פעם מעצמה. מצרים בדרך להפוך למדינת חסות סעודית?
סעודיה מצילה את מצרים מפשיטת רגל בזכות סיוע של מיליארדי דולרים ובכך מושיעה את משטר א-סיסי, אך קהיר תשלם על כך מחיר כבד בעתיד. סיוע כלכלי מוגזם פירושו תלות, וככל שתלות זו תגבר יש לישראל יותר סיבות לדאגה
מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז הגיע לביקור היסטורי במצרים וחתם על עשרות הסכמים כלכליים בין שתי המדינות. אחד הפרויקטים שעליהם הוסכם הוא בניית "גשר סלמאן", שיחבר את סעודיה עם מצרים דרך סיני ובכך יאפשר מעבר קרקעי קל ומהיר בין אסיה לבין אפריקה. מהם הצדדים החיוביים והשליליים של ההסכמים לגבי ישראל, והאם יש לחשוש מסגירת מיצרי טיראן כפי שהיה ב-1956 וב-1967?
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של ynet
דיווח במצרים: ההסכם עם סעודיה יצריך שינוי בהסכם השלום עם ישראל
ראשית, כדאי להקשיב היטב לדבריו של מלך סעודיה בנאום שנשא אתמול (יום א') בפני הפרלמנט המצרי בקהיר ולהבין את משמעותם: "שיתוף הפעולה בינינו יחסל את הטרור! האמונה בקרב שני העמים, הסעודי והמצרי, כי שתי המדינות האחיות שלנו קשורות זו לזו, היא היסוד לקשרינו בכל המישורים. הטיפול בבעיות של אומתנו (הערבית) ובראשן הבעיה הפלסטינית דורש מאיתנו אחדות השורות ואחדות הדעה".
היסטוריה של שת"פ
המצרים נזכרים בביקור המפורסם של עבד אל-עזיז מלך סעודיה ומייסד הממלכה ב-1946, שסלל את הדרך לסיוע הסעודי הכלכלי-אסטרטגי בכל המלחמות שניהלה מצרים נגד ישראל עד 1973.
בנוסף לנשק, גם חיילים סעודים נשלחו לסייע לצבא מצרים, בהם מלך סעודיה הנוכחי סלמאן. סעודיה גם הטילה חרם כלכלי על ישראל על מנת לחזק את הצד המצרי במלחמה. שיתוף הפעולה המשמעותי ביותר לאחר מכן היה שליחת הצבא המצרי לסעודיה בקואליציה נגד שליט עיראק סדאם חוסיין ב-1990.
הסיוע שהעניקה סעודיה למצרים אחרי ההפיכה הצבאית שביצע א-סיסי הוא חסר תקדים. סעודיה חששה מהשתלטות "האחים המוסלמים" על מצרים שתקרין על המזרח התיכון כולו.
מאחורי המיזם של הגשר בין מצרים לבין סעודיה עומד אינטרס דתי-כלכלי. הגשר מחבר בין המוסלמים באסיה ובאפריקה ומקל על מעבר סחורות בין שתי היבשות. יש להניח כי הגשר הענק ינוצל גם לבניית רכבת ממצרים לסעודיה. הגשר בין אפריקה לבין אסיה יאפשר גם מעבר ללא קושי של תיירים בין שתי המדינות ויקל על עולי רגל למכה, מה שיגביר את זרימת תיירי החג' לסעודיה דרך מצרים.
אחד היעדים - הצלת סיני
אחד ההסכמים הכלכליים שנחתמו בין מצרים לבין סעודיה הוא הסכם ליצירת אזור סחר חופשי בצפון סיני. אזור זה, בעיקר שטחי אל-עריש ורפיח הקרובים לרצועת עזה, הפך למעוז של טרור ג'יהאדיסטי. התגייסות הבדואים לדאעש-סיני קשורה בראש ובראשונה למצוקה הכלכלית שממנה סובלים השבטים.
כלכלת סיני הוזנחה שנים רבות על ידי המשטר במצרים ומאז 2011 נוצר ואקום שלטוני באזור. הצלחת היוזמה הסעודית דורשת חיסול מוחלט של הטרור, מה שעלול להשפיע גם על חמאס, המואשם במצרים בשיתוף פעולה הדוק עם הטרוריסטים בסיני. הפתרון המשלב חיסול צבאי של הטרור על ידי מצרים ושיקום כלכלת האזור על ידי סעודיה, יכול להצליח ואף להוות דוגמה לגבי רצועת עזה. עם זאת, מבחינת ישראל ההסכם עלול להיות בעייתי מאוד. על מנת להבטיח את השקט בסיני, הצבא המצרי יצטרך להכניס עוד כוחות צבא רבים, דבר שנוגד לחלוטין את הסכמי השלום עם ישראל. נוכחותם של גורמים סעודיים באזור בעייתית עוד יותר.
