הילד משבש מילים - חמוד או דורש טיפול?
דדור במקום כדור או בה במקום בובה. דיבור לא ברור ושיבושי היגוי נפוצים אצל ילדים אבל מתי צריכה להידלק נורה אדומה שיש בעיה הדורשת טיפול? ומה הגיל המתאים לפנות לייעוץ?
ילדים רבים משבשים חלק מהמילים ומחליפים בין האותיות. לרוב בשלבים הראשונים השיבושים הללו נתפסים כחמודים בעיני ההורים ואינם מפריעים כלל. אך כיצד נדע לזהות מתי מדובר בשלב נורמלי בהתפתחות שיסתדר מעצמו ומתי שיבושי המילים דורשים בדיקה מעמיקה יותר?
אולי יעניין אתכם גם:
לילד יש פריחה - להתייעץ ברשת או לרוץ לרופא?
הבדיקה בהריון שהרסה את הספונטניות בחיי
"לא שולחת את בתי לגן כדי שלא תיפגע"
שיבושי היגוי ודיבור לא ברור הם תופעה שכיחה בקרב ילדים. ישנו מגוון רחב של קשיים וחשוב לבדוק מהו הקושי, כך שכל ילד יקבל את הטיפול המתאים לו. ננסה לעשות קצת סדר ולהסביר מהם שיבושי היגוי, מתי הם מוגדרים בגדר הנורמה, מתי כדאי לפנות לאבחון וטיפול קלינאי תקשורת ומהו תפקיד ההורים והילד בתהליך.
מהם שיבושי היגוי?
שיבושי היגוי הינם מצב בו הילד מפיק באופן משובש הגה (צליל) אחד או יותר בשפה, למשל "דדור" במקום "כדור", "מחסב" במקום "מחשב" או "סב" במקום "צב".
בתהליך הנורמלי של רכישת השפה והדיבור ועד גיל 2.5-3 שנים הילדים מפשטים את ההגייה וההפקה של המילים ומדברים שונה ממבוגרים. הילדים משמיטים ומשבשים חלק מההגאים במילה, למשל "אכבת" במקום "רכבת". הם אף מורידים חלק מההברות במילה והוגים רק חלק ממנה, כמו למשל, "בה" במקום "בובה". אלו הם תהליכים טבעיים בהתפתחות התקינה של הדיבור שפוחתים בהדרגה. כך שעד גיל 2.5-3 שנים בערך הילדים ירכשו את כל ההברות במילה ויפיקו מילים שלמות.
במקביל, עם העלייה בגיל הילד מתרחשת רכישה הדרגתית של ההגאים (הצלילים) השונים בשפה לפי מורכבות הפקתם:
- עד גיל שלוש הילדים רוכשים את ההגאים: ב, פ, מ, נ, ועד גיל ארבע את ההגאים: ד, ת, ר, ל, ק, ג, ו, ח .
- עד גיל שש הילדים רוכשים את ההגאים השורקים: ש, ס, ז, צ.
חשוב לציין כי אלו הן הנורמות הממוצעות וכמובן שישנה שונות גדולה בין ילדים.
כיצד נדע האם ומתי קיים קושי בהיגוי?
בסביבות גיל שלוש, גם אם ישנם מעט שיבושי דיבור, אנו מצפים שילד יהיה מובן לסביבתו. כך שאם הילד מדבר באופן לא ברור והוריו או סביבתו לא מבינים אותו, מומלץ לפנות לאבחון קלינאי תקשורת. במקרים בהם הילד משבש הגה אחד, למשל משמיט את הצליל ר' ואומר "פאח" במקום "פרח", מומלץ לפנות לאבחון רק בגיל ארבע.
ההגאים השורקים הינם ההגאים שנרכשים בשלב המאוחר ביותר, ועל כן, כאשר ילד משבש את האותיות השורקות בלבד אין צורך להילחץ. כדאי לפנות לאבחון וטיפול רק בסביבות גיל שש שנים, למשל במקרים בהם הילד משבש את ההגה ש' ואומר "סמס" במקום "שמש". כמובן שלפני הפנייה לאבחון וטיפול חשוב לבצע בדיקת שמיעה בכדי לשלול בעיית שמיעה.
מה הסיבה?
במרבית המקרים קשיי ההיגוי נובעים מבעיה תפקודית. כלומר אין בעיה מבנית באברי ההיגוי ובכל זאת הילד הוגה את הצליל באופן לא תקין ומשובש. במקרים הללו מקור הקושי אינו ברור לגמרי ומחקרים הראו כי הקשיים הללו עשויים לנבוע עקב סיבות שונות כולל: קשיים שפתיים; קשיים שקשורים ליכולת האבחנה השמיעתית של הילד, כך שהילד מתקשה להבחין בין צלילים שונים והוגה את הצליל המשובש; וכן ייתכן כי מדובר בקושי בעיבוד החושי של הילד. במקרים כאלה הילד מפיק את ההגה באופן משובש וההרגל מתקבע אצלו ואז יש צורך בטיפול היגוי בכדי לבנות הרגלים להיגוי תקין.
