יתר לחץ דם ריאתי: זמן האבחון הוא קריטי
יתר לחץ דם ריאתי זו מחלה כרונית קשה הפוגעת בעיקר בנשים צעירות יחסית, אך יכולה לפגוע בכל גיל או מין, כשהביטוי העיקרי שלה הוא קוצר נשימה במאמץ. למה חשוב לשים לב לסימנים המקדימים והאם יש טיפול שיכול לעזור?
בשיתוף העמותה הישראלית ליתר לחץ דם ריאתי
תארו לעצמכם אישה צעירה, בריאה בדרך כלל, שיום בהיר אחד מתקשה לעלות לדירתה בקומה השנייה. פעולה שנהגה לעשות לפחות ארבע פעמים ביום במשך שנים הופכת לפתע פתאום למשימה כמעט בלתי אפשרית בגלל קוצר נשימה קשה.
יש מאות חולים בישראל שסובלים מקוצר נשימה כתוצאה מיתר לחץ דם ריאתי, עבורם לא מדובר באפיזודה חולפת אלא בהתמודדות עם מחלה הפוגעת עד מאוד בבריאותם ובאיכות חייהם.
יתר לחץ דם ריאתי זו מחלה כרונית קשה ופרוגרסיבית, הפוגעת בעיקר בנשים צעירות יחסית, אך יכולה לפגוע בכל גיל או מין, שהביטוי העיקרי שלה הוא קוצר נשימה במאמץ.
מכיוון שהמהלך הטבעי של המחלה הוא החמרה, אם המחלה לא מאובחנת בזמן וללא טיפול מתאים, לא יחלוף זמן רב עד שקוצר הנשימה יפריע ויגביל את החולה אפילו בפעולות יום יומיות פשוטות ובסיסיות כמו קשירת שרוכי הנעליים.
קיראו עוד במדור יתר לחץ דם ריאתי
הסימנים המתריעים
יתר לחץ דם ריאתי היא מחלה בה יש היצרות בכלי הדם בריאות, הגורמת לעלייה בלחץ בעורקים המובילים דם מן החדר הימני בלב אל הריאות. כפועל יוצא מזה הלב, בעיקר החדר הימני, מתאמץ מאוד עד אשר נפגע תפקודו ובסופו של דבר עלולה להיגרם אי ספיקת לב.
הדבר דומה לצינור גינה מפותל וחסום, הלחץ בצינור עולה, הצינור הופך להיות מורחב ואינו מסוגל להזרים נוזל הלאה.
בחלק המקרים אין אנו יודעים את הסיבה שגרמה למחלה, אך לעתים מדובר בחולים עם רקע משפחתי-תורשתי, חולים שסובלים ממחלות לב או ריאה ואחרים הסובלים ממחלות אוטואימוניות כמו סקלרודרמה או לופוס (זאבת).
כאמור, קוצר נשימה במאמץ הוא אחד הסימנים המובהקים של המחלה, אך ייתכנו גם דופק מהיר או דופק לא סדיר, בצקות ברגליים ואפילו אובדן הכרה. כאשר המחלה מתקדמת קוצר הנשימה יהיה גם במנוחה ולא רק במאמץ ותהיה אגירה של נוזלים בכל הגוף.
אחד האתגרים הגדולים בהתמודדות עם המחלה הוא ראשית האבחון המוקדם, שכן כמו במחלות כרוניות פרוגרסיביות אחרות, ככל שנקדים לאבחן את המחלה כך נוכל למנוע לאורך זמן את התקדמות המחלה ולשמור על איכות חיים טובה יותר.
במקרה של יתר לחץ דם ריאתי, אבחון המחלה בזמן הוא קריטי מכיוון שללא טיפול תרופתי, זמן ההישרדות של החולים הוא כשלוש שנים בלבד, בעוד שבעזרת התרופות ניתן להאריך את חיי החולה לשנים ארוכות.
חוסר מודעות לסימני המחלה
למרבה הצער, חולים רבים 'יסתובבו' חודשים ארוכים עם תלונה על קוצר נשימה מבלי שיאובחנו או שיאובחנו בצורה שגויה עם "מחלת לב" או "אסתמה", בעיקר משום שהמודעות למחלה נמוכה בקרב רופאי המשפחה, שמתקשים לתאר לעצמם שהאדם הצעיר העומד מולם עלול לחלות במחלה כה קשה.
