הכירו את גוף המודיעין שנשאר בצל
הוא קידם את הטלת הסנקציות על איראן ואת הכנסת חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור, ואף התריע על עימות אפשרי בעזה טרם "צוק איתן". הכירו את המרכז למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ. "אנחנו הקמ"ן של המשרד לשוטף ולמבצעים מיוחדים"
הוא לא זוכה לתהילה ולתדמית נוצצת כמו המוסד או אגף המודיעין בצה"ל, אבל לישראל יש עוד גוף שעוסק במודיעין ברמה הגבוהה ביותר שיש. הכירו את הממ"ד - המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ, שידוע בכינוי "הקמ"ן" או "אגף המודיעין" של המשרד. כחלק מלקחי מלחמת יום כיפור הוקם הגוף הייחודי. מלחמה נוספת, לפני עשור בדיוק, הובילה אף היא לשינוי דרמטי באופיו.
"רוב משרדי החוץ בעולם מקבלים מידע פנימי או מסתמכים על מכוני מחקר. אין גוף שעושה את המחקר והמודיעין בתוך משרדי החוץ", סיפר ל-ynet ראש הממ"ד בני דגן, ששפך אור על העבודה של הגוף הייחודי. "אנחנו דיפלומטים מקצועיים שמתעסקים בסיוע, חוקרים גם במדינות וגם בזירה הבינלאומית. זה נותן מגוון רחב של מומחיות כי אנחנו מהווים את הקמ"ן של משרד החוץ לשוטף ולמבצעים מיוחדים. קידום הטלת הסנקציות על איראן או הכנסת חיזבאללה לרשימת הטרור בבמות שונות הם דברים שעסקנו בהם בהתמדה וסייענו לקדם אותם בשיתוף פעולה עם גורמים במשרד החוץ ומחוצה לו".
בין ההצלחות שאנשי הממ"ד זוקפים לזכותם ניתן למנות את אי-הספדתם של המשטר הסורי ובשאר אל-אסד בטרם עת, וכך גם התראה לגבי עימות אפשרי בעזה טרם "צוק איתן" על רקע המצב המידרדר ברצועה. דווקא בנושא ההתפשטות הדרמטית של דאעש (ארגון "המדינה האיסלאמית") הייתה הצלחה פחותה, אך כדאי לומר שזוהי נחלתם של גופי מודיעין רבים באזור.
רק כדי לסבר את האוזן, עשרות חוקרים בודדים הם אלו שצריכים להשתלט על המידע האינסופי בשלל המדיות, מה שמתורגם לעיתים רבות לדו"חות מעמיקים במגוון נושאים: מורה נבוכים לסיטואציה בסוריה, היום שאחרי אבו מאזן, המצב בכוויית או סוגיית מחירי הנפט.
"אנחנו עושים את החיבור לליבה של העשייה הדיפלומטית. יש לנו יתרון כי יש לנו נגישות למשרדי החוץ בכל רחבי העולם", מסביר דגן. "אנחנו הגוף שנותן מודיעין והערכות לכל הנציגויות שלנו ומקבל מהן הערכות עדכניות. מבחינתנו כמה שפחות חומר מסווג זה עדיף, כי ניתן לעשות בו שימוש. צריך שהחומר יהיה על השולחן. היתרון שלנו לדעתי הוא שאנחנו למעשה עושים את כל התהליך - מקליטת המידע, עיבודו והעברתו, בנוסף לניסיון שצברנו עם השנים בהערכה וטיפול באירועים בינלאומיים מורכבים".
הממ"ד מורכב מדיפלומטים וחוקרים - שילוב שגורם לו להיות ייחודי. הדיפלומטים באים מרקע עשיר של שירות בשגרירויות ומביאים הרבה ניסיון מהשטח. לחוקרים יש מסלול מיוחד: באופן פרקטי מגיעים לגוף המדובר בעלי תואר ראשון לכל הפחות, והליך המיון נעשה באמצעות מכרזים של נציבות שירות המדינה ומשם עושים מבחנים ובחינות.
עד 2006, קרי מלחמת לבנון השנייה, רוב הממ"ד היה מורכב מדיפלומטים והוא היה קטן הרבה יותר, בערך בחצי. בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שבה הוכח כי הערכותיו של הממ"ד טובות מאוד, נקבע כחלק מהמסקנות של ועדת וינוגרד כי יש להגדיל משמעותית את כוחו ואז גדלה המצבה שלו פי שניים. במקביל הוגברה גם העברת החומרים מקהילת המודיעין לממ"ד. יש שיעור גבוה של נשים חוקרות.
