אלו העמותות שרוב תקציבן מגיע ממדינות זרות

משרד המשפטים גיבש את רשימת 27 העמותות לזכויות אדם שמקבלות את רוב תקציבן מישויות זרות. הפרטים כוללים ארגונים הנתמכים בידי ישויות זרות, בהן מדינות אירופה, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים ועמותות פרטיות בחו"ל.   

הפרטים גובשו על-ידי עובדים מיחידת רשם העמותות במשרד המשפטים, במענה לדרישת חברי כנסת מהאופוזיציה המתנגדים לחוק העמותות שידרוש חובת גילוי לגבי ארגונים הנתמכים בישויות זרות. לצד חלק משמות הארגונים - כמה מהמספרים הבולטים.

זו רשימת הארגונים

בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים: 69 אחוז מתקציבו - יותר מ-6 מיליון שקל - מגיעים מגרמניה, שווייץ, שבדיה, הולנד, דנמרק, אירלנד והאיחוד האירופי.

במקום - מתכננים למען זכויות תכנון: מקבל 79 אחוז מתקציבו משגרירות אירלנד, הולנד, שווייץ, שבדיה ודנמרק.

גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע: מקבל 59 אחוז מתקציבו מנורבגיה, אירלנד, בריטניה, הולנד והאו"ם.

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל: 100 אחוז מימון זר - מהולנד, האיחוד האירופי, שווייץ, שבדיה, האו"ם ושגרירות גרמניה.

הטלוויזיה החברתית - לקידום סדר יום חברתי בישראל בע"מ

המוקד לפליטים ולמהגרים

הקרן לשיתוף פעולה כלכלי

ח.ל. חינוך לשלום בע"מ

ירושלים דלמטה

יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות האדם. מקבל 88 אחוז מתקציבו שהם 4.7 מיליון שקל ממדינות כמו שווייץ, הולנד, שבדיה, בריטניה והאיחוד האירופי.

עקבות: המכון לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני: 459,000 שקל מנורבגיה ושבדיה.

מי מרוויח - 841,000 שקל שהם 80 אחוז מתקציבו מגיעים ממדינות זרות.

מרכז הייעוץ הערבי לחינוך

מרכז לקידום פליטים אפריקאים

זוכרות - עוסק בשיבת פליטים פלסטינים. 96 אחוזים מתקציבו, 1.9 מיליון שקל, מקורם בארגונים בבריטניה, גרמניה, צרפת, בלגיה, קנדה ועוד.

נאמנות הלו בע"מ

סיכוי - העמותה לקידום שוויון אזרחי

עיר עמים

עמותת המרכז הישראלי להגירה בינלאומית ולקליטה

קואליציית נשים לשלום

שוברים שתיקה בע"מ. ב-2014 קיבל כ-2.3 מיליון שקל - כ-60 אחוז מתקציבו - מחו"ל: מבלגיה, דנמרק, הולנד, גרמניה, ספרד, צרפת, שבדיה, שווייץ, שגרירות נורבגיה והאיחוד האירופי.

האגודה לתרבות ערבית

עמק שווה בע"מ

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית

מדרש נזר שלמה

חסד לאברהם נתיבות - טוב עין

הדיונים על החוק נמשכים

היום המשיכה ועדת החוקה של הכנסת לדון בהצעות החוק של חברי הכנסת רוברט אילטוב ובצלאל סמוטריץ' להגברת השקיפות הממשלתית של עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מתרומות שקיבלו מישויות מדיניות זרות. על פי ההצעה, הן יחויבו לציין בפרסום לציבור ובדו"חות את היותן "נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות". בנוסף, בפנייה לעובד או לנבחר ציבור יצוין גם שם הישות המדינית הזרה שממנה התקבלה התרומה.

מאז עלתה גררה ההצעה ביקורת בעיקר מצד ארגוני זכויות אדם וחברי כנסת מסיעות השמאל. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר בהתייחסו אליה: "המשמעות היא שקודם סימנו את המטרה, שהיא חיסול העמותות לזכויות אדם, ואחר כך תפרו חוק על מנת לפגוע בהן. מדובר רק בעמותות זכויות אדם המכונות עמותות שמאל, ולא באף עמותה שמזוהה עם הבית היהודי".

אלא שגם בימין היו כאלה שהביעו אי-נוחות מהנושא. ח"כ בני בגין (ליכוד) שאל בדיון בוועדה אם שווה לחוקק חוק סבוך ושנוי במחלוקת, עבור 27 עמותות בלבד, והיו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ענה בציניות: "אני מופתע, חשבתי שיש פחות עמותות".

עו"ד גאל אזריאל ממשרד המשפטים השיבה לשאלות חברי הכנסת ואמרה: "היום יש שקיפות מסוימת. אכן על פי החוק הנוכחי לא ניתן לדעת מה היקף המימון ממדינות זרות. הדרישה לפרסום מידע ממדינות זרות נובעת מכך שהן פועלות בדרכים דיפלומטיות ולא באמצעות תרומות. ואם מדינות מבקשות לתרום כסף - שיפרסמו את התרומות. לדעתנו החובות שבהצעת החוק הממשלתית לא מטילות נטל כבד מדי על העמותות".

לשאלה אם היא מכירה חוק דומה במדינות אחרות בעולם ענתה אזריאל שלא.