על חשבון הציבור: נטל הפנסיה התקציבית גדל
פרסום דו"ח האוצר על התחייבויות הפנסיה התקציבית מציף מחדש את העיוות המקומם: הציבור מממן פנסיות בעשרות אלפי שקלים בחודש והטבות מפליגות לרבבות עובדים. למה המדינה לא מצליחה לעשות סדר, ומהם הפתרונות הפשוטים שיכולים לעצור את הפצצה המתקתקת?
מדינת ישראל משלמת בכל שנה עשרות מיליארדי שקלים, כדי לממן את הפנסיה של כמה עשרות אלפי עובדים. הנטל הזה על כתפי הציבור גם יוצר חוב שהולך ותופח.
חשבונות פנסיה ישנים: כמה אתם מפסידים?
על פי דו"ח שפרסמה היום (ג') החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, החוב האקטוארי של ממשלת ישראל לפנסיה התקציבית עומד נכון לסוף שנת 2015 על 746 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-395 מיליארד שקל מיועד לגמלאים שכבר פרשו, וכ-351 מיליארד שקל עבור אלו שעדיין עובדים במגזר הציבורי ויפרשו בשנים הבאות. סכום זה אינו כולל את פנסיית הגישור לעובדי מערכת הביטחון שמוערכת במיליארדים רבים נוספים.
על פי הדו"ח של האוצר, תשלומי גמלאות הפנסיה התקציבית יגיעו לשיאם בשנת 2039 ויעמדו על 38.21 מיליארד שקל באותה שנה. מדובר בסכומים גדולים שגם הנכדים והנינים שלנו יצטרכו לממן בעשרות השנים הבאות. על פי אותם נתונים, החוב העצום הזה הרובץ על כתפי המדינה, צפוי להיפרע במלואו אי שם לקראת שנת 2100.
מה היא בכלל הפנסיה התקציבית?
פנסיה תקציבית משולמת באופן ישיר על ידי המעסיק (בדרך כלל המדינה). כלומר, המדינה משלמת פנסיה כהמשך לשכרו של העובד שפרש, מתוך התקציב השנתי שלה. מציאות זו אף מעוגנת בחוק מיוחד.
מי מבוטח בפנסיה התקציבית?
כל עובד שהחל לעבוד לפני שנת 2001 במקום עבודה שחל לגביו חוק פנסיה תקציבית. מדובר בעובדי מדינה, רשויות, עיריות, מועצות, דואר ישראל, שירותי הכבאות, ביטוח לאומי, רשות המסים, בנק ישראל, סוהרים, שוטרים, מורים, חברת הנמלים, חברת החשמל, הרכבת, בתי המשפט, רפא"ל, התעשיה האווירית (חלק קטן מהעובדים), הכנסת, בית המשפט העליון ועוד.
אמנם עובדי המדינה הזכאים לפנסיה תקציבית הם עובדים שלנו, והמעסיק שלהם – המדינה, צריכה לדאוג להם לפנסיה. אלא שהבעיה הגדולה היא חוסר השוויון הזועק, בין העובדים שאינם זכאים לפנסיה תקציבית לעומת אלו הזכאים לה. חוסר שוויון זה בא לידי ביטוי בהטבות ובהקלות שונות שעולות לנו מיליארדים מדי שנה.
ההטבות המפליגות בפנסיה
במה מדובר? עד שנת 2004, עובד הזכאי לפנסיה תקציבית לא נדרש לשלם ולו שקל אחד עבור הפנסיה שלו. בעקבות רפורמה ששינתה את המצב (אותה הוביל מי שהיה אז שר האוצר, בנימין נתניהו), באותה שנה נגבו 1% ומשנת 2005 נגבים 2% בלבד מהשכר החודשי.
לשם השוואה, אזרח העובד במגזר הפרטי (או במגזר הציבורי, אך אינו זכאי לפנסיה תקציבית), כפוף לשלל תנאים נוקשים ולמרות שבכל חודש הוא מפריש ממשכורתו אחוזים לא מבוטלים לטובת הפנסיה שלו, הוא לא באמת יודע כמה כסף יקבל בעת שיפרוש. לעומת זאת, עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי, הזכאים לפנסיה תקציבית, יכולים לישון בשקט כי הפנסיה שלהם מובטחת.
כמה זמן ייקח לשלם את התחייבויות הפנסיה התקציבית? (משמאל - המיליארדים, למטה - השנים)
.bmp)
מקור: אגף החשב הכללי, משרד האוצר
כאמור, עד לפני מספר שנים הם אפילו לא הפרישו שקל אחד לטובת הפנסיה הזו, בעוד כלל הציבור מפריש בין 5% ל-7% משכרו מדי חודש עבור קבלת הפנסיה בעתיד.
על פי החישובים הקיימים בענף הפנסיוני, עובד שצבר 35 שנות ותק בעבודה, עשוי לקבל קצבת פנסיה בסכום של 50% משכרו האחרון ואף פחות מכך. אולם לא כך הדבר אצל מבוטחי הפנסיה התקציבית. אלו זוכים לתחשיב פנטסטי. לא רק שהפנסיה מחושבת על פי שכרו האחרון של העובד, אלא שאם העובד פרש בגיל 60 ומעלה, הוא זכאי לתוספת דרגת שכר המעלה את שכרו בעוד 7% ברמות הדירוג נמוכות וב-15% ברמות הדירוג הגבוהות.
גובה הפנסיה של אותו עובד מחושב בהתאם לוותק שלו, כך שבגין כל שנת עבודה הוא זכאי ל-2% פנסיה ולבסוף, בגין 35 שנות עבודה הוא יהיה זכאי ל-70% משכרו (המשופר) כפנסיה.
