עדויות פלסטינים: "עינו והשפילו אותנו בחקירות בכלא"
ארגון "בצלם" והמוקד להגנת הפרט אספו עדויות של 116 עצירים ביטחוניים פלסטיניים, שהתלוננו על תנאי מעצר קשים, מניעת שינה ומזון ושימוש באלימות בכלא שקמה. שב"כ: הדו"ח מגמתי ומעוות
"אילצו אותי לשבת במשך שלושה או ארבעה ימים על כיסא נמוך מאוד בחדר קפוא, כשהמזגן דלוק כל הזמן על קירור. התלוננתי שאני רוצה לראות רופא כי באיזשהו שלב הרגשתי רע, ורק אחרי יומיים נבדקתי. הרופא הגיש לי כדור אקמול ובזה הסתיים הטיפול הרפואי. ההתנהגות אליי הייתה רעה מאוד. הכניסו אותי לצינוק קטן ומזוהם שבו הייתי עצור למשך חודש. היה בו אור חזק שדלק 24 שעות ביממה. יום אחד אחרי חודש פתאום הודיעו לי שמשחררים אותי. שבתי הביתה וסבלתי במשך תקופה ארוכה מכאבים בגוף ובעיקר באזור הגב".
הייתה לכך גם השפעה נפשית עליך?
"אני לא מעוניין לדבר על זה".
כך תיאר ל-ynet ע', פלסטיני בשנות ה-30 לחייו ממחנה פליטים ליד רמאללה, את התקופה שבה היה נתון במעצר במתקן החקירות של כלא ''שקמה'' שבאשקלון בשנת 2013. דו"ח חדש שמפרסמים הבוקר (יום ד') ארגון "בצלם" והמוקד להגנת הפרט טוען כי חוויותיו של ע' הן מציאות שגרתית במתקן החקירות. מחברי הדו"ח אספו עדויות של 116 עצירים ביטחוניים פלסטיניים, שנחקרו בכלא "שקמה" בין אוגוסט 2013 למרס 2014.
העדויות מעלות כי תנאי המעצר הקשים בשקמה הם חלק בלתי נפרד מהחקירה עצמה, ומחברי הדו"ח קובעים כי מטרתם היא להחליש את גופו ואת נפשו של העציר, זאת במקביל לחקירה הפרונטלית בחדרי החקירות. לדבריהם, שילוב זה מהווה התעללות שמגיעה בחלק מהמקרים לכדי עינויים, והופעל באופן שיטתי כלפי נחקרים פלסטיניים בשקמה, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי ושל פסיקת בג"צ שהטילה איסור על שימוש בעינויים במהלך חקירה.
העדויות כוללות דיווחים חוזרים ונשנים על מדיניות שכוללת אלימות והשפלה בעת המעצר, תנאי כליאה בלתי אנושיים הכופים על הנחקר צפיפות וזוהמה, ניתוק העציר מהעולם החיצון תוך גרימת איבוד אוריינטציה, מתן מזון ירוד ומועט, חשיפה לתנאי חום וקור קיצוניים, איזוק ממושך לכיסא החקירה בזויות קשות ובתנוחות הגורמות לכאבים, מניעת שינה לאורך זמן, איומים, קללות, צעקות והשפלות.
"הצינוק היה קשה. אתה לא יודע מתי יום ומתי לילה. אתה מרגיש שאתה בקבר ומתחיל לחלום ולדמיין דברים. שאלתי את עצמי לפעמים אם אני חי או שכבר הלכתי לעולמי", העיד עווד ריידאן, בן 21 מהכפר קיביה. חוסני נג'אר מחברון סיפר על מניעת השינה: "במשך שלושה או ארבעה ימים נחקרתי רצוף ללא הפסקות. הייתי קשור בשתי הידיים לאחור כל הזמן, מלבד בזמני האוכל וההליכה לשירותים. לפעמים נרדמתי והחוקר צעק לי חזק באוזניים והעיר אותי. החוקרים התחלפו וזה נמשך ונמשך".
נתון מעניין שעלה בעדויות הוא שמנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית העבירו מידע לשב"כ על פלסטינים שנחקרו במתקן והיו עצורים בידיהם עוד קודם לכן. חלק מהנחקרים העידו כי החוקרים הראו להם הודאות שעליהן הם חתמו במהלך מעצרם במתקני הרשות הפלסטינית. ממחברי הדו"ח טוענים כי חלק מהמידע שהגיע לשב"כ מהמנגנונים הושג באמצעות עינויים קשים במהלך החקירות שעברו שם, ולפיכך חוקרי שב"כ השתמשו ביודעין במידע שהושג בשיטות לא חוקיות.