חיבוק דוב סעודי
לשם השוואה, בשנת 1986 נבנה גשר בין סעודיה לבחריין, השוכנת במפרץ הפרסי. מאז התהדקו מאוד היחסים בין המדינות. כיום בחריין היא המדינה הקרובה ביותר לסעודיה והיא אף הציעה בשנים האחרונות שכל נסיכויות המפרץ יתאחדו עם הממלכה הסעודית. בראשית מהפכות "האביב הערבי" אף הכניסה סעודיה חיילים לבחריין כדי למנוע מהרוב השיעי במדינה להפיל את המשטר הסוני. הקמת גשר פיזי בין מדינות מאפשר הגנה אך גם התערבות. בחריין נראית כיום כמדינת חסות של סעודיה. האם הדבר עלול לקרות גם למצרים?
סעודיה אמנם מצילה את מצרים מפשיטת רגל ובכך מושיעה את משטר א-סיסי, אך מצרים תצטרך לשלם על כך מחיר כבד בעתיד. סיוע כלכלי מוגזם פירושו תלות. סעודיה כבר דרשה במהלך הביקור לספח אליה שני איים אסטרטגיים במפרץ עקבה, טיראן וסנפיר, דרישה שהתקבלה על ידי המצרים. לפני כשנה ביקשה ריאד ממשטר א-סיסי לתמוך במלחמה נגד תימן, שבה אין למצרים כל עניין. סעודיה גם צירפה את מצרים לברית נגד הטרור שבה ברור כי המלך סלמאן הוא הדמות המובילה ולא א-סיסי.
הכוח הכלכלי של סעודיה מאפשר למעשה להפוך את מצרים, שבעבר הייתה מנהיגת העולם הערבי, למדינה בעלת תפקיד משני - מובלת ולא מובילה.
מצרים אמנם אינה זקוקה לסיוע צבאי כמו בחריין, אך האיום המתמיד של "האחים המוסלמים" ומצבה הכלכלי הקשה בהחלט יכולים להפוך אותה לתלויה לחלוטין בממלכה הסעודית. בשעה שהסיוע האמריקני למצרים עומד על כ-1.3 מיליארד דולר בשנה, סעודיה העבירה למצרים מאז הפיכת א-סיסי ב-2013 יותר מ-13 מיליארד דולר. בעוד הסיוע הסעודי מובטח כעת, הסיוע האמריקני אינו ודאי בעיני המצרים. אחרי ההפיכה הצבאית שבה הודח מורסי האיסלאמיסטי השעתה ארצות הברית את הסיוע למצרים בטענה כי ההפיכה לא הייתה דמוקרטית. ההתניה של הסיוע האמריקני בדמוקרטיזציה של השלטון הדליקה בקרב משטר א-סיסי נורה אדומה לגבי העתיד.
בעיית התלות בסעודיה לישראל
הברית הסעודית-מצרית מוצגת בעיתונות הערבית כמשמעותית ביותר ליציבות באזור והיא עומדת בניגוד ל"פודא", האנרכיה השוררת במזרח התיכון, בעיקר בלוב, עיראק, סוריה ותימן. מדובר בברית בין שתי המעצמות הערביות-סוניות החזקות ביותר, סעודיה מבחינה כלכלית ומצרים מבחינה צבאית. שתיהן מאוימות על ידי הטרור. עם זאת, אין חפיפה מוחלטת בין האינטרסים של סעודיה ושל מצרים מבחינה אסטרטגית. בסוגיה הסורית, א-סיסי מעדיף לראות את המשטר הנוכחי של בשאר אסד נשאר על כנו על פני האלטרנטיבה האיסלאמיסטית של המורדים. הסעודים, לעומת זאת, פועלים להפיל את שלטון אסד בכל מחיר. סעודיה גם מנסה לגרור את מצרים באמצעות "הקואליציה נגד הטרור" למלחמות שאינן רצויות כלל למצרים נגד איראן והשיעים בתימן.
