בעלת מגבלה ופעילה מינית. מה תגידו על זה?
אסנת לא נתנה לשיתוק שחוותה בגפיה לעצור אותה. היא החליטה שהיא משנה את כל מה שהיא חושבת על מיניות בכלל ועל מיניות של בעלי מוגבלויות בפרט, והכריחה את עצמה להתנתק מהכבלים החברתיים ולהתחיל ליהנות. היום היא אפילו מעבירה הרצאות על מיניות לאנשים עם מוגבלויות ויש לה שאיפות גדולות לגבי שינויים שצריכים להיעשות במדינה שלנו. ריאיון
אדם נולד בריא, ואז ביום אחד ובהבזק של שניה אחת, כל חייו משתנים. זה מה שקרה לאסנת יחזקל להט שעברה תאונת דרכים קשה בעת שירותה הצבאי. "חוט השדרה הצווארי שלי נמעך והשתתקתי בארבעת גפיי. היה ברור לי אחרי התאונה שהעולם הזה נחסם בפניי".
מה זאת אומרת "העולם הזה"?
"של זוגיות, של מיניות. מרגע שהפכתי להיות אישה עם מוגבלות, כבר בבית החולים, עוד לפני שדיברו איתי על מיניות, היה לי ברור שהנושאים הללו כבר לא רלוונטיים עבורי. כלומר הפנמתי את העמדות השליליות של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות, מבלי שבכלל דיברו איתי על זה".
ואיך זה השתנה?
"לימים התחלתי לעסוק בפעילות אקטיביסטית-פמיניסטית, והחלטתי ללמוד הנחיית קבוצות. אז גם שמעתי שנפתח בעצם קורס של מחנכים למיניות לאנשים עם מוגבלויות. לא עלה על דעתי איזה שינוי הקורס שלקחתי יחולל ביחס שלי כלפי המיניות של עצמי, היכולת שלי לתקשר עם אנשים אחרים בכלל והיכולת שלי לחולל שינוי חברתי. והיות והנושא הזה הוא כל כך טאבו, אפילו רק הדיבור עליו מייצר העמדת מראה מול החברה".
יש בזה משהו.
"מיניות היא דבר מקסים, אז למה שלא נסייע לאנשים עם מוגבלות לשפר את איכות החיים שלהם? בעיני, מבחינת עומק הקשר והאינטימיות, יש הרבה יתרונות בקשר זוגי עם אנשים שונים מאתנו ולאו דווקא דומים לנו: ראשית, זה הרבה יותר מעניין. שנית, מתוך החיפוש ושאלת השאלות על השוני, אנחנו לומדים הרבה גם על בן או בת הזוג שלנו וגם על עצמנו. כלומר, אנשים ללא מוגבלויות ירוויחו אתנו את היכולת לחוות חוויה מגוונת יותר בתוך הקשר".
"חשוב גם לזכור שמוגבלות איננה רק משהו 'שקורה למישהו אחר' ושיש טווח של מוגבלויות. לאנשים יכולה להיות מגבלה קלה או מוגבלות זמנית, ובסוף חיינו כולנו נהיה קשישים עם מוגבלויות. כך שאנשים עם מוגבלות אינם 'זרים'. הם חלק מהמגוון האנושי".
אסנת יחזקאל-להט היא אקטיביסטית הפועלת לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלויות, מחנכת למיניות ומנחת קבוצות. לטעמה, לא רק אנשים עם מוגבלות צריכים לעבור שיעור בנושא מיניות, אלא כולנו.
את חושבת שלחברה לא נוח לחשוב על אנשים עם מוגבלויות עושים סקס כי... מה? כי זה לא סקסי?
"אכן. הרי מה נחשב לסקסי בעולמנו? גוף שלם, בריא, צעיר וללא צלוליטיס או קמטים. מדובר בדימויים שמדירים מאוד בעלי מוגבלויות מחד, ומנגד - הדימויים הרווחים בדרך כלל לגבי אנשים עם מוגבלויות, הם שהם מלכתחילה א-מיניים, או שאינם מרגישים צורך במין, או שאינם מסוגלים לתפקד מבחינה מינית".
זה מה שאנחנו חושבים? שאם אדם מאבד את רגליו אז יחד איתן הוא מאבד את התשוקה המינית?
