עסוק במספרים: כך עולים מהמקום ה-3 ביורו
את זה שארבע נבחרות מתוך השש שיסיימו במקום השלישי בשלב הבתים יעלו כולם יודעים. אבל איך מחליטים מי נגד מי בשמינית הגמר? על השיטה ההזויה של אופ"א, כל האופציות בשלב הבא וכמובן כמה נקודות מבטיחות העפלה - בכתבה הבאה
הרחבת יורו 2016 גררה אחריה לא מעט ביקורות אחרי ההכרזה הרשמית על המהלך. לא מעט טענו שהבדלי הרמות יהיו גדולים ולא מעט משחקים יסתיימו בתוצאה חד צדדית. לאחר שני מחזורים אפשר להגיד בוודאות שכולם טעו.
לטבלאות הבתים ביורו 2016
צרפת עבדה קשה מאוד פעמיים כדי לזכות בניצחונות מול אלבניה ורומניה. צפון אירלנד הצנועה הפתיעה את אוקראינה וכמובן הונגריה (החלשה ביותר על הנייר לפני הטורניר) ניצחה את אוסטריה העדיפה. לסטטיסטיקה אפשר להוסיף גם את איסלנד (350,000 תושבים בקושי) ואירלנד (מי אמר בית המוות?).
בזמן שהגדלת היורו נראית כרגע כהצלחה מסחררת, יש לא מעט בלבול בנוגע לעובדה אחרת לחלוטין. איך טורניר של 24 נבחרות מצטמצם ל-16 בשלב שמינית הגמר? זקני השבט (יחסית) יכולים להיזכר בגביעי העולם בחלקים משנות ה-80 וה-90, אז הסיפור היה דומה, אבל כדי לעשות סדר בכל העניין הזה - הנה ההסבר המפורט.
כמובן ששתי הראשונות מכל בית עולות, בלי שום תנאים, הפרשים או טבלאות, זה ידוע לכולם. מה שאומר - 12 נבחרות שזוכות בכרטיס לשמינית הגמר. הבלגן מתחיל כאשר צריך למלא את ארבעת המקומות הנותרים שבהם זוכות ארבע הנבחרות הטובות ביותר שסיימו במקום השלישי.
בסיום שלב הבתים, נוצרת טבלה שמאגדת את כל הנבחרות שסיימו במקום השלישי בששת הבתים ומדרגת אותן על פי הישגיהן בשלב המוקדם. בניגוד למה שהיה במוקדמות היורו לגבי העולות מהמקום השלישי, כאן לא משמיטים תוצאות מול הנבחרת שסיימה אחרונה.
הדבר הראשון שכדאי לדעת הוא שניצחון אחד כמעט בוודאות מבטיח העפלה לשלב שמינית הגמר, כאשר ניצחון ותיקו
הופכים את העניין לסגור כמעט לחלוטין (למרות שלא ב-100 אחוז, כי אפשר גם לסיים במקום האחרון עם ניצחון, תיקו והפסד). שימו לב לטבלה שמפרטת את הסיכויים לעלייה מהמקום השלישי על פי נקודות והפרש שערים בשלב הבתים.
איך קובעים מי תפגוש את מי?
כאן העניין הופך להרבה יותר מסובך. אז נתחיל עם החלק הפשוט. מנצחת בית ה', פוגשת בכל מקרה את השנייה בבית ד' ומנצחת בית ו' פוגשת בכל מקרה את השנייה בבית ה'. כל ארבע הנבחרות האחרות שסיימו במקום השני בבתים שלהן (בתים א',ב', ג', ו') ייפגשו אחת עם השנייה: השנייה בבית א' עם השנייה בבית ג' והשנייה בבית ב' עם השנייה בבית ו'.
