לחשב מסלול מחדש: הדרך לשינוי תודעתי
כל אחד מאיתנו מגיע לעולם עם ייעוד כלשהו, הלידה היא תחילת המסע שלנו בדרכי החיים, כשאנחנו אמורים להיות מחוברים למערכת הניווט הפנימית שלנו. אך לעיתים אין קליטת לוויינים ואנחנו מפספסים את הדרך. מיכל פולת עוזרת לכם למצוא את המסלול הנכון
דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם נוסעים ופתאום נתקע לכם הרכב. אתם גוררים אותו למוסך, ותוך כדי שהמכונאי פותח את מכסה המנוע, הוא שואל אתכם אם היו נורות שהבהבו ברכב לאחרונה. אתם נזכרים שהיה משהו כזה, וגם שהמון זמן לא החלפתם שמן ולא בדקתם מים.
כל מי שיש לו קצת ניסיון בנהיגה, או הקשיב בשיעורי התיאוריה, יודע שכדאי לשים לב לאיתותים של האוטו: להתייחס לנורות מהבהבות ולטפל בבעיה שהן מעידות עליה, להסתכל על מד הדלק ולתדלק בזמן, להשקיע רגע מדי פעם כדי לבדוק שמן ומים - ולהחליף אם צריך.
ברור לנו גם שצריך לציית לתמרורים בדרך ולהאט כשתנאי הדרך ממבקשים זאת.
אנחנו גם יודעים שאם אנחנו רוצים להגיע ליעד שלנו, כדאי לעקוב אחר הוראות השילוט (או מערכת הניווט), במידה ואנחנו לא מכירים את הדרך.
את כל זה אפשר להקביל לחיים. כשאנחנו, כנשמה, נכנסים לגוף ("הרכב" שלנו), אנחנו יוצאים למסע שאמור להביא אותנו ליעד מסוים. כדי להגיע ליעד הזה, יש מערכת שלמה של איתותים פנימיים וחיצוניים שמטרתם לעזור לנו לנסוע באופן חלק יותר ולהגיע ליעד בדרך הכי קצרה ויעילה.
לאן אנחנו נוסעים?
מה היעד הזה בעצם? לאן אנחנו רוצים להגיע? לכל אחד מאתנו יש יעד אחר, מה שמכונה "ייעוד". הייעוד הזה מורכב מחוויות, תהליכים ושיעורים רבים שהנשמה שלנו רוצה לחוות כאן בכדור הארץ על מנת להתפתח. כדי לחוות את כל מה שהיא רוצה (שזה בעצם הדברים שאנחנו הכי רוצים בתוכנו), הנשמה מכינה לעצמה תכנית פעולה הכוללת מסלולים שונים שמובילים ליעד, ואז בוחרת לעצמה רכב לנסוע בו, ממלאת את מיכל הדלק, ויוצאת לדרך.
העניין הוא שכאשר הנשמה נכנסת לגוף, אנחנו נולדים ושוכחים את החיבור שלנו אליה ולסיבות שהביאו אותנו להגיע לכאן. אנחנו לא זוכרים מה בעצם רצינו לעשות כאן; אנחנו מסונוורים מכל האורות וההתרחשויות מסביב, עד שאנחנו לא מאמינים כשאומרים לנו שהעולם הזה הוא רק חלק קטן ממה שבאמת קיים.
אנשים ותמרורים באמצע הדרך
מאחר שאנחנו יודעים מבעוד מועד שנשכח, אנחנו מכינים לעצמנו איתותים וסימנים. מטרת האיתותים האלו היא לעזור לנו להגיע ליעד שלנו, לכוון אותנו למסלולים הכי טובים להגיע אליו, ולהזהיר אותנו לפני שאנחנו פונים לשביל ללא מוצא, תהום, או פשוט דרך שלא מובילה אותנו ליעדנו.
למשל, כשאנחנו נמצאים בצומת מרכזי בחיים ועומדים לבחור במסלול שיסיט אותנו באופן חד מהדרך ליעד, אנחנו עשויים לפגוש באופן פתאומי אדם שייתן לנו מידע וישפוך אור חדש על ההחלטה שלנו. זה יכול להיות זר גמור או מישהו שאנחנו מכירים ומזמן לא פגשנו. מה שהופך את המפגש הזה לשונה מאחרים, זה שהמידע שהאדם מוסר לנו מעביר לנו רעד בכל הגוף.
כיוון שאנחנו עלולים לפספס את המסר וחשוב לנו להגיע ליעד שלנו, אנחנו שמים לעצמנו מספר סימנים נוספים למקרה שנמשיך לכיוון השביל הלא נכון. כך, אנחנו יכולים להתחיל להתקל במשפטים בתוכנית טלוויזיה, שיר ברדיו, ספר וכדומה, שמלווים ב"נפילת אסימון" פנימי.