"זו התפיסה מצד אחד, ומצד אחר חושבים גם שהוא פחות נחשק. יש כל מיני תיאוריות על כך. אחת מהן היא שכשאנשים ללא מוגבלות מסתכלים על אנשים עם מוגבלות, עולה בהם החשש לגבי הגוף שלהם עצמם, מחשבות על החולשה של הגוף, ואפילו מחשבות מורבידיות על המוות. נוסף לכך, רובנו רוצים להיות עם מישהו שמוכר לנו. כמו שיש אשכנזים שיעדיפו להיות עם אשכנזים, או מזרחיים שיעדיפו להיות עם מזרחיים".
להט מדברת גם על מקרים רבים של אנשים ללא מוגבלות שבלחץ המשפחה שלהם ניתקו קשר זוגי עם בן או בת זוג עם מוגבלות. "עם זאת", טוענת להט, "לאנשים עם מוגבלות יש גם ערך מוסף, בדומה לערכו של כל אדם שהתמודד בחייו עם קושי. למשל, רכישת תובנות על החיים, אומץ, יכולת לקבל פרופורציות ועוד. חשוב גם לזכור שגוף הוא לא הכול! הוא רק חלק מהאדם. עם זאת, אני מסכימה שיש דברים שאולי נוח יותר או קל יותר להתמודד אִתם כשיש בן או בת זוג ללא מוגבלות".
לאסנת עצמה יש בן זוג ללא מוגבלות והיא מודה שיש בזה נוחות מסוימת. מצד שני, היא מדגישה שבן זוגה רואה יתרונות רבים בקשר עמה. היא עולצת כשהיא מספרת כיצד כשהם מגיעים לשדה התעופה כל התורים נפתחים בפניה בזכות כיסא הגלגלים שלה, ואיך היא מגיעה לשער תוך עשרים דקות. כלומר, יש יתרונות וחסרונות לכל מצב.
יש נכים שבגלל היחס של החברה מוותרים מראש על יחסי מין?
"יש רבים שמוותרים על יחסי מין, או מוותרים על מציאת קשר. אכן".
עצוב.
"נכון. הרציתי לפני כמה ימים ב'מרחב לחיים עצמאיים' בגליל על טכנולוגיה מסייעת ומיניות. אחד המשתתפים בקהל ציין שיש בהולנד בית בושת מיוחד לאנשים עם מוגבלות. אמרתי שיש לי השגות על נושא הזנות בכלל ובפרט כפתרון עבור אנשים עם מוגבלות. הפתרון שהם ירכשו בכסף שירותי מין רק מנציח את הסטיגמה שאין להם שום אפשרות למצוא פתרון אחר לצורך שלהם במסגרת החברה".
הזכות למיניות
להט מספרת בגאווה שכשהיא הגיעה לכנסת במסגרת 'היום הבינלאומי לזכויות של אנשים עם מוגבלויות', היא זכתה לדבר על במת האודיטוריום על הזכות למיניות. "זוהי זכות שאיננה מצויה באמנה הבינלאומית לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. יש שם שלל נושאים שקשורים למיניות כולל הזכות לפריון, להקים משפחה ולבחור את מספר הילדים, אבל לא הזכות למיניות".
איך מעניקים זכות כזאת?
"קודם כל, מכירים בכך בחוק. אולי זה נשמע מופרך, אבל יש עוד זכויות בסיסיות שהחוק צריך לתת להן מענה. למשל, בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות כתוב שלאנשים עם מוגבלות יש את הזכות להחליט על חייהם. ומדוע? כי אצל הרבה אנשים עם מוגבלויות, הזכות הזו נלקחת מהם - בין אם מטעמים של חוק למשל בנושא של אפוטרופסות, ובין אם הם גרים במוסדות ויש החלטות שמנועות מהם, אבל לא רק בנושאים אלה".
אבל בשום מקום לא כתוב שיש לאנשים בלי מוגבלויות זכות למיניות. זו לא זכות שמובנת מאליה?
"זה לא מובן מאליו. למשל, יש הרבה אנשים עם מוגבלויות שגרים במוסדות, בין השאר משום שהמדינה אינה מספקת להם את האפשרות לחיות בקהילה, ובמוסדות רבים אין חדר שמיועד לבני זוג, כלומר חדר שבו זוג יכול להתייחד יחד".
זה ממש סוג של סירוס מודרני.