מה שמשאיר לנו את אלופות בתים א'-ד' שיקבלו כולן נבחרות שסיימו במקום השלישי באחד הבתים כמפורט בטבלת הנוקאאוט הבאה:
כדי להפוך את זה לקצת יותר פשוט (לא באמת), אופ"א החליטה לתת לכל אחד מהמשחקים בשלבי הנוקאאוט מספרים על פי הרשימה הבאה:
משחק 1: השנייה בבית א' נגד השנייה בבית ג'
משחק 2: מנצחת בית ד' נגד השלישית בבית ב' / ה' / ו'
משחק 3: מנצחת בית ב' נגד השלישית בבית א' / ג' / ד'
משחק 4: מנצחת בית ו' נגד השנייה בבית ה'
משחק 5: מנצחת בית ג' נגד השלישית בבית א' / ב' / ו'
משחק 6: מנצחת בית ה' נגד השנייה בבית ד'
משחק 7: מנצחת בית א' נגד השלישית בבית ג' / ד' / ה'
משחק 8: השנייה בבית ב' נגד השנייה בבית ו'
כמו שאפשר לראות, משחקים 1, 4, 6 ו-8 פשוטים מאוד, מאחר שהם מערבים רק קבוצות שסיימו במקום הראשון או השני. במשחקים 2, 3, 5 ו-7 אנחנו מקבלים את כל הקבוצות שיסיימו במקום השלישי.
על פי הרשימה הזו אפשר לחשוב שהבחירה היא יחסית פשוטה - למשל, על פי ההיגיון משחק 2 אמור להפגיש את מנצחת בית ד' עם השלישית מבית ב', ובמקרה שזו לא עלתה, את השלישית מבית ה'. ובמקרה ששתיהן לא העפילו, את השלישית מבית ו'. אין ספק שזו מחשבה הגיונית לחלוטין, אבל אין קשר בינה לבין המציאות והשיטה ההזויה של אופ"א.
במקום, אופ"א החליטה ליצור טבלה שעובדת על פי כל כלל חוץ מהיגיון. בלגן שלם של נתונים וחוקים בעיקר כדי למנוע מראשי הבתים להיפגש לפני חצי הגמר (במידת האפשר. בכל זאת, יש שישה ראשי בתים ורק ארבעה מקומות בחצי הגמר).
כפי שמפורט בטבלה הבאמת מוגזמת הזו, אלו 15 האפשרויות השונות כדי להבין אחת ולתמיד מי פוגשת את מי. לצורך העניין, אם ארבע הקבוצות הטובות מהמקום השלישי הן מקבוצות א', ב', ג', ו-ד', כמו באפשרות הראשונה, אז מנצחת בית א' פוגשת את השלישית בבית ג', מנצחת בית' ב' את השלישית בבית ד' וכן הלאה. לכן, בסופו של דבר יהיה ניתן לדעת מי תפגוש את מי, רק לאחר השריקה האחרונה של שלב הבתים ולא רגע לפני.
אז מה הבעיות בשיטה? יש סיכוי גדול שקבוצה שסיימה במקום השלישי בבית מסוים והגיעה עד חצי הגמר, תפגוש קבוצה מולה היא כבר שיחקה בשלב הבתים. בנוסף, הדרך של אלופות בתים ה' ו-ו' והסגניות של בתים ד' ו-ה' נראית קצת לא הוגנת מאחר והן מקבלות, לפחות בתיאוריה, הגרלה קשה יותר משאר הנבחרות.
הכסף מדבר
אז למה לעשות את כל זה? התשובה הברורה - כסף. אם המשחקים יימשכו באותה צורה כמו עד עכשיו ויהיו צמודים, גם אלו שמערבים נבחרות חלשות על הנייר, אופ"א תראה את ההצלחה של הטורניר ועל התחרותיות בו ותנסה להגדיל אותו ל-32 נבחרות. העובדה היא שנבחרת בסדר גודל של הולנד לא העפילה לטורניר בגודל הנוכחי תחזק את העמדה שלה, כאשר מדינות כמו יוון וסקוטלנד (וגם ישראל), בוודאי יתמכו בשינוי.
ההגדלה הנוספת תכניס כמות כסף נכבדת לקופה המלאה גם כך של אופ"א, וההוצאות לא יעלו בהרבה. בשל כך ולשמחת כולם, כל הניחושים, הטבלאות וההשערות בנוגע למי תפגוש את מי ייעלמו.
לפנייה לכתב/ת 
