היריון מפתיע ומחוץ לנישואין: מה אומר החוק?
במקרה של היריון לא רצוי שנגרם כתוצאה מסטוץ או מקשר שאינו זוגי - למי זכות החלטה על המשך או הפסקת היריון? על מי מוטלת האחריות במזונות והוצאות גידול הילד, והאם בכלל ניתן לתבוע "גניבת זרע"? עו"ד הילה צאירי עם התשובות
1. למי זכות ההחלטה על המשך או הפסקת היריון?
הזכות להחליט על הפסקה אן המשך הריון, שמורה אך ורק לאישה. הגבר יכול לבקש או לדרוש, אך ההחלטה היא בידי האישה בלבד. אגב, דוגמה פחות שכיחה היא הדוגמה ההפוכה, כאשר הגבר מבקש להשאיר את ההיריון והאישה מבקשת לסיימו. הפסקת ההיריון כרוכה בפניה לוועדה להפסקת היריון, אולם במקרים בהם מדובר בהריון לא מתוכנן ומחוץ לנישואין, ההפסקה תאושר.
2. כאשר ההיריון הוא בניגוד לרצונו של האב, האם עומדת לו זכות התביעה להונאה "גניבת זרע"?
היריון נוצר מחיבור של זרע וביצית. האחריות היא של כל צד בנפרד. ככל שהגבר אינו מעוניין בהיריון, פתוחה בפניו הדרך לשים קונדום. גם אם הגבר יטען שהיא אמרה לו שהיא לוקחת גלולות, או שהיא בכלל לא יכולה להיכנס להריון, או כל סיבה אחרת - זה לא יועיל, לא מדובר בגניבת זרע. הוא צריך לקחת אחריות על ההיריון, על כל המשתמע מכך.
וכדברי השופט שמגר: "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי-רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין." עם זאת, כדי שכן תהיה גניבת זרע, צריך להוכיח שזרע אכן נגנב. מתי אפשר להוכיח מקרה כזה? למשל במקרה שהיה בבימ"ש לענייני משפחה בירושלים, שם בני הזוג ניסו להביא ילדים ובמסגרת הטיפולים, הגבר נתן זרע. לימים הזוג התגרש, אבל האישה השתמשה בזרעו ובתרומת ביצית והרתה. כאן היה שימוש בזרע של הבעל כנגד רצונו, ולכן התקבלה הטענה של "גניבת זרע", ונפסקו לגבר פיצויים.
אוי לא(צילום: Shutterstock)
3. אלו חובות/זכויות משפטיות עומדות לאב במקרה שהאישה מחליטה להביא את הילד לעולם?
בכל מקרה, גם במקרה נדיר שבו הוכחה גניבת זרע, האב יחויב לשלם מזונות לילד שנולד. חובת האב לזון את הילד, היא חובה אבסולוטית. אולם במקרים מסוימים, הנושא מעט מורכב יותר, והכוונה למצב בו קיים ספק כלשהו לגבי זהות האב. כאן ניתן לפנות ולבקש לערוך בדיקת רקמות כדי להכריע בנושא האבהות. כמו כן, יחד עם ה"זכות" לשלם מזונות עבור הילד, לאב יש זכות להיות בקשר עם ילדו אם ירצה, ולבקש זמני חלוקה בהם הילד יהיה עימו, בדיוק כמו כל זוג הורים שנפרדו דרכיו.
4. מהי תביעת אבהות? האם ביהמ"ש יכול לחייב את הגבר לבצע בדיקת רקמות?
עד לשנת 2008, ביהמ"ש יכול היה להורות על ביצוע הבדיקה, ובמידה והנתבע היה מסרב, ביהמ"ש היה יכול להסיק מכך שהוא האבא ואף לחייבו במזונות. יחד עם זאת ועל אף שלכאורה ישנו פתרון, המחוקק סבר כי קיימת חשיבות מכרעת לילד (בכל גיל) לדעת מיהם הוריו בדרך וודאית ולא מתוך מסקנה, ולכן בשנת 2008 תוקן החוק, כך שלא רק ניתן להסיק מהסירוב כי אותו אדם הוא האבא, אלא ניתן אף לחייבו לבצע את הבדיקה.
לפי החוק למידע גנטי, ביהמ"ש יכול לחייב את האב לערוך בדיקת רקמות, על ידי מתן קנסות ובמקרים חריגים מאסר, זאת בהתאם לפקודת ביזיון ביהמ"ש, הקובעת כי מי שלא מקיים את החלטת ביהמ"ש - אפשר לקנוס אותו או לאסור אותו, עד שיקיים אותה.
5. מה לגבי זכות הירושה לילדים מחוץ לנישואים, כאשר האב מסרב להכיר באבהותו ואינו רוצה להירשם כאביהם של הקטינים?
באופן עקרוני, ניתן להגיש תביעה לאבהות ולהוכיח שהמנוח היה אביו של הילד, ובמקרה כזה הילד זכאי לרשת את אביו, בהתאם להוראות חוק הירושה. אבל מדובר בסיטואציות לא שכיחות, כיוון שכאשר אדם יודע שנולד לו ילד מחוץ לנישואין והוא לא מכיר בו ולא רוצה שהוא יירש אותו, הוא יעדיף לערוך צוואה ובמסגרתה להוריש את הונו למי שהוא מוצא לנכון, ולנשל את הילד שנולד מחוץ לנישואין. בהתאם לחוק הירושה במדינת ישראל, זכותו לעשות כן. בהנחה שיתברר שהצוואה תקפה, הילד לא יירש את המנוח.
6. מה לגבי מזונות הילד? האם האב חייב בתשלום הוצאות מלא ובהוצאות מיוחדות של הילד לאורך חייו?
ילד זכאי למזונותיו מאביו, וזכות זו אינה תלויה בנישואי ההורים אולם, במקרה בו מחליטה האישה להמשיך היריון מחוץ למסגרת הנישואין ולהביא ילד לעולם בניגוד לרצונו של האב, עשויה חובת האב להצטמצם למזונות ההכרחיים. יתרה מכך, כאשר אדם הופך לאב בניגוד לרצונו ומבלי שיהיה מודע לכך, אין להחיל עליו את כל החובות של אב רגיל, היות וההחלטה היא של האישה להביא את הילד ולא של האב. לכן במקרים כאלה, נראה בד"כ דמי מזונות מופחתים ולא "רגילים".
7. האם בהסכם להורות משותפת ניתן לקבוע כי האב יהיה פטור מתשלום מזונות של הילד? האם הסכם כזה תקף בבית משפט?
בית המשפט לענייני משפחה, יאשר הסכם הורות רק לאחר הולדת הילד. היות ומבחינת הדין האישי (היהודי) על האב חובת מזונות אבסולוטית, סביר להניח שביהמ"ש לא יאשר הסכם שקובע כי האב יהיה פטור מתשלום מזונות, אלא בנסיבות מאד מסוימות, או בניסוח מאד ספציפי של ההסכם שיוכל להוביל לכך.
הכותבת היא עו"ד הילה צאירי, ראש מחלקת דיני משפחה וירושה במשרד עו"ד גדעון פישר ושות'.
לפנייה לכתב/ת 
