לא מאוחר: בגיל 50 רונית ילדה תינוק בזכות תרומת ביצית

ללדת תינוק - כנגד כל הסיכויים: עבור רוב הנשים, להיות אמא הוא דבר טבעי ומובן מאליו. עבור רונית סיני מדובר בהגשמת חלום. בימים אלו, כשהיא בת 50, היא נהנית מכל רגע בחופשת הלידה יחד עם בנה מתן, שנולד בזכות תרומת ביצית.

קראו עוד על תרומת ביציות:

לראשונה בישראל: תרומת ביצית מתורמת אנונימית

"אחרי שני ילדים משלי החלטתי לתרום ביציות"

לעידוד תרומות: תורמת ביציות תקבל 19 אלף שקל

לפני 11 וחצי שנים ילדה סיני את בנה הבכור שי לאחר 15 סבבים של טיפולי הפרייה. "הייתי בסך הכל בת 34 כשהתחלתי את הטיפולים", היא נזכרת, "אבל אמרו לי שהסיכוי שלי להרות נמוך בגלל שהביציות לא טובות. בחלק מהטיפולים הפסיקו לי את הטיפול באמצע כי ראו שהגוף שלי לא מגיב כמו שצריך או שהצלחתי לייצר מעט מאוד ביציות".

בטיפול ה-15, כשהיא כבר על סף ייאוש, שאבו לסיני שלוש ביציות, מהן נוצרו שלושה עוברים. "אמרו לי שהעוברים באיכות גרועה, אבל התעקשתי שיחזירו לי אותם לרחם", היא מספרת, "תשעה חודשים אחר כך נולד שי. כששי היה בן שבעה חודשים, כבר חזרתי לטיפולים כדי להביא לו אח או אחות".

רונית סיני ומתן. "מרגע שהוא צמח בתוכי, הוא לגמרי שלי"

"עשיתי קריירה כדי לממן תרומת ביציות"

במשך שנים עברה סיני אינספור זריקות, קיבלה כמויות מטורפות של הורמונים, עברה בדיקות חודרניות וסבלה מתופעות לוואי וכאבים - אבל לא ויתרה על החלום, עד שהגיעה לגיל 45, ואיבדה את זכאותה לסבסוד של קופת החולים בטיפולים.

-לא חשבת כל הזמן הזה פשוט לקבל תרומת ביצית?

"בטח. עוד בסיבוב הקודם, לפני ששי נולד, דיברו איתי על תרומת ביצית אבל לא היה לי כסף בשביל לממן את התהליך. אחרי שלא אישרו לי עוד טיפולים, פיתחתי קריירה במטרה לאסוף מספיק כסף לתרומת ביציות. לקראת גיל חמישים החלטתי שזו ההזדמנות האחרונה שלי לנסות ובטיפול השני, זה הצליח ומתן נולד".

את הטיפול עשתה סיני במדיקל סנטר, אך הביצית הגיעה מאוקראינה. "אני לא יודעת הרבה על התורמת", היא מודה, "אני יודעת שכבר יש לה ילדים והיא עברה בדיקות רפואיות".

סיני מספרת כי ויתרה על האפשרות לחפש תורמת ביציות ישראלית, בגלל שהזהירו אותה כי ישנן מעט תורמות ולעיתים יש להמתין זמן רב למציאת ביצית. הזמן היה מבחינתה קריטי, והיא העדיפה לשלם את ההוצאות הגבוהות של תרומה מחו"ל, מאשר לבזבז את הזמן.

-לא פשוט להיות בהריון וללדת בגיל 50

"ההריון עם מתן, ממש כמו ההריון עם שי, עבר לי בקלי קלות וממש בכיף. רק הלידה הייתה קשה. אחרי הלידה, הגיל נעצר ברגע שהחזקתי אותו ביד. אם אני לא מסתכלת במראה ורואה את השיערות הלבנות, אני לא זוכרת את הגיל שלי".

-איך אנשים מגיבים כשהם רואים אותך עם התינוק?

"הסביבה מגיבה בהלם. יש כאלה שאומרים לי 'כל הכבוד', ובלב לא חושבים ככה, אבל לי לא אכפת מה אחרים חושבים. זה החיים שלי והחלום שלי והכי כיף לי בעולם עכשיו".

סיני אומרת כי מרגע שהעובר נבט בתוכה, לא הייתה מבחינתה כל חשיבות לעובדה שמדובר בתרומת ביצית. "הוא תינוק שלי לכל דבר", היא מבהירה, "יש כאלה שמבחינתם תרומת ביצית היא קשה כי גנטית התינוק לא שלי, אבל הוא התפתח בתוכי מהדקה הראשונה והוא לגמרי שלי".

