בג"ץ מטהר את מנדלבליט: "לא דבק בו רבב"
בית המשפט העליון פרסם את הנימוקים שהובילו לדחיית העתירות נגד מינויו של היועץ המשפטי לממשלה. על התנהלותו בפרשת הרפז נכתב: "גם אם שגה בהחלטתו 'לישון על זה לילה', הרי מיד עם שחר, תיקן את שגיאתו"
בית המשפט העליון פרסם היום (ד') כתב טיהור מוחלט בקשר למינויו של אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הרכב של חמישה שופטים דחה לפני חודש את העתירות נגד המינוי ובנימוקים לדחייה קובעים השופטים כי מעורבותו של מנדלבליט בפרשת הרפז היא שולית ומסבירים מדוע דחו לחלוטין את הטענות כי לא עבר תקופת צינון בין כהונתו כמזכיר הממשלה, לכהונה כיועץ משפטי לממשלה.
בנושא פרשת הרפז קובע שופט העליון סאלים ג'ובראן כי חוות דעתו של היועץ הקודם יהודה וינשטיין בפרשה, כאשר סגר את תיק החקירה נגד מנדבליט, נכתבה טרם נשמעה התייחסותו של מנדלבליט לדברים וטרם נשקלו טענותיו: "כך שהגורם הרלוונטי כלל לא קבע מסקנות סופיות בעניין זה. לפיכך, אין בראיות המנהליות כדי לבסס מסקנה בדבר ביצועה של עבירה פלילית לצורך הכרעה בסבירות המינוי".
עוד כתב השופט: "לא מצאתי כי יש באיזו מבין הטענות שמעלה העותרת כדי לגרוע מהתאמתו הערכית-נורמטיבית של מנדלבליט לתפקיד. יוזכר, כי מדובר באדם אשר עבד בשירות הציבורי במשך שנים ארוכות, בתפקידים רבים ומגוונים, ולאורך כל שנותיו לא דבק בו כל רבב או דופי. על פני הדברים, אינני סבור כי בהתנהלותו בפרשת הרפז דבק בו דופי המעיד על פגם ערכי-נורמטיבי".
כתב טיהור גורף מעניק בג"ץ למנדלבליט גם בקשר לעובדה שלא דיווח מיד ליועץ המשפטי לממשלה וינשטיין על מסמך הרפז: "סבורני, כי מנדלבליט נהג כשורה שעה שהשהה את החלטתו בדבר העברת מסמך הרפז לידי היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין למשך זמן קצר, כדי לשקול את העניין במהלך הלילה. עת אדם נתקל בסוגיה כה רגישה ובעייתית, מצופה ממנו לשקול את הדברים בכובד ראש ולקבל החלטה מושכלת, ולא 'לשלוף מהמותן' החלטות פזיזות".
השופט נועם סולברג מוסיף בדבריו כי "גם אם שגה ד"ר מנדלבליט בהחלטתו 'לישון על זה לילה', הרי מיד עם שחר, בבוקר שלמחרת תיקן את שגיאתו. די בכך על מנת להפחית במידה ניכרת ממשקלם של המעשה ושל המחדל, עד כדי כך שמשקלם, לטעמי, זניח, אל מול עשרות שנות עשייה מקצועית, פורייה ומוצלחת בפרקליטות הצבאית ובממשלה. אגב: אודה על האמת, כי אף אני נוהג לעיתים 'לישון על זה לילה'".
"לא נדרשת תקופת צינון"
באשר לסוגית הצינון, בג"ץ קובע כי העובדה שהחוק לא קבע תקופת צינון ליועץ המשפטי לממשלה, "הייתה שתיקה מדעת ועל כן עניין לנו בהסדר ולא בלקונה". גם ועדת שמגר שמכוחה פועלת ועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה, "לא קבעה דבר בסוגיה שכן לא סברה שמזכיר הממשלה עוסק בפעילות מפלגתית מובהקת או מדינית".
השופט ג'ובראן הוסיף כי "מקובלת עליי עמדת המדינה כי תפקידו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה היה תפקיד מקצועי. זאת, משום שמונה אליו בשל ניסיונו המקצועי רב השנים בפרקליטות הצבאית, הכולל שבע שנים בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, ובשל כישוריו המוכחים בתפקידים אלו. משכך, מתחזקת מסקנתי כי לא נדרשת תקופת צינון בין תפקידו כמזכיר הממשלה לבין תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה".
עוד שולל בג"ץ חשש מפני ניגוד עניינים בין תפקידו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה לבין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה: "על פני הדברים, ניגוד העניינים אינו נראה כה רחב כפי שטוענת העותרת. כפי שעמדתי לעיל, אופיו של תפקיד מזכיר הממשלה שמילא מנדלבליט הוא מקצועי, ומשכך החשש מפני גישה אוהדת כלפי בכירי רשויות השלטון מתקהה. זאת ועוד, עבודת מזכיר הממשלה היא טכנית-מנהלית ברובה. על אף שיש למזכיר 'תפקידי סף' מסוימים, הם אינם תפקידים אשר יוצרים במהותם 'זיקה' בינו לבין ההחלטות שמתקבלות בממשלה. לפיכך, דומה כי אין מניעה שמנדלבליט יהיה מעורב באותן החלטות במסגרת תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה".
בית המשפט גם מציין לשבח את החלטת לשכת עורכי הדין להצטרף להגנת מנדלבליט בסוגית הצינון. "הלשכה מדגישה כי אין כל חובת צינון במעבר מתפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה", כתבו השופטים, "שכן על פי הדין, אין כל מקור המטיל חובת צינון שכזו, והיא סבורה כי אין מקום לחדש חובת צינון הלכתית היות שמדובר בהסדר נורמטיבי מלא. הלשכה מוסיפה וטוענת כי אין לפסול את המינוי בשל חשש לניגוד עניינים, שכן, לכל היותר, מדובר בחשש תיאורטי לניגוד עניינים שולי, שהדרך להתמודד עמו אינה בפסילת המינוי, אלא באמצעות הסדר למניעת ניגוד עניינים".
לפנייה לכתב/ת 
