בעל פשט רגל - גרושתו הפסידה מיליוני שקלים

בהסכם גירושים נקבע שהאישה תקבל את הבית המפואר בהרצליה ששוויו 5.8 מיליון שקל. אלא שאז התברר שהבעל צבר חובות אדירים

עו"ד רחל כרמיפורסם: 31.01.16 , 22:55

בית המשפט העליון קבע לאחרונה שלמרות הסכם גירושים שנחתם בין בני זוג, האישה לא תקבל את הבית המפואר שבו התגוררו מאחר שבעלה נקלע לחובות אדירים, ומכירת הנכס תשמש לכיסויים. בית המשפט קבע שהעברת הבית לאישה לא נעשתה בתום לב.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בהסכם הגירושים שסיים את נישואי בני הזוג ב-2010, העביר איש העסקים לאשתו לשעבר בית פרטי בהרצליה פיתוח. אלא ששנה לפני כן החלו להתנהל נגדו הליכי פשיטת רגל על חובות של כ-15 מיליון שקל לנושים שונים. שנה אחרי החתימה על הסכם הגירושים ביקש הנאמן לבטל את העברת הבית בטענה שנחתם שלא בתום לב, כשהבעל כבר היה מרושש, ומתוך ניסיון להבריח מנושיו נכס ששווה מיליונים.

תביעה

הגרוש תבע: "לה יש דירה, נשארתי עם מזומן"

עו"ד ציפי פיק

במסגרת מאבק גירושים תבע הבעל חלוקה חריגה של הרכוש בטענה שאשתו מחזיקה בדירה בשווי 3.5 מיליון שקל. למה הוא נדחה בבית המשפט?

הגרוש תבע: "לה יש דירה, נשארתי עם מזומן"

בית המשפט המחוזי בתל אביב הסכים שמדובר בהענקה פסולה שנעשתה בחוסר תום לב, וביטל אותה. נקבע שמחצית הזכויות בבית – ששוויו הוערך בכ-5.8 מיליון שקל – שייכות לחייב, כלומר לנאמן.

עם זאת, במקביל נקבע שיש להפחית משווי הבית כספים שונים ששייכים לאישה, בהם תשלומי משכנתה ששילמה לבד וכספים שוויתרה עליהם בחלוקת הרכוש, כמו כתובה של כ-170 אלף שקל וזכויות סוציאליות בשווי של כ-230 אלף שקל.

אלא שהנאמן סבר שמדובר בקביעה שגויה וערער לבית המשפט העליון, בטענה שמרגע שבוטלה הענקת הבית, בית המשפט לא יכול היה להתערב בחצי שיקבל תמורת מכירתו. הנאמן הוסיף כי גם אם האישה הייתה זכאית לכספים מבעלה לשעבר – כבר אז הוא לא יכול היה לשלם לה, והיא מוזמנת להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר.

האישה הגישה ערעור נגדי וטענה נגד ביטול הענקת הבית. לטענתה, היא ובעלה לשעבר החליטו מראש, עוד כשרכשו את הנכס, שהוא יהיה רק שלה תמורת הוויתור שלה על זכויות בעסקיו, ולראייה הוא נרשם על שמה בלבד.

השופט נועם סולברג קיבל את עמדת הנאמן והורה שלא לנכות דבר ממחציתו של הנאמן. הוא הסביר שכדי שהענקה תיחשב "מותרת" יש להוכיח שני תנאים: תום לב ותמורה בת ערך. העובדה שהמחוזי קבע במפורש כי לא מדובר בהענקה בתום לב – משמעותה כי לא היה כל מקום להתחשב במצבה של המשיבה ולבחון במה זכתה או לא זכתה במסגרת חלוקת הרכוש.

בנוסף, פנה השופט להלכה שנקבעה בעבר בעליון, שלפיה אין לאפשר קיזוז חובות של כלפי מי שקיבל את ההענקה האסורה. אפשרות כזה עלולה לפתוח פתח לקנוניות בין חייבים לקרוביהם.

עם זאת, השופט הבהיר למשיבה כי אכן, כטענת הנאמן, היא מוזמנת להגיש תביעת חוב בנושא. הוא דחה את הערעור הנגדי שלה על הסף מהטעם שאין זיקה בין הטענות בערעור המקורי לבין הטענות בערעור הנגדי.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
הנאמן: עו"ד ארז חבר
ב"כ המשיב: עו"ד תומר פרסלר
ב"כ המשיבה: עו"ד ברוך חכים, עו"ד ניר הפנר
ב"כ הכנ"ר: עו"ד שמרית מלמן
עו"ד רחל כרמי עוסקת בפשיטת רגל
הכותבת לא ייצגה בתיק