שתף קטע נבחר

 

צרבת: הכל על "כאב הלב השורף" ואיך להקל

תחושה דומה להתקף לב, כאשר תחושת צריבה עזה עולה במעמקי הגרון מעלה. למה זה קורה, איך אפשר למנוע את התופעה ומה הטיפול במקרה דחוף?

בשיתוף סופר-פארם

 

זו אחת התופעות הכואבות וגם השכיחות במערכת העיכול: אין כמעט מי שלא נתקף לפחות פעם אחת בחייו בצרבת, תחושת צריבה עזה ואף שורפת בבית החזה בבטן בצוואר ובכתפיים שמזכירה את אותו כאב של התקף לב. הצרבת מעידה על חזרה של מיצי עיכול חומציים במעלה הוושט. איבחונים וטיפולים חדישים מאפשרים לאתר את הבעיה מבעוד מועד ולטפל בה ביעילות.

 

חזרת תוכן קיבה אל הוושט, הקרויה בשפה הרפואית רפלוקס גסטרו-אזופגיאלי או בקצרה GERD, היא על פי רוב הגורם לצרבת. במקרים אחרים, נגרמת צרבת בשל עווית של הוושט (ספאזם אזופגיאלי).

 

חזרת תוכן הקיבה שכיחה במיוחד אצל אנשים כבדי משקל, בתקופת ההריון, במקרים של בקע סרעפתי (כאשר הסרעפת נחלשת והקיבה לוחצת עליה), לאחר הקאות חוזרות האופייניות לבולמיה ולאלכוהוליזם, לאחר שתיית קפה מופרזת או אכילת מזון שמן וגם בעקבות עישון.

 

עוד כתבות במדור פארם נט

 

מצרידות ועד סרטן הוושט

צרבת עלולה לגרום לדלקת בוושט, לצרידות, להתכווצות דרכי הנשימה ולקשיי נשימה, וכן לפגיעה ריאתית בשל חדירת חומצה לקנה הנשימה. התקפים מרובים עלולים לגרום גם לפגיעה של החומצה ברירית הוושט ולכיבים. לעתים נדירות חלים בעקבות זאת שינויים ברירית הוושט, הקשורים לשכיחות יתר של סרטן בלוטי בוושט.

 

אבחון הצרבת מתבסס תחילה על סמך תלונות החולה. הרופא עשוי לשלוח את המטופל לצילום רנטגן עם חומר ניגוד המדגים את תנועת המזון דרך הוושט. אולם דרך האבחון הטובה ביותר היא באמצעות גסטרוסקופיה.

 

המדובר בצינור דק וגמיש שבקצהו מצלמת וידאו, המאפשר לצלם את הוושט באיכות גבוהה. הבדיקה מיועדת בעיקר לאבחון או שלילת סיבוכי הצרבת ובהן דלקות, היצרות, גידולים ממאירים או שפירים. במהלך הבדיקה יכול הרופא גם ליטול דגימות לבדיקה מעבדתית תחת המיקרוסקופ (ביופסיה).

 

בחלק מהמקרים ניתן לבדוק את חומציות הוושט במשך 24 שעות באמצעות אלקטרודה זעירה המחוברת דרך האף למכשיר רישום. ניתן ללוות את הבדיקה בעזר נוסף – מנומטריה. זוהי בדיקה פיזיולוגית של תנועת הוושט הבודקת את פעולתו של השסתום המצוי במעבר בין הוושט לקיבה.

 

הצרבת עלולה לגרום לקשיי נשימה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הצרבת עלולה לגרום לקשיי נשימה(צילום: shutterstock)

 

מה יקל על התופעות?

אליעז רז, רוקח סופר-פארם, מסביר כי יש כמה תכשירים שיכולים לעזור, הן באופן מיידי והן לאורך זמן.

 

1. סותרי חומצה

סותרי חומצה מהווים טיפול מיידי שמנטרל את החומצה אולם איננו מונע את הפרשתה. מדובר בדרך כלל במלחים בסיסיים שביכולתם לסתור את החומציות הגבוהה בקיבה.