הממ"ד שותף להצגת המודיעין השנתית בקבינט ומציג את עיקרי תמונת המצב בזירה הבינלאומית וגם בנושאי המזרח התיכון. יש ממשקי עבודה טובים עם קהילת המודיעין והממ"ד שותף לדיונים. אפשר לומר שבשנים האחרונות הממשק השתפר, אך עם זאת יש עדיין מקום לשיפור מבחינת ההסתכלות על הממ"ד כשותף מלא.
בשנים האחרונות גדלה ההערכה במערכת לממ"ד, שכן הערכותיו נשענות על מגוון רחב של מקורות במציאות מורכבת שמחייבת הערכה שתתייחס למגוון גדול של מרכיבים מנושאים כלכליים, אנרגטיים, חברתיים ופוליטיים. עם זאת, בכל הנוגע לתקציבים וכוח אדם, מובן שלגופי הביטחון המוכרים יש יותר אוזן קשבת אצל הקברניטים.
סגן ראש הממ"ד, אמיר ויסברוד, אמר ל-ynet: "במישור החיצוני הבינלאומי - לממ"ד מערכת קשרים מסועפים שרק מתרחבת בשנים האחרונות עם גופי הערכה דומים במדינות העולם - החל במדינות המערב, וכלה בגופים באסיה ולאחרונה באפריקה, שכוללים דיאלוגים רבים וחילופי הערכות שמסייעים לקידום יחסי החוץ של ישראל ולגיבוש תמונת ההערכה הלאומית.
"עשרות עד מאות ביקורים כאלה וחילופי הערכות מתקיימים בשנה בישראל ובחו"ל בין הממ"ד לגופים מקבילים. בעקבות ביקור ראש הממשלה באפריקה והרחבת הקשרים עם מדינות אפריקה, מקווים בממ"ד שתיווצר האפשרות גם ליצור דסק לאזורי אפריקה שעד כה לא קיים בגלל מגבלות כוח אדם וחוסר בתקציב", הוסיף ויסברוד.
"הייחוד של הממ"ד", לדבריו, "הוא בניסיון העשיר של אנשיו, שבאים עם רקע עמוק של הבנה בדיפלומטיה. ישנה הקפדה על ידיעת השפות והחוקרים הם גם האוספים, המעבדים והמנתחים של החומר. הממ"ד נכנס בשנים האחרונות גם לחקר רחב יותר של נושא האנרגיה כמרכיב חשוב בתפיסת ההערכה".
"גם אם ניפגש בעוד 20 שנה, נדון באותן סוגיות"
ציון 100 שנים להסכם סייקס פיקו שחילק את המזרח התיכון בחסות המעצמות הוא הזדמנות טובה להערכת מצב אזורית, בייחוד שבשנים האחרונות ההסכם הבריטי-צרפתי הופך לחסר משמעות יותר מתמיד. אחד הדיונים המעניינים בנושא התנהל לאחרונה בכנס פנימי של הממ"ד. טובי המומחים לאיסלאם ודמוגרפיה מזרח-תיכונית, מומחים לאיראן וטורקיה, דיפלומט בריטי לשעבר שמתגורר במפרץ ושורה של חוקרים בכירים באקדמיה הישראלית לקחו חלק בסיעור המוחות שניסה לעשות סדר בטלטלה האזורית, שלא הולכת להסתיים בעתיד הנראה לעין.
באופן סמלי את הכנס פתח סרטון "שבירת הגבולות" המפורסם של דאעש, שבו רואים את אנשי ארגון הטרור מבטלים את הסכם סייקס פיקו דה פקטו בגבול שבין סוריה לעיראק, עת הוא הכריז על החליפות שלו. מהצד השני של המתרס הוצג סרטון של הכורדים בסוריה שתיעדו את עצמם זורקים לפח מעין כיתוב של ההסכם כדי להראות מה הם באמת חושבים עליו.