הברית הסעודית נגד הטרור מופנית מבחינת הממלכה לשני סוגים של טרור: הראשון הוא ארגוני הטרור שטופחו על ידי הממלכה והפנו לה עורף מאוחר יותר, אל-קאעידה (כיום דאעש) ו"האחים המוסלמים". השני הוא האיום השיעי: איראן וחיזבאללה. אולם ניתן להבין בין השורות בנאומיו של המלך סלמאן כי בטווח הארוך אמורה הקואליציה הסעודית לאיים גם על ישראל.
יש לזכור כי האחרון שניסה ליצור קואליציה ערבית רחבה היה נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר ועדיין קיימת במצרים מפלגה נאצריסטית. רעיון האחדות הערבית באידיאולוגיות פאן-ערביות (הנאצריזם המצרי, הבעת' העיראקי והסורי) היווה תמיד שלב לפני "שחרור פלסטין". הדוגמה להצלחת הרעיון מגולמת בדמותו הנערצת של סלאח א-דין (המאה ה-12) שלחם בשיעים ואחר כך בצלבנים. לא במקרה הזכיר המלך סלמאן את הבעיה הפלסטינית בראשית נאומו בפרלמנט המצרי.
מכיוון שסעודיה אינה מחויבת לשום הסכם עם ישראל, הגשר שייבנה לפי התוכנית באזור מצרי טיראן עלול לסכן את מעבר הספינות בדרכן לישראל דרך הים האדום, מה שסותר את הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים. כזכור, סגירת המְצרים על ידי נאצר שימשה עילה למלחמה של ישראל נגד מצרים ב-1956 ואחר כך ב-1967.
בעולם הערבי הסוני החלו להתייחס לגשר סלמאן כ"עוקף ישראל", מאחר שישראל בעיני העולם הערבי הייתה ונשארה ישות זרה המפרידה בין העולם המוסלמי באסיה ובאפריקה. למעשה, מרוב עיסוק באיום השיעי של איראן וחיזבאללה, שכחנו כי סעודיה אינה ידידה של ישראל כלל וכלל. האויב של האויב שלי אינו החבר שלי במקרה הזה. שאיפותיה של סעודיה בראשות המלך סלמאן אינן מגלומניות פחות מאלה של איראן.
הצעת השלום הסעודית מ-2002, שבאה לפצות על מעורבות הסעודים בפיגועי 11 בספטמבר 2001 בארה"ב, אינה על השולחן כעת. סעודיה מעורבת כיום ברוב הסכסוכים האלימים במזרח התיכון ומנהלת מלחמה אכזרית נגד תימן. סעודיה משתמשת כבעבר בהכנסותיה העצומות מהנפט על מנת לתמוך באיסלאם הקיצוני ברחבי העולם המוסלמי ובמיוחד בזרם הסלפי. מפלגת "א-נור" הסלפית במצרים בגדה ב"אחים המוסלמים", תפסה את מקומה בפרלמנט המצרי כמפלגה הדתית החזקה ותמכה בא-סיסי, וכך יישאר המצב כל עוד הוא נאמן לסעודיה. הממלכה הסעודית מקיימת מערכת חינוך ומשפט על יסוד ערכי הווהאביזם, האידיאולוגיה הסונית הפנטית המהווה השראה לאל-קאעידה ולדאעש. סעודיה עומדת מאחורי רוב קבוצות המורדים האיסלאמיסטים בסוריה ובצפון אפריקה, וגורמים בלתי רשמיים בממלכה חשודים במעורבות במימון דאעש וג'בהת א-נוסרה.
כשמדובר בישראל, מערכת החינוך והמטיפים הסעודים במסגדים אינם מתונים יותר מהאייתוללות של איראן וחיזבאללה. ייתכן ששיתוף הפעולה הסעודי-מצרי אכן יחסל את דאעש-סיני, אך הוא ייצור פוטנציאל חדש ליצירת תאי טרור בסיני מקרב הזרם העצום של התיירים והעולים לרגל שיחצו את חצי האי בדרך הגשר ממצרים לסעודיה. וגרוע מכך - על מנת למנוע זאת ולאבטח את הגשר, חצי האי סיני יחדל מלהיות אזור מפורז מאחר שהצבא המצרי יצטרך להיות נוכח ללא הרף בשטח.
בניית "גשר סלמאן" תימשך כמה שנים, דבר שנותן לישראל זמן לעכל את המשמעויות שלו. בקצב ההידרדרות של כלכלת מצרים, עלול הסיוע הסעודי להפוך לחסות סעודית. ככל שהתלות המצרית בסעודיה תגבר, כך יש לישראל יותר סיבות לדאגה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