"נכון. אבל אפילו אם יש חדר כזה - איפה הצוות? האם הוא יכול לעזור לזוג אם הוא צריך עזרה כלשהו כדי להגיע לקיום יחסי מין? יש כאן סוגיות אתיות שצריך לדבר עליהן. גם לאנשים שגרים בביתם וזקוקים לעזרה סיעודית יש קשיים בנושא. בקבוצה בפייסבוק 'אני נכה וסקסי/ת' הייתי עדה לדיון שבו סיפרה מישהי שהעובדת הזרה שלה הייתה מתעצבנת בכל פעם שאותה בחורה רצתה לקיים יחסי מין עם בן הזוג שלה. יש בני/בנות נוער עם מוגבלויות שגרים בבית וזקוקים לעזרת ההורים כדי להגיע אל בן או בת הזוג שלהם... מה שבני נוער רגילים לא זקוקים לו".
כשאני תוהה כיצד נלחמים על הזכות הזו בשטח, להט מדגימה על שלושה מעגלים: מעגל ראשון - החינוך למיניות ולזכות עליה בקרב אנשים עם מוגבלויות; מעגל שני - החינוך לזכות הזו מול הקרובים לאדם עם המוגבלות - קרובי משפחה, אנשי מקצוע, אנשי חינוך ועוד; והמעגל השלישי - הבאה למודעות של החברה כולה, בין היתר בעזרת ריאיון כמו זה, מוצרי תרבות ולבסוף - שינוי בחקיקה.
"באשר למאבק על הזכות למיניות, אם אנחנו רוצים לקבל זכויות אנחנו צריכים להבהיר גם מה הצרכים שלנו. איננו יכולים לצפות מהמדינה שתדע מה הצרכים שלנו. לכן הפעילות בשטח כל כך חשובה. יש לנו במדינה דמוקרטית הזכות ואפילו החובה לפעול, ואני מרגישה שרק כך אפשר לשנות כאן דברים".
לאסנת חשוב לא רק לדבר על הזכות למיניות של אנשים עם מוגבלות אלא גם לתת לה מענה מעשי. כשהייתה נציגה של "מילבת", היא נכחה בכנס על מיניות של אנשים עם מוגבלויות, ושמה לב שכל ההרצאות עוסקות בבעיות ואין הרצאה אחת על הפתרונות. היא החליטה להרים את הכפפה ולספר כיצד ניתן להשתמש באביזרים שונים שניתן למצוא בביתם של אנשים עם מוגבלויות - כמו מיטה סיעודית, כיסא רחצה או מנוף, גם עבור קיום יחסי מין בכלל והגעה לתנוחות השונות בפרט".
מה באמת קורה עם אנשים שאיבדו תחושה במקומות האסטרטגים?
"יש אזורים מאוד ארוגניים שלאו דווקא נמצאים באזורים הגניטאליים, ומומלץ לדעת עליהם. למשל, פה ושפתיים, צוואר וכתפיים, בטן, ירכיים, כפות רגליים, אוזניים, שדיים וישבן. חשוב לזהות אצל כל אדם מהם האזורים הארוגניים אצלו או אצלה, וכמובן שזה תלוי גם בפגיעה או בנכות. מומלץ מאוד לגלות אותם כחלק מהמשחק ביחסי המין, ואז גם יש עוד נדבך של תקשורת מינית וגם אפשר ליהנות יותר".
במסגרת התנדבותה ב"נגישות ישראל" למדה אסנת להבין שהדבר הבעייתי הוא לא כיסא הגלגלים אלא המדרגות. כשהגיעה לירח דבש עם בן זוגה לסוף שבוע בירושלים, התקשו למצוא מסעדה מתאימה לחגוג ערב רומנטי מאחר ובכל מקום לא ניתן היה להתקרב אל השולחנות עם כיסא גלגלים בגלל המבנה ההנדסי שלהם. כשהתנצלה בפני בן הזוג שלה שהם לא יכולים לאכול בשום מקום בגללה, הוא אמר לה שזה לא בגללה, זה בגלל מי שבחר את השולחנות.
בגילוי לב אסנת מתוודה בפניי שמעולם לא חשבה על חתונה. עוד לפני התאונה, מעולם לא האמינה בסירים ומכסים. אבל היא כן מודה, שכאשר מוצאים את בן הזוג ה"נכון", זהו אושר גדול.
- עמותת 'נגישות ישראל' ורשת הקמעונאות 'שופרסל' משתפות פעולה בקמפיין התרמה לעצמאות הנכים בישראל, בסימן "נגישות = רגישות". הקמפיין יתקיים בין התאריכים 21-26 לפברואר.
לפנייה לכתב/ת 
