תביעה: "העובדים שלי הקימו חברה מתחרה"

שני צעירים התפטרו מחברת "אופקים פיננסיים" והקימו חברה משלהם לניהול סיכונים. מעסיקתם לשעבר טענה שהם גנבו סודות מסחריים – אבל נדחתה

עו"ד אבישג ראבדפורסם: 13.07.16 , 22:28

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה את רוב התביעה שהגישה חברת "אופקים פיננסיים" נגד שני עובדים צעירים שהתפטרו והקימו חברה מתחרה. התובעת טענה שהשניים השתמשו בסודות מסחריים כדי למשוך ממנה לקוחות, אבל השופט דורי ספיבק חשב אחרת, ואף שיבח את האומץ של העובדים המתפטרים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

חברת "אופקים פיננסיים" עוסקת בניהול סיכונים פיננסיים, ושני הנתבעים הועסקו בה במשך כשלוש שנים, עד ינואר 2013. מיד לאחר מכן הן החלו לעבוד בחברת "אפסייד", שאותה הקימו ימים ספורים קודם לכן, במטרה לתת שירותים באותו תחום.

תביעה

המהנדס דרש פיצוי ונתבע: "גנבת סוד מסחרי"

מערכת PsakDin

מהנדס בחברת מיזוג דרש זכויות סוציאליות בשווי כמיליון שקל. בתגובה טענה החברה שהוא פעל כחפרפרת. שתי התביעות התקבלו חלקית

המהנדס דרש פיצוי ונתבע: "גנבת סוד מסחרי"

בתביעה שהגישה בדצמבר 2013 טענה "אופקים" כי הנתבעים גזלו את סודותיה המסחריים ופעלו בחוסר תום לב קיצוני תוך הפרת חוזה העבודה שלהם, שבו התחייבו לשמור על סודיות ולהימנע מתחרות מולה. החברה הוסיפה שעוד במהלך עבודתם פנו הנתבעים ללקוחותיה על מנת לשדל אותם לעבור אליהם, תוך שהם מנצלים מידע שאליו נחשפו על מנת להציע להם תנאים משופרים.

התובעת הוסיפה שהעובדים עשו שימוש ברשימת אנשי הקשר שלה – רשימה סודית שכללה מלבד פרטיהם האישיים של הלקוחות גם מידע הנוגע לצרכים האינדיבידואלים המקצועיים של כל אחד מהם. "אופקים" דרשה פיצוי של 700 אלף שקל בתוספת השבת בונוסים ששילמה להם, בסכום כולל של יותר מ-100 אלף שקל.

מנגד הכחישו הנתבעים שפנו ללקוחות או שידלו אותם. לדבריהם רשימת הלקוחות לא הייתה סודית כלל, ולמעשה פורסמה באתר האינטרנט שלה. הם הוסיפו שהסכמי ההעסקה שלהם כללו מגבלות גורפות ובלתי חוקתיות על חופש העיסוק, ואין מקום לתת להם תוקף. במיוחד לנוכח העובדה שעבדו ב"אופקים" זמן קצר יחסית ומשכורותיהם לא היו גבוהות במיוחד.

צעד אמיץ

השופט דורי ספיבק קבע שההוראות בהסכם העבודה של הנתבעים ב"אופקים פיננסיים", האוסרות עליהם תחרות עם החברה למשך שנה מסיום עבודתם, אינן סבירות. הוא ציין שלנתבעים לא ניתנה הכשרה מסוימת או שכר גבוה במיוחד שיצדיקו מגבלה גורפת זו.

עם זאת, הוא השתכנע שהשימוש שעשו השניים ברשימת הלקוחות של החברה היה שימוש ב"סוד מסחרי". אמנם חלק מהרשימה פורסם ברשת, אך רובה היה סודי. כמו כן, הרשימה כללה גם מידע רגיש על הלקוחות, כמו ההיסטוריה העסקית והפיננסית שלהם, והנתבעים השתמשו במידע פנימי זה כדי להגדיל את האטרקטיביות שלהם מול אותם לקוחות.

אף על פי כן, השופט סבר כי שימוש זה אינו מצדיק פיצוי שכן הוכח שלחברה החדשה עברו שבעה לקוחות בלבד, פחות מ-2% מלקוחות "אופקים", ולא מדובר היה בגזילה מאסיבית שהשפיע על רווחיה של התובעת.

השופט סיכם כי נראה שהמניע להגשת התביעה היה "עצם העובדה שהנתבעים הרהיבו עוז להתחרות". הוא אפילו ציין שהצעד שעשו הנתבעים, צעירים בראשית דרכם המקצועית, היה לא פשוט ואמיץ. בסופו של דבר נדחתה התביעה ברובה, אך העובדים המתפטרים ישלמו 25 אלף שקל מכיוון שהוכח שעבדו מול אחד הלקוחות בתקופה שבה היה בתוקף צו מניעה שניתן בתחילת ההליך.