוכר אותו כבחור אנרגטי, זריז, נורמטיבי לחלוטין. אני לא זוכר שהיו איתו בעיות אלימות מיוחדות".
מהמשטרה נמסר כי המצוד אחר הרוצח נמשך והוא מתבצע בכמה אזורים ברחבי הארץ. המטרה המרכזית, ציינו במשטרה, היא מבצע איתור הרוצח המתנהל בשיתוף פעולה הדוק עם שב"כ המוביל את המאמץ המודיעיני. "המשטרה ממקדת מאמצי אבטחה נרחבים, לצד המאמצים לאיתור, על-פי הערכת מצב המתקיימת בכל כמה שעות. שיתוף הפעולה של הציבור מתנהל למופת ואנחנו מודים על הערנות ועל המידע המוזרם למשטרה. כל פיסת מידע נבדקת. אין מקום לשינוי בהנחיות לציבור. יש לקיים שגרה בכל האזורים, תוך המשך גילוי ערנות ודיווח למשטרה. המשטרה ערוכה באופן מתוגבר לטיפול בדיווחים הרבים במוקדי 100".
קורבנות הפיגוע הובאו למנוחות
אלפים ליוו אתמול את שלושת קורבנות הפיגוע, אלון בקל ושמעון רוימי שנרצחו בבר "סימטא", ואמיר שעבאן שנרצח במוניתו וגופתו ננטשה סמוך למלון מנדרין בצפון תל אביב. בבית העלמין בכרמיאל ספד האב דוד בקל לבנו ואמר בנוכחות כ-2,000 משתתפים: "נשארנו כאן מרוסקים ואתה שם למעלה עם הנשמה הגדולה שלך. איזה ראש גדול היה לך. אמרת לי 'נשיג מטרה, ואז נחפש את המטרה החדשה'. איזו נתינה הייתה לך, אספת מוצרים לניצולי שואה ורצית עוד". האם ניצה ספדה לבנה: "היה לנו ילד ואיננו עוד. אלון ילד אהוב. נסיך שלי. תמיד אני נושאת משא כבד, אבל את הכאב הקשה הזה לא אצליח לשאת לעולם".
ליאור שחרור, שהייתה חברתו של בקל, ספדה: "אלוני שלי, אהוב שלי. איך כותבים לאדם שהיה החבר הכי טוב שלי, שיודע איך אני מרגישה? אז אני לא נפרדת ממך. אתה איתי לאורך כל הדרך. פחדתי עליך בצוק איתן. לא רציתי שתלך למילואים ודאגתי. מי היה מאמין שאאבד אותך חודשים אחר כך בפאב באמצע תל אביב. כמה היית מוכן להשקיע כדי להגיע לקידוש עם המשפחה, למשוך עוד כמה דקות איתם". שחרור סיפרה כי אלון נהג לאסוף בקבוקי מים בשקית כדי להעניקם לנזקקים שיוכלו להנות מהפיקדון. "היית יפה מבחוץ ופי מיליון מבפנים, לב של זהב", אמרה.
במקביל, בבית העלמין באופקים הגיעו כ-2,000 איש להלווייתו של שמעון רוימי. דודתו מור פרץ ספדה לו: "היום אנחנו עומדים כאן ובמקום לחגוג את יום הולדתך אנחנו קוברים אותך. לא זוהי דרך החיים, שהורים קוברים את בנם. עברת את עזה, עברת מלחמה, אבל לא יכולת לכדור אחד של שנאה".
י', חברו הטוב של רוימי, סיפר: "היינו חמישה חברים הכי טובים שאי אפשר להפריד ביניהם, עד שלשום. עוד 25 ימים היית אמור לחגוג יום הולדת 31. על היד שלך היה מקועקע המשפט 'לחיות את היום'. לחיות את הרגע היה המוטו שלך, ובמותך ציווית אותנו לחיות. בעוד 25 יום, במקום לחגוג, נבכה על הקבר שלך. סליחה שלא הצלחנו להציל אותך, אבל אנחנו מבטיחים שלא נשכח. אנחנו כבר 30 שנה משפחה. מבטיחים להנציח ולזכור, החמישייה שעכשיו הם רביעייה".
אחר הצהריים התקבצו גם בלוד מאות בני משפחה וחברים במסע הלווייתו של אמין שעאבן, שהותיר אחריו 11 ילדים ו-3 נשים. "הוא נרצח בדם קר אחרי שעבדו עליו", סיפר חברו נדיר. "אם הוא היה יודע שיש לו מחבל במונית - הוא היה נלחם בו". חוסר ודאות עדיין אופף את הנסיבות שהובילו לרציחתו.
"אנחנו עדיין לא יודעים כמה הרצח של אמין קשור לפיגוע", אמר אברהים, קרוב משפחתו של שעאבן. "יש הרבה שמועות ולא עדכנו את המשפחה. יש עדיין שמנסים להבין אם הרקע פלילי, וזה מוזר כי אין סיכוי. לאמין אין אויבים. הוא בנאדם שכולם אוהבים אותו, מסתדר עם כולם, שרק רצה לפרנס את המשפחה שלו בכבוד".
בתוך כך, הפצועה הדר קליין שנפצעה באורח קל שוחררה מבית החולים בילינסון בפתח תקווה. שני פצועים עדיין מאושפזים בבית החולים איכילוב בתל אביב: עידו לזן פצוע באורח קשה ופצוע נוסף מאושפז במצב בינוני עם פגיעת ראש.
לפנייה לכתב/ת 