שב"כ: העצורים מקבלים את מלוא הזכויות
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הדו"ח נבנה באופן מגמתי ועל סמך מדגם לא מייצג אשר נועד לעוות את המציאות הקיימת מבחינת היחס במתקן המעצר, לרבות הליכים שונים הנוגעים למעצר ולחקירה. הצגת דו"ח שבו תיאור מקרים בודדים הכוללים פרטים מזהים, שולל מהגורמים הרלוונטיים את האפשרות לבחון את הטענות המועלות בו".
משב"כ נמסר בתגובה: "שירות הביטחון הכללי מבקש להבהיר כי בבית המשפט העליון תלויה ועומדת עתירה העוסקת בטענות המופיעות בטיוטת דו"ח 'בצלם' (בג"ץ 6392/15). מאחר שבמסגרת העתירה הגישה המדינה תגובה מפורטת הדוחה את הטענות, אין בכוונת שב"כ להתייחס לטענות המוצגות בטיוטת הדו"ח באופן מגמתי ומעוות. יודגש כי חקירות שירות הביטחון הכללי מתבצעות בהתאם לחוק ובמטרה לסכל ולמנוע פעילות שנועדה לפגוע בביטחון המדינה. פעילות השירות נתונה לפיקוח ולביקורת שוטפים של גורמים פנימיים וחיצוניים, לרבות מבקר המדינה, פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, כנסת ישראל ובתי המשפט".
משירות בתי הסוהר נמסר: "התנאים השוררים במתקן הכליאה בשקמה אינם דומים למתואר בדו"ח וממלאים אחר הדרישות החוקיות בנוגע להחזקת עצורים. עוד יודגש כי התנאים הפיזיים במתקני החקירות אינם מיועדים לשרת את פרקטיקות החקירה של שב"כ. מתקני הכליאה של שב"ס נמצאים תחת ביקורת מתמדת על ידי כמה גופי ביקורת פנימיים וחיצוניים המפקחים על המתרחש במתקני הכליאה".
אמנסטי: "ישראל מוציאה להורג ללא משפט"
במקביל פורסם הלילה גם דו"ח "אמנסטי אינטרנשיונל". לפי הדו"ח, יותר מ-60 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם השנה, יותר מ-122 מדינות עינו בני אדם ו-30 מדינות לפחות השיבו בכפייה פליטים לארצות המוצא שלהם, שבהן נשקפת סכנה לחייהם. בשטחיהן של 19 מדינות לפחות בוצעו פשעי מלחמה בשנה החולפת, בין שעל ידי ממשלות ובין שעל ידי קבוצות חמושות.
בדו"ח נמתחת ביקורת חריפה גם על ישראל, ונטען כי ביו"ש ובמזרח ירושלים "ביצעו הכוחות הישראליים הרג בלתי חוקי של אזרחים פלסטינים, כולל ילדים, ועצרו אלפי פלסטינים אשר הפגינו או התנגדו לכיבוש. מקרים רבים של עינויים והתעללויות אחרות אירעו, ומבצעיהם מעולם לא הועמדו לדין. הרשויות המשיכו לפתח התנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית, תוך הגבלה חמורה של חופש התנועה של הפלסטינים, הגבלות שהוחמרו במיוחד מאז ההסלמה באלימות שהחלה בחודש אוקטובר".
באמנסטי טענו כי במהלך גל הטרור היו אמנם התקפות של פלסטינים על אזרחים ישראליים, אך גם "הוצאות להורג ללא משפט אשר בוצעו לכאורה על ידי כוחות ישראליים. מתנחלים ישראלים שפגעו בפלסטינים וברכושם בגדה לא הועמדו לדין. רצועת עזה נותרה תחת מצור צבאי ישראלי אשר מהווה עונש קולקטיבי כלפי תושביה. הרשויות המשיכו בהריסת בתים של פלסטינים בגדה המערבית ובישראל עצמה, בעיקר בכפרים הבדואים שבנגב, ובכך כפו פינוי של תושביהם. הרשויות אף כלאו וגירשו אלפי מבקשי מקלט מאפריקה וכלאו סרבני מצפון ישראליים".
לפנייה לכתב/ת 