זאת לצד העובדה שצעירים נוטים לייחס לקוצר נשימה את אורח חייהם האינטנסיבי ואינם יכולים לתרגם את הקושי שלהם לאפשרות שאולי הם חולים.
כך למשל, הגיע אליי מטופל צעיר כבן 40 אחרי שעבר בדיקת אקו לב שהעלתה חשד למחלה. הוא סיפר שנהג מדי שבת לרכוב על אופניו מרחק של 100 ק"מ, אך רק אחרי ששאלתי אותו אם הוא לא חש קושי במאמץ הוא נזכר שפעם אחרי רכיבה הוא היה יכול להמשיך ולתפקד במרץ, ואילו בשנה האחרונה אחרי רכיבה הוא 'מושבת' עד יום ראשון.
לכאורה, נראה שמדובר בבחור בכושר גופני מצוין, אך למעשה השינוי שחל בו לא הדליק אצלו נורת אזהרה שאולי משהו לא בסדר.
ככלל, אין להקל ראש בתלונה של אדם בריא שחווה קוצר נשימה לא מוסבר במאמץ. אמנם, יש לבצע מספר בדיקות כדי לשלול מחלות אחרות, אך השלב הבא צריך להיות בדיקת אקו לב - בדיקת סקירה שבאמצעותה אפשר לקבל אינדיקציה אם קוצר הנשימה מקורו במחלת לב (אז המטופל יופנה לקרדיולוג) או שמא יש בעיה בעורק המוביל דם מהלב לריאה.
במידה שאכן בבדיקת אקו לב יעלה חשד שמדובר ביתר לחץ דם ריאתי, מומלץ להגיע להמשך בירור במרכז המתמחה ביתר לחץ דם ריאתי, שם יופנה למספר בדיקות לבירור סיבות ליתר לחץ דם ריאתי וצנתור של החדר הימני של הלב.
מדובר בבדיקה שבמהלכה מודדים את הלחץ בריאה בעזרת צנתר שמגיע לעורק הריאה, כמו כן נעשות בדיקות שונות במהלך הצנתור להערכת תפקוד הלב ותגובה לטיפול. צנתור חדר ימני של הלב למעשה מהווה את אבחון הסופי של המחלה והוא שלב הכרחי.
הטיפול היעיל
הטיפול בחולה עם יתר לחץ ריאתי יכול להינתן בכדורים, אינהלציה, טיפול דרך הוריד או טיפול תת עורי, והוא נגזרת של השלב בו אובחנה המחלה, חומרתה, מצבו הכללי של החולה והעדפת המטופל.
למרות שהשתלת ריאות עדיין מהווה טיפול לחולים שלא מגיבים לטיפול התרופתי, רוב החולים עם יתר לחץ דם ריאתי חיים היום שנים רבות וטובות עם טיפול תרופתי, וזאת הודות להתקדמות הניכרת בפיתוח של טיפול תרופתי טוב ויעיל למחלה.
במידה ומצב המטופל מאפשר, אנו ממליצים גם על פעילות גופנית מתונה ומבוקרת שעשויה דווקא לשפר את מצבו של החולה.
יש לזכור, שלא פעם הבשורה של היות אדם חולה במחלה קשה עלולה לטלטל אותו, לכן יש חשיבות גדולה לכך שאותו מטופל יהיה במעקב של מרכז המתמחה ביתר לחץ דם ריאתי, שם הוא יוכל לפגוש חולים במצבו, להשתתף בקבוצות תמיכה, לקבל מידע ומענה לשאלות שמטרידות אותו.
גם לתמיכה של המשפחה או מעגלים חברתיים קרובים אחרים יש חשיבות גבוהה לתרומה למצב רוחו ולאיכות חייו של המטופל, שלעתים יזדקק לעזרה בביצוע פעולות שגרתיות על מנת לתפקד.
הכותבת היא מנהלת מרפאת לחץ דם ריאתי ורופאה בכירה במכון הריאות, 'סורוקה' – מרכז רפואי אוניברסיטאי 
לפנייה לכתב/ת 