בעיות נוספות שעשויות להסביר שיבושי היגוי אצל ילדים הינן בעיות אורגניות, כלומר בעיות מבניות מולדות או נרכשות במערכת ההגייה של הילד. לדוגמא, במקרה של ילד שנולד עם חך שסוע, אשר מתקשה להפיק את הצלילים השונים בשפה בגלל מבנה החך שאינו תקין, או למשל במקרים של ליקויים במנח הלשון. כמו כן, עשויה להיות בעיית שמיעה שמשפיעה על אופן ההיגוי.
לפנות לאבחון וטיפול או להמתין?
ישנה שונות רבה בין ילדים, כך גם כאשר מדובר על קשיי היגוי ועל כן חשוב כי כל ילד יקבל את הטיפול המתאים לו. זאת כתלות בסיבות לקשיי היגוי ובאופי הקשיים. במקרים בהם הסיבה להפקה הלקויה הינה מבנית, למשל כאשר מבנה השיניים אינו תקין והילד דוחק לשון ומפיק את ההגאים באופן לא תקין, יש צורך בהתערבות רפואית של אורטודנט יחד עם הטיפול השפתי בכדי לשפר את ההיגוי של הילד.
במקרים בהם מדובר על ילדים עם מובנות דיבור לא ברורה, חשוב כי הטיפול יתייחס לשיפור התקשורת שלהם עם הסביבה ולשיפור המובנות, חשוב שתהיה למשפחה תמיכה כך שהילד וגם ההורים ירגישו שהם נמצאים תחת מסגרת טיפולית תומכת, מה שימנע תסכולים מצד הילד. ובמקרים רבים בהם מדובר על שיבושי היגוי קלים, הטיפול יותאם לילד וצרכיו ויאפשר לו ללמוד הרגלי הגייה חדשים ועם תרגול נכון הוא ישפר את אופן ההגייה לשביעות רצונו ורצון ההורים.
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו
בכדי להחליט אם יש צורך בטיפול בהיגוי. הקלינאי יעביר לילד אבחון שפה והיגוי. מטרת האבחון הינה לבדוק את שפתו של הילד ולאפיין מהם השיבושים השונים שהילד מפיק בדיבור והאם הם מתאימים לגילו. האבחון כולל בין היתר העברת תמונות שונות של מילים בעברית שכוללות את כל ההגאים הקיימים בשפה במיקומים השונים במילה (מיקום ההגאים בתחילת מילה, באמצע מילה ובסוף מילה), למשל - בכדי לבדוק את הפקת ההגה ס' הקלינאי יראה לילד תמונות של המילים "ספר", "כיסא", "כוס".
הילד יתבקש להפיק את המילים אותן רואה בתמונה, וכך הקלינאי יוכל לבחון את אופן ההפקה של כל ההגאים השונים הקיימים בעברית במיקומים שונים במילה. הקלינאי גם יבדוק את יכולת החיקוי של הילד, וכן את אופן הפקת ההגאים השונים במשפטים ובדיבור ספונטאני יומיומי. לבסוף, אבחון היגוי כולל גם בדיקה של מבנה ואופן תפקוד אברי ההיגוי של הילד, זאת בכדי לשלול קושי פיזיולוגי תחושתי או מוטורי שקשור למבנה ותנועת אברי הפה וההיגוי.
לאחר האבחון, באם יש צורך בכך הקלינאי ימליץ על המשך טיפול שמטרתו היא ללמד את הילד להגות את הצלילים השונים במילה באופן נכון וברור. עבור כל ילד תבנה תוכנית טיפול מתאימה עבורו.
לשתף את הילד בתהליך
ישנה חשיבות גדולה בטיפול היגוי למוטיבציה של הילד ולרצון שלו לתרגל ולשתף פעולה במהלך הטיפול, חשוב שגם ההורים יתגייסו לטובת העניין ויגיעו עם הילד באופן עקבי לטיפול. כמו כן חשוב כי הילד בתמיכת משפחתו יתרגל בבית בכל יום, כיוון שבכדי לשנות את הרגלי הדיבור יש צורך באימון רב. ישנה כמובן שונות גדולה בין ילדים אולם לרב למרות הקשיים, הילד מצליח לרכוש את ההגאים שבהם התקשה והדיבור משתפר משמעותית.
הכותבת היא קלינאית תקשורת, מנהלת חטיבת טיפולי שפה ודיבור בשטיינר
לפנייה לכתב/ת 