 

קיימים מלחים על בסיס נתרן וסידן (גביסקון), סידן (טאמס, צרבת של לייף צרבת X, ), מגנזיום וסידן (רני), מגנזיום ואלומיניום (מאלוקס, מאלוקס פלוס)

 

לעתים נוהגים להוסיף לתכשירים אלו מרכיבים נוספים כגון חומרים נוגדי גזים (מאלוקס פלוס) כדי להקל על כאבי הבטן.

  

2. תכשירים בעלי השפעה ממושכת

בין השאר ניתן למצוא את פאמוטידין (גסטרו, פאמוטידין טבע, פאמו) ורניטידין (זרידקס). כל אלה הם בעלי פעולה ממושכת יותר בהשוואה לסותרי החומצה אולם תחילת ההשפעה איננה מיידית. התכשירים הללו מונעים הפרשה של חומצה ולכן יעילים יותר.

 

3. תכשירים לטיפול לטווח ארוך

תרופה שנמכרת ללא מרשם רופא היא אומפרזול (לוסק, אומפרדקס, אומפרה). בגלל שהן דורשות סביבה חומצית על מנת להיות פעילות, יש ליטול אותן כחצי שעה לפני הארוחה.

 

לתרופות אלו יש טווח פעילות ארוך טווח ואפקט מקל יעיל מאוד. בשימוש ממושך עלול להופיע מחסור בוויטמין B 12 ולכן אנשים שנוטלים את התרופה הזאת מעל שנה צריכים לבדוק את רמות ויטמין B12 בדם.

 

ירידה במשקל, שינוי תזונתי ותנוחתי

בנוסף, רצוי להימנע מגורמי הסיכון המחמירים את התקפיה, ואת תדירותם. כמו למשל:

 

  • רדו במשקל כדי להפחית את הלחץ על הקיבה.

 

  • המעיטו באכילת מזונות שמנים ומשקאות ומזונות עתירי קפאין - כל אלה מגבירים את ייצור החומצה הפוגעת בסוגר הוישטי ומאפשרת לתוכן הקיבה לעלות למעלה ולפגום בשסתום הוושט.

 

  • מומלץ להימנע גם מעישון ומאלכוהול, המורידים את הלחץ בשסתום הוושט ומחמירים את עליית תוכן הקיבה החומצי.

 

  • בנוגע להרגלי האכילה האחרים, מומלץ להימנע משכיבה כשלוש שעות לאחר האכילה, ואם גם זה לא מונע את הצרבת הלילית, שכבו כשראשכם מוגבה מעט.

 

  • אם נקיטת פעולות אלה אינה מועילה, התייעצו עם הרופא, שכן ייתכן שתרופות שאתם נוטלים גורמות בעצמן לצרבת. 

 

  • מי שזקוק לטיפול התרופתי בקביעות, יכול לשקול התערבות כירורגית בהתאם לגורם הבעיה (הרחבת השסתום התחתון של הוושט, טיפול בבקע הסרעפתי וכו') באמצעות ניתוח שגרתי, לפרוסקופיה (ניתוח המבוצע דרך נקבים זעירים בבטן) או אנדוסקופיה (ניתוח דרך הוושט).

 

  • עם זאת, יעילותם של ניתוחים אלה דומה לזו של התרופות. הם מתאימים, כאמור, רק לחולים שהטיפול התרופתי הועיל להם, ומהמידע שהצטבר בשנים האחרונות עולה, שחלק גדול מהמנותחים חוזרים ליטול תרופות נגד צרבת בתוך שנים מעטות, כך שיעילות הניתוחים לטווח ארוך מוטלת בספק.

 

ייעוץ רפואי: תמנע נפתלי, סגנית מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי, המרכז הרפואי מאיר

 

 באתר הוויטמינים של סופר-פארם כבר ביקרתם?

 



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום:shutterstock
תחושת שריפה בגרון ובבית החזה
צילום:shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים