התרופה שנלחמת בטרשת
טרשת עורקים היא הסיבה העיקרית להתקפי לב ושבץ מוחי • ד"ר מיכאל יונש מסביר מי מצוי בסיכון למחלה, כיצד היא מתפתחת ולמה מומלץ ליטול אספירין למניעת אירוע ואחריו
טרשת עורקים – הצטברות של רובד טרשתי בעורקי הגוף – היא אחד מגורמי התחלואה והתמותה המרכזיים בעולם המערבי, אם לא הנפוץ שבהם. "טרשת עורקים מתחילה להתפתח כבר בגיל 30־40 ומובילה באופן הדרגתי להיווצרות הצרויות בעורקים ולירידה באספקת דם לאיברים כמו הלב, המוח, הכליות והגפיים התחתונות", מסביר ד"ר מיכאל יונש, מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה, מנהל שירות צנתורים ומחלות לב מבניות במכון הלב במרכז הרפואי קפלן.
יש כמה גורמים שמעלים את הסיכון למחלה. הפרופיל של חולי טרשת עורקים מורכב לרוב מהשמנת יתר, בעיות כולסטרול (רמה נמוכה של הכולסטרול "הטוב" – HDL, ורמה גבוהה של הכולסטרול "הרע" – LDL), סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, אורח חיים לא פעלתני וסיפור משפחתי. הסיכון עולה עם הגיל, כאשר גברים נוטים לחלות כעשר שנים מוקדם יותר מנשים. הסימפטומים של המחלה יכולים להתבטא בין השאר בכאבים בחזה, התקף לב, אירועים מוחיים, אי ספיקת כליות וכאבי רגליים בהליכה עד כדי נמק ברגליים. "המחלה מאופיינת בהדרגתיות ובהתקדמות איטית לאורך שנים, למרות שלעיתים יש גם 'קפיצות מדרגה', שעלולות להוביל לאירועים חריפים עם החמרה משמעותית מהירה בשיעור ההיצרות העורקית", מסביר ד"ר יונש. " קפיצת מדרגה כזו עשויה להוביל לחסימה מלאה של העורק הטרשתי, לרוב על ידי קריש דם מקומי באזור הרובד הטרשתי, ולעיתים להוביל להתקף לב חריף".
אספירין לפני ואחרי
בנקודה הזאת נכנס הצורך בטיפול מניעתי. מלבד אימוץ אורח חיים בריא והפחתת גורמי הסיכון (עישון, השמנה), יש מקום גם לטיפול תרופתי. טיפול זה מתחלק לשניים – טיפול מניעתי למי שלא עבר אירוע לבבי או מוחי, וטיפול למי שעבר אירוע כזה ונמצא בסיכון להישנותו. מרכיב חשוב בטיפול התרופתי הוא האספירין, תרופה המוכרת ביכולתה לדלל את הדם ולמנוע היוווצרות של קרישי דם ופקקת עורקים.
"אספירין לא מטפל ישירות בטרשת, אבל כל מי שיש לו טרשת עורקים צריך גם ליטול אספירין בשל הנטייה ליצירת קרישי דם באזור הטרשתי. האספירין כמדלל דם מונע את זה", מסביר ד"ר יונש. לדבריו, "מניעה ראשונית פירושה מניעת אירועים אצל אנשים בקבוצת סיכון שלא ידוע אצלם על קיום טרשת עורקים משמעותית ושלא עברו אירוע מוחי או אירוע לבבי. מניעה שניונית מתקיימת כאשר האדם כבר עבר אירוע לבבי או אירוע מוחי וידוע על קיום מוכח של מחלה טרשתית משמעותית".
למי שעבר אירוע מוחי או התקף לב, ההמלצה היא לקבל טיפול מניעתי באספירין במינון נמוך. בעבר הנטייה – בעיקר בארה"ב – הייתה ליטול אספירין על בסיס יומיומי. היום התפיסה הרפואית היא שמדובר בנטייה מוגזמת, מאחר שלאספירין, כמו לכל תרופה, יש גם תופעות לוואי, ויש ניסיון מעמיק יותר לשרטט את הפרופיל של מי שאכן צריך לצרוך את התרופה באופן קבוע.
"העיקרון הרפואי הוא תמיד סיכון (תופעות לוואי) מול סיכוי (כלומר שהסיכוי שתרופה תעזור יהיה יותר גדול משתזיק)", אומר ד"ר יונש. "יש היום סרגלים ואפשר ממש לכמת את הסיכון לכך שהאדם ילקה באירוע ותוך כמה זמן, וכך לקבוע מי זקוק לטיפול מניעתי קבוע. לגבי מי שכבר עבר פעם אירוע לבבי או מוחי אין שום סימני שאלה, והוא חייב לקבל אספירין על בסיס יומיומי, כי הוא תמיד בסכנה לאירוע נוסף".
למה דווקא "קרטיה"?
כדי להגן על הקיבה, וגם ליהנות מהשפעה מיטבית של האספירין, הרופאים ממליצים להשתמש באספירין מצופה הגורם לכך שהתרופה לא תגרה את הקיבה ותיספג באזורי מעי שאינם חומציים, כמו הקיבה. "קרטיה" הוא אספירין עם ציפוי ייחודי שמפחית את הסיכון לגירוי רירית הקיבה ומהווה אלטרנטיבה לתכשירי האספירין הסטנדרטיים, בעלי הסיכון המוגבר לתופעות לוואי במערכת העיכול.
הציפוי הדואנטרי של "קרטיה" מאפשר לחומר הפעיל בתרופה להשתחרר באיטיות ולהיספג רק בחלק העליון של המעי, במקום בסביבה החומצית של הקיבה, ובכך הוא מסייע להגנה על רירית הקיבה. "השחרור איטי ומבוקר, ולכן יש לו יחסית פחות תופעות לוואי", מסביר ד"ר יונש.
"קרטיה" מיועדת הן למניעה ראשונית של מחלת לב כלילית בחולים בסיכון גבוה והן למניעה שניונית של מחלות לב ומוח. מדובר מדובר בכדור קטן, כתום ונוח לבליעה, עם אריזה נוחה בעלת סימון ימות השבוע, שניתן לרכישה גם ללא מרשם רופא בבתי המרקחת ובקופות החולים.
לקבל אספירין על בסיס יומיומי"
