חמישה צעדים נגד הטרור
הפיגוע בניס מזכיר לעולם המערבי שהוא נדרש להתאים את עצמו להתמודדות עם הג'יהאד האיסלאמי במאה ה-21: לא רק ניטור רשתות חברתיות והשקעה אדירה במודיעין, אלא גם מעצרים מנהליים ועונשים לסביבת המחבלים
אירוע הטרור בניס הלילה (בין חמישי לשישי), שגבה את חייהם של לפחות 84 בני אדם, הוא פיגוע הדריסה הקטלני ביותר שאירע אי פעם בהיסטוריה האנושית. המחבל היה כנראה מה שנוהגים לכנות "זאב בודד". ייתכן שהסתייע בקבוצה מקומית שסיפקה לו כלי נשק ויעצה לו איך למקסם את הפוטנציאל הרצחני של המשאית והאקדח שהיו ברשותו. אבל הפרטים אינם משנים את התמונה הגדולה: העולם הדמוקרטי-מודרני, והמשטרים המסורתיים במזרח התיכון, נמצאים תחת מתקפת טרור מרוכזת של האיסלאם הג'יהדיסטי.
טרור ביום הבסטיליה - כתבות נוספות:
- 84 נרצחו בפיגוע משאית בחגיגות יום הבסטיליה בניס
- מחבל המשאית: צרפתי-תוניסאי בן 31
הנהג נסע בזיגזג והאיץ כדי להגביר את הקטל- "אנשים בכו ורצו. ברחתי כמה שיותר רחוק מהגיהנום הזה"
"יהודים נפצעו, מדריכות בקייטנה ראו את כל הזוועה"
אחרי מתקפת הטרור הקודמת בנובמבר שעבר בפריז, כשכתבתי כאן שמדובר ב"מלחמת עולם שלישית", היו רבים שהרימו גבה ואף גיחכו. נדמה לי שהיום הקביעה הזאת היא כמעט מובנת מאליה, ולא רק אצלנו בישראל אלא ברחבי הגלובוס. אני מציין זאת לא כדי להגיד "אמרתי לכם", אלא מפני שכדי להילחם בטרור הג'יהדיסטי הרצחני חייבת לקום נגדו קואליציה עולמית שתפעל בחמישה ערוצים:
1. הראשון הוא התמודדות אידיאולוגית-איסלאמית עם ה"רעיון" הדתי הג'יהדיסטי. לא מדובר בכתיבת מאמרים או מחקרים מלומדים, אלא בהתגייסות של רוב המוסלמים באשר הם למלחמה ביצור המפלצתי שצמח מתוכם. בין אם מדובר בצרפת, בארה"ב, במצרים או בערב הסעודית – האימאמים, המולות במסגדים וראשי הקהילות צריכים לקום ולומר את דברם. לא רק לגנות את הטרור, אלא להסביר למה הרצחנות לשמה מנוגדת לרוח ולערכי האיסלאם ולמה הוא הופך את המוסלמים למצורעים בקרב עמי העולם.
2. הערוץ השני הוא הרתעה: מניסיוננו כישראלים אנו יודעים שהטרוריסטים רגישים למה שקורה למשפחתם ויקיריהם יותר מלכול דבר אחר. לכן אצלנו למשל, הריסת ביתו של מחבל מיד אחרי הפיגוע הוכחה כאמצעי יעיל מאוד. גם חקירת בני משפחתו ואמצעים דומים פועלים כבלם על מחבלים פוטנציאלים. נכון שיש בזה ממד של ענישה סביבתית שמנוגדת לזכויות האדם. אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים היו בני משפחה שידעו או חשו שמשהו הולך לקרות אך לא ניסו למנוע את זה ולא דיווחו לרשויות אכיפת החוק.
לנו בישראל העניין הזה מובן. לצרפתים ולאמריקנים פחות, אבל גם שם צריכים להגיע להכרה שנחוצה הרתעה ולא רק על ידי הריגת המחבלים, אלא גם נגד הסביבה התומכת שלהם.
איסוף המודיעין, החל באיתור המפגעים באמצעות התעבורה ברשתות החברתיות, וכלה בחובה של בתי המרקחת לדווח על מי שקונה מי חמצן ואצטון (חומרים המשמשים לייצור חומר נפץ מתוצרת בית), הוא שייתן את התוצאות היעילות ביותר, אבל זאת בתנאי שלגורמי הביטחון תהיה יכולת חוקית לעשות שימוש במידע שנאסף. לשם כך נחוץ הערוץ הרביעי.
4. אכיפה: דרושים חוקים שלא קיימים כרגע במדינות הדמוקרטיות המערביות, אשר יאפשרו שימוש מהיר ומיידי במודיעין שנאסף על מנת לעצור מפגעים, לחקור אותם ואת סביבתם התומכת, ואפילו לעכב אותם לזמן רב מבלי שיש הוכחות פליליות לאשמתם. למשל, מעצר מנהלי שיתבצע באישור שופט ולזמנים קצובים.
5. הערוץ החמישי הוא שיטות, אמצעים, ומערכות אבטחה למיניהן, בעיקר במקומות מועדים כמו שדות תעופה, תחנות רכבת ואירועים המוניים המתנהלים במתחמים סגורים. גם נוכחות מופגנת של חיילים, שוטרים, ואנשי ביטחון ברחובות ובמקומות הומי אדם עשויה להרתיע מפגע ולגרום לו לחפש מקום אחר.
אבל אבטחה ושמירה הם המעגל האחרון שכמעט תמיד נפרץ. המחבל ימצא תמיד מקום שבו יוכל לבצע את זממו, בלי שייעצר ובלי שימצא שמם אדם נושא נשק. לכן מה שחשוב היום כדי לקדם את המלחמה בטרור הג'יהדיסטי הוא מודיעין ושיתוף פעולה בינלאומי, התגייסות הקהילות המוסלמיות, ואכיפה מגובה בחקיקה.
דאעש נמצא היום במצוקה, במעוזיו במזרח התיכון, בסוריה, בעיראק ובלוב. לכן אפשר לצפות לעוד פיגועים בהשראתו בכל רחבי הגלובוס. כאמור, אנו בעיצומה של מלחמת עולם שלישית, וזה מחייב להסיק מסקנות ולהתגייס.
לפנייה לכתב/ת 