עוד נקודה בולטת בחוסר השוויון היא ההטבות הניתנות למבוטחי הפנסיה התקציבית הפורשים מוקדם. כך למשל עובד מדינה שעבד לפחות 10 שנים בשירות המדינה, והוא בן 42 ופוטר, הוא יהיה זכאי לפנסיה מיידית מהמדינה.
ומעבר לפנסיה, עובד מדינה שפוטר לפני גיל 60, זכאי לא רק לפנסיה התקציבית, כי אם גם למענק פיטורים בגובה 50% מהשכר לכל שנת עבודה עד מקסימום 24 שנות עבודה – כלומר 12 משכורות.
עובד מדינה שהחליט לפרוש בגיל 60, אף הוא זכאי לפנסיה מיידית, למרות שלא הגיע לגיל פרישה (67 לגבר ו-62 לאשה). ואם עובד צבר למעלה מ-35 שנות עבודה, הוא גם יהיה זכאי למענק שנים עודפות – משכורת לכל שנה מעל 35 שנות עבודה.
אם לא די בכל זה, אותם זכאי הפנסיה התקציבית גם לא משלמים דמי ניהול על הפנסיה שלהם (כמו כל חוסך אחר) סכום המוערך בכמיליארד שקל בשנה, שיכול להגיע חזרה לקופת המדינה.
יש פתרונות שיחסכו לנו מיליארדים
אם תחליט מדינת ישראל לעצור את כל ההטבות הללו, הנוגעות לפרישה המוקדמת והמשך תשלום דמי הבראה וביגוד, מענקי פרישה מיוחדים ומענק היובל לפורשים, היא עשויה לחסוך כ-9 מיליארד שקל נוספים כבר בשנה הקרובה, מספר שילך ויעלה בכל שנה ככל שכמות הפורשים תלך ותעלה.
אז למה המדינה לא עושה את זה?
זכאי הפנסיה התקציבית כוללים גם את הוועדים החזקים במשק - ובסיוע ההסתדרות מפעילים לחץ כבד על ממשלת ישראל שלא לבצע כל שינוי בתנאים המפליגים שלהם.
האם באמת כל זכאי הפנסיה התקציבית מקבלים פנסיה כה גדולה. הרי יש גם כאלו שמקבלים מהמדינה פנסיה מאוד נמוכה?
טענה שנשמעת לא פעם כאשר נמתחת ביקורת על הון העתק של הפנסיה התקציבית, היא שרבים מאותם זכאים מקבלים פנסיה נמוכה, לעתים סביב 5,000 שקל ואף פחות.
ראשית צריך לזכור שמנגד יש רבבות זכאים לפנסיה תקציבית, שיקבלו סכומים של עשרות אלפי שקלים בחודש, או סכומים גבוהים אחרים אי שם באמצע הדרך.
מעבר לכך, הפערים נובעים ממספר סיבות: הפנסיה הינה נגזרת של השכר - ככל שהשכר גבוה יותר הפנסיה תהיה גבוהה יותר. בנוסף, בגין כל שנת עבודה זוכה הגמלאי ל-2% פנסיה עד למקסימום 70% מהשכר האחרון שלו, כך שגמלאי שעבד רק 15 שנה, יהיה זכאי לפנסיה בת 30% משכרו בלבד. סיבה נוספת לפער הם הסכמי פרישה מיוחדים לחלק מהזכאים שמקפיצים את הקצבה שלהם ויוצרים פער גדול.
ההערכה היא כי מדובר ביותר משליש מהעובדים והגמלאים המקבלים (או זכאים לקבל בעת שיפרשו) פנסיה חודשית בסכום העולה על 25 אלף שקל בחודש. מתוך עובדים אלה, רבים זכאים לפנסיה שעולה על 50,000 שקל בחודש. פנסיה עבורה לא נוכה ולו שקל אחד משכרם, הכל על טהרת כספי משלם המסים הישראלי, כאשר לא אחת היא משולמת כבר מגיל צעיר.
מה נדרשת המדינה לעשות כדי לתקן את העיוות הזה?
לדברי שלומית יהב, מומחית בתחום הפנסיוני ומנהלת מכללת "עדיף" לביטוח ופיננסים, המדינה חייבת לנקוט במספר פעולות כדי להפסיק את אי השוויון שמכביד על הקופה הציבורית. כך למשל עליה להגביל את גובה הפנסיה שתשולם לגמלאי הפנסיה התקציבית לכ-20,000 שקל. מדובר לדבריה בסכום סביר, אף על פי שהוא עדיין גבוה ביחס לפנסיה הממוצעת אצל יתר הציבור.
אפשרות נוספת היא לשנות את כללי המיסוי למקבלי הפנסיה התקציבית, כך שלא יהיו זכאים לפטורים על קצבאות ויחול תשלום מס מהשקל הראשון על פי המס השולי הגבוה ביותר לאותה רמת הכנסה. (כיום מקבל פנסיה בסכום של 70 אלף שקל בחודש משלם מס מופחת ורק על חלק מהסכום).
בנוסף, נראה כי נכון יהיה להגדיל את ההפקדות של כל אלו הזכאים לפנסיה של עשרות אלפי שקלים מקופת המדינה, ל-7% (במקום 2% כיום) בדיוק כפי שהוגדלו ההפקדות לפנסיה הוותיקה בכדי לממן את הזכויות העודפות וכן לחייב אותם בתשלום דמי ניהול כמו העמיתים בקרנות הפנסיה השונות.
כל השינויים הללו כלל אינם צריכים להשפיע על זכאי הפנסיה המקבלים כמה אלפי שקלים בחודש בלבד, ואין להרע במאומה את מצבם.
צפו: כמה עובדות על קצבת הפנסיה בישראל
לפנייה לכתב/ת 