ישראל: מעט תורמות

"החוק לתרומת ביציות אושר לפני כחמש שנים, והוא מתיר לנשים בגילאים 21-35 לתרום ביציות לנשים בארץ", מבהיר פרופ' פואד עאזם, סגן מנהל היחידה להפריה חוץ גופית, מנהל השירות לשימור פוריות בי"ח ליס שבאיכילוב ויו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות.

לדברי פרופ' עזאם, לפי החוק, התרומה מיועדת לנשים שאין ביכולתן להרות מהביציות שלהן. "יש לכך סיבות שונות", מסביר פרופ' עזאם, "לעיתים מדובר בתפקוד שחלתי שאינו מיטבי, בנשים שעברו טיפולים כימיים או אונקולוגיים או נשים מעל גיל 45, שאז הסיכוי להרות כמעט לא קיים. בארץ נותנים אופציה לקבל תרומה עד גיל 54".

עד לכינון החוק, היו שתי אופציות לתרומת ביציות: מנשים אשר עוברות ממילא טיפולי הפרייה, ויש להן עודף ביציות כתוצאה מההורמונים שהן מקבלות או מתורמות מחו"ל. כאמור, על פי חוק המעודכן, יכולות גם נשים שאינן עוברות טיפולים, לתרום מתוך בחירה אישית.

החוק קובע כי התרומה תהיה אנונימית, אך גם התורמת וגם הנתרמת יירשמו ברשם האוכלוסין, ואם הילד ירצה בגיל 18 - יוכל לפתוח את התיק ולגלות מיהי אמו הביולוגית. תנאי נוסף הוא ששתי הנשים תהינה מאותה דת. על התורמת לקבל אישור לתרומה מוועדה מיוחדת, הדואגת כי התורמת החליטה לתרום בדעה צלולה ומרצון חופשי.

את התשלום עבור התרומה מקבלת התורמת מבית החולים ולא ישירות מהתורמת. התורמת משלמת סכום הקבוע בחוק, דרך בית החולים. על התורמת כמובן לעבור בדיקות רפואיות מקיפות וכן בדיקות גנטיות.

עד כה, ניתן היה לקיים את ההליך המלא של תרומת ביציות במספר קטן של בתי חולים בארץ, בהם הדסה עין כרם, אסף הרופא והלל יפה. לאחרונה הצטרף בית החולים איכילוב לבתי החולים המספקים את השירות.

"עלות תרומה מחו"ל עלולה להגיע לסכום של 6,000 יורו ולא לכולן יש אפשרות להוציא את הסכום הזה", מבהיר פרופ' עזאם, "תרומה בארץ עולה לתורמת בערך 10,000 שקלים ואת השאר קופת החולים מממנת".  

פרופ' עזאם מתקשה לאפיין את התורמות ואומר כי יש ביניהן רווקות ונשואות, חלקן צעירות מאוד ולחלקן כבר יש תואר אקדמי. "חלק מהתורמות מגיעות ממניעים אלטרואיסטים, לרוב בגלל שהן מודעות לנושא דרך חברה או קרובת משפחה שעברה טיפולי פוריות", אומר פרופ' עזאם, "חלקן מגיעות בעיקר בשביל התמורה הכספית".

בחודשיים האחרונים נערכו בהצלחה בבית החולים איכילוב שלושה הליכים של תרומת ביציות, אך הבעיה הגדולה עדיין נותרה מספרן הקטן של התורמות לעומת המספר העצום של נשים הזקוקות לתרומת ביציות. לחלקן - כמו לסיני - אין זמן להמתין בתור עד שיהיו זכאיות לקבלת תרומה, והן מעדיפות לקצר הליכים ולפנות לתורמת ביציות מחו"ל.

לדברי סיני, אם בארץ הייתה יותר מודעות לתרומת ביצית והיו יותר אפשרויות, יש סיכוי שהייתה יכולה להיות היום כבר אמא לארבעה ילדים ולא רק לשניים. "הרבה כסף מתגלגל בתחום תרומת הביציות", היא מוסיפה, "אני חושבת שלא חסרות נשים שמוכנות להיות תורמות ביציות, וזה לא משנה אם מסיבות אידיאולוגיות או כלכליות. רק צריך לדאוג שיהיה להן איך לעשות את זה בצורה מוסדרת".