כשאנו מתעלמים מהמסרים האלו, מגיעים סימנים פיזיים שמעכבים אותנו בדרכנו: תקלות ברכוש, מחלות, פציעות, תאונות ועוד. בדומה לפסי הרעדה בשולי הדרך, מטרת הסימנים האלו לעורר אותנו ולהחזיר אותנו לדרכנו, והם נהיים מטלטלים יותר ויותר עד שאנחנו מקשיבים להם. אם בכל זאת אנחנו ממשיכים בדרך הלא נכונה, אנחנו מתחילים לחוות עצירות של ממש בחיים - כמו שנתקלים בקיר בטון.
הדלק שמניע אותנו
ישנה מערכת נוספת של איתותים שמכוונת אותנו לאורך כל הדרך. כדי להבין אותה,דמיינו רכב עם מד דלק חכם במיוחד, שמאט או מפסיק את הזרקת הדלק כשאנחנו לא בכיוון הנכון.
ה"דלק" שהנשמה ממלאה ב"רכב" הוא האנרגיה שאמורה להספיק לכל מסע החיים שהיא תכננה לעצמה - כלומר "דלק" שאמור לאפשר לנו לנסוע באופן חלק במהלך כל מסע חיינו. האנרגיה הזו מתבטאת בעולמנו ככסף, בריאות, חיוניות ותחושה כללית של "רוח גבית" שמאפשרת לנו להמשיך לנוע.
לכן, כשאנחנו נוסעים בדרך הנכונה לנו, החיים שלנו זורמים, יש תחושה שדלתות נפתחות לנו ואנחנו נתקלים בהרבה "צירופי מקרים": פוגשים אנשים ש"בדיוק חשבנו עליהם", מכירים לפתע את האנשים שיכולים לעזור לנו במה שאנחנו רוצים לעשות, ודברים שאנחנו רוצים מופיעים בקלות בחיים שלנו. גם כשאנחנו נתקלים באתגרים ובמהמורות, אנחנו מרגישים שיש לנו אנרגיה להתמודד איתם - "הרכב" נוסע בעליה ולא רק "סוחב".
לעומת זאת, כשאנחנו מתחילים לסטות מהדרך הנכונה לנו או ללכת בדרך עקלקלה מאוד שתבזבז לנו דלק רב, אנחנו מתחילים לחוות קשיים ותקלות. אנחנו לא מצליחים לממש את הדברים שאנחנו רוצים או שאנחנו צריכים מאוד להתאמץ כדי שמשהו יזוז.
לחישות מהמנוע
לפני שאנחנו חווים תקלות ועצירות בחיים, יש לחישות ואיתותים פנימיים - וכדאי להקשיב להם. למשל, תחושה כללית של חוסר אנרגיה, שעמום או חוסר התלהבות עלולים להצביע על כך שכיוון מסוים מוביל אותנו למבוי סתום, לעומת שמחה והתלהבות שעשויים לאותת לנו על כך שאנחנו נמצאים על הנתיב הנשמתי המדויק לנו.
כמובן שלא כל פציעה מספרת שאנחנו צריכים לשנות את חיינו, ולא כל שעמום אומר שהתהליך לא נכון לנו. בנוסף, גם כשאנחנו מבינים שאנחנו מקבלים איתות שמסמן לנו לעשות שינוי, לא תמיד ברור לנו מה השינוי הנדרש ומה הכיוון הנכון לנו. אז איך נדע?
להתחבר למערכת הניווט האישית שלנו
לצערנו, אין חוברת תאוריה אוניברסלית שמתאימה לכולם. כמו שלכל רכב יש מדריך שונה, כך גם לכל אדם.
מצד שני, יש לנו גישה ישירה למדריך הפרטי שלנו. לכל אחד מאיתנו יש קול פנימי שמחזיק את חוברת התאוריה, כולל היעד, מפת הדרכים ופירוש התמרורים. הקול הזה הוא כמו ג'י.פי.אס פנימי, חלק שנמצא גם בתוכנו וגם מחובר ללוויין שמסתכל על כל התמונה מלמעלה - מעין מערכת ניווט שמכוונת אותנו לעבר היעד שהנשמה שלנו הכתיבה לו.
כדי להתחבר ללוויין הפנימי הזה, חשוב קודם כל לדעת שהוא קיים. כדי להבין מה הסימנים מסמנים לנו, אנחנו יכולים להתחבר פנימה אל תחושת שמחה וקלילות, אל תדר שמשקיף על הכל מלמעלה
ומבין שהכל נועד לשרת את ההתפתחות שלנו.
מתוך חיבור לתדר הזה, אנחנו יכולים לשאול שאלות ולבקש הבנות לגבי הסימנים שאנחנו מקבלים ובנוגע לקשיים שאנחנו חווים. אחרי ששאלנו – עלינו להתחבר לידיעה שהתשובות קיימות בתוכנו ולסמוך על מה שעולה לנו.
ישנן דרכים שונות לעשות את זה ועל כך בפוסט אחר, אבל בסופו של דבר, לכל אחד יש את הדרך האישית שלו. אז צאו לדרך, שחקו עם זה, ושיהיה מסע נעים ומפתח.
מיכל פולת , יועצת ומנחה לשינוי תודעתי
לפנייה לכתב/ת 