מאה שנה פחות חמש שנים הגיעה "רעידת האדמה" הראשונה לאזור בדמות "האביב הערבי", שאחת הטענות היא שתחילתו הייתה בנפילת שלטון סדאם חוסיין בעיראק. אך נראה שמה שהצליח במצרים, תוניסיה וכדומה לא ממש עבד בלבנט ובמקומות אחרים. הנוכחים טענו בהקשר הזה כי "יש קושי לאחד חברה אזרחית סורית בניגוד למדינות אחרות, שכן המדינה הסורית לא נשענה רק על משטר עריץ, אלא על שמירת אינטרסים של כמה מיעוטים".
באופן אירוני נטען שארגון "המדינה האיסלאמית", ששואף ליצור כוח סוני ערבי איסלאמיסטי שישלוט באזור, נתקל באותן מורכבויות שהסכם סייקס פיקו התעלם מהן בדרכו ליצור לבנט חדש, שהחליף עם השנים את המרכזיות של מצרים בעולם הסוני, בדרך לחליפות. "מי האויב הכי גדול של דאעש כיום? הכורדים, שהסכם סייקס פיקו לא ספר אותם ועכשיו הם מנסים להחזיר את מה שלקחו להם".
ויש מי שהסביר את הדברים מנקודת מבט דמוגרפית: "ב-1920 היו 7 מיליון אנשים בלבנט. היום יש 70 מיליון. באותו זמן לנוצרים היה יותר משקל לעומת השיעים והסונים, אבל בחמישים שנים האחרונות הלבנט הופך לשולי יותר מבחינה כלכלית לטובת מדינות המפרץ. בגלל התמורות הדמוגרפיות, למערב קשה יותר מבעבר להתערב באזור כי יש שם יותר אנשים".
בהקשר זה הוצגו כמה נתונים מעניינים שמראים כיצד מעמדם של הנוצרים נשחק ללא היכר, השיעור של השיעים והעלווים של אסד בסוריה הולך ופוחת לעומת הסונים, ובלבנון דווקא השיעים הולכים ומתחזקים. "לטעמי אנחנו הולכים למצב של לבנון במזרח התיכון - מצב שבו יש לך מדינה חלשה עם בירה מערבית לכל דבר, אבל עם אזורי שליטה שאתה צריך אישור כדי להיכנס אליהם כמו הדאחיה של חיזבאללה בביירות", אמר מומחה לדמוגרפיה של האזור.
אז מי יסדר? זו למעשה בתמצית השאלה שעסקו בה הנוכחים בדיונים, או במילים אחרות - מי הם הגורמים האזוריים והבינלאומיים שיכולים להחזיר את היציבות לאזור. בין סעודיה שנתפסת כמי שיכולה להוביל את העולם הסוני, חרף בעיותיה הכלכליות, לאיראן שמגבירה את נוכחותה והשפעתה בסוריה, עיראק, תימן וכולי, טורקיה שמהלכת בין הטיפות וכמובן מעצמות-העל ארצות הברית ורוסיה. יש מי שטענו שמה שאנו רואים היום הוא מעין "שידור חוזר" של הזמנים שבהם הטורקים והאיראנים - העותמאנים והספאווים - שלטו ביד רמה באזור.
"הגורמים הפרגמטיים באזור רוצים לראות מישהו מבחוץ שנותן ערך מוסף לקואליציה אזורית סונית", אמר במושב הסיום ראש הממ"ד, בני דגן, שסיכם את הראייה הישראלית למתרחש. "אני לא רואה אפשרות שאיראן תהיה חלק מהתמונה של ניסיון לייצר יציבות באזור כי היא רק מחזקת את מעמדה באמצעות חיזבאללה והמיליציות השיעיות. המדיניות של המשטר הנוכחי באיראן לא הולכת להשתנות. הדבר מעמיד את ישראל במצב ייחודי שבו יכולת התמרון שלה באזור גוברת, ויותר גורמים באזור ומחוצה לו רואים אותה כעוגן ליציבות במציאות משברית נמשכת. בהקשר הישראלי, היחסים עם טורקיה חוזרים למסלולם".
"גם אם ניפגש בעוד 20 שנה, אנחנו נדון באותן סוגיות ולא יהיו לנו תשובות", סיכם בצורה מדויקת הדוקטור עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר, את מושב הסיום של הכנס - כנס שהראה שכרגע אין פוטנציאל לסדר חדש או גורם אזורי חזק מספיק שיכול לעשות סדר בבלגן. "התחושה היא שאנחנו בעימות ארוך טווח במושגים של דור", סיכמו המארגנים.
לפנייה לכתב/ת 
