בנייה ירוקה - הדרך הנכונה לחסוך בכסף ומשאבים

בשיתוף חברת תרמוקיר

בנייה ירוקה היא צמד מילים שנשמע יותר ויותר בשנים האחרונות, אך מה עומד מאחוריהן? מדובר בגישה מקיפה לתכנון, לבנייה, ולתחזוקת מבנים ומטרתה לצמצם את השפעת המבנים על הסביבה באמצעות שימוש בידע ובטכנולוגיה, על מנת ליצור סביבה מקיימת. חיסכון באנרגיה, שימוש בחומרים בריאים וירוקים, חיסכון וטיפול בפסולת, תחבורה קרובה. כל אלו הם חלק מהתפיסה המקיפה.

כתבות נוספות בנושא:

סגירת המעגל בענף הבנייה - שיפור איכות החיים

איך מוציאים זאת לפועל? לדברי הילה ביניש, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה, בנייה ירוקה זה לא רק תקן, התקן הוא כלי שמסייע להטמיע אותה בשוק, הוא סטנדרט שיוצר שפה משותפת בין כלל בעלי המקצוע. "הרעיון הוא איך מתכננים ובונים בניין שיכול לבזבז פחות משאבים כי ישתמשו בו לפחות 80-90 שנה. אם מעמידים את המבנה בצורה המתאימה לאלקילם המקומים , עושים פתחים נכונים, הצללות נכונות, בידוד מתאים - אותו בניין יכול להיות יותר אפקטיבי ותורם לסביבה. זוהי בנייה ירוקה פאסיבית, כלומר אתה לא בהכרח משקיע באלמנטים נוספים ומערכות שמייקרות את התהליך, אלא עושה את הדברים בצורה נכונה יותר מלכתחילה", היא אומרת.

האדריכל יוסי קורי, שתכנן בין היתר את המבנה של בית הספר ע"ש פורטר ללימודי מדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, מונה את היתרונות שבתחום הבנייה הירוקה. "היום חלק מהמבנים הם נטל, כי צריך לתחזק אותם ולשלב את הוצאות האנרגיה והמים והעלויות השוטפות מכבידות. לעומת זאת, מבנה ירוק הוא עצמאי מבחינה אנרגטית, הוא יצרני, כלומר מייצר עבורך כסף ממשי על ידי הפקת אנרגיה וחוסך המון על ידי התכנון הפסיבי שמראש מונע בזבוזי אנרגיה בעת השימוש וכל זאת במינימום תחזוקה ובלאי. מדובר בראייה של מחזור חיים של מבנה, החל מכמה אנרגיה ועלות מושקעת בבנייה שלו ועד מה שקורה איתו בסוף מחזור החיים ואיך אפשר לעשות שימוש הלאה בחומרי הגלם שלו".

בעיני קורי מדובר בכורח המציאות. "כל אדם או גוף ציבורי שמתכנן חייב לתכנן ירוק, זה צורך קיומי כמו לבנות בניין שמוגן ועמיד בפני רעידות אדמה. זה צריך להיות מערכתי וגורף והטכנולוגיה מאפשרת היום לתכנן כבר מהשלבים הראשונים באופן יעיל ואופטימלי כדי להגיע לתוצר שיהיה אקולוגי וכלכלי. אפשר מראש להכיל את כל החישובים האנרגטיים העתידיים של כל מבנה ומבנה על מנת שיחסוך לנו הרבה רבה כסף בטווח הארוך".

ביניש מסכימה איתו. "התקן לבנייה ירוקה מחייב אותך להסתכל על יותר אלמנטים ויותר על בקרה אז ההתייחסות הזו מבחינת התהליך והמהות גורמת לך לייצר מבנה איכותי וטוב יותר. אותם דיירים שיחיו בבניין הזה ישלמו פחות: גם חשבון המים וגם החשמל יהיו נמוכים יותר".

לדבריה, מנתונים כיום אנו יודעים שתוך כ-7 שנים אפשר להחזיר את החזר ההשקעה על בנייה ירוקה, כאשר העלויות למגורים הם בין 1%-1.5% יותר מעלות הבנייה. "אלו לא סכומים גבוהים כפי שהיה נהוג לחשוב בעבר. במציאות הנוכחית בישראל שמנסה לתת פתרונות מיידיים, קשה מאוד לקדם את זה, אך יחד עם זאת מדינת ישראל חייבת להסתכל על הטווח הרחוק ובשנים האחרונות עושה יותר ויותר כדי לקדם זאת".

מבנה פורטר באוניברסיטת תל אביב(צילום: שי אפשטיין, תכנון גאוטקטורה, אקסלרוד-גרובמן אדריכלים, חן אדריכלים)

לתכנן מבנה ירוק ללא תוספת עלויות

קורי מחזיק בגישה לפיה בתכנון ירוק השליטה על התקציב היא הרבה יותר ברורה מאשר בבנייה רגילה. "אתה מראש חושב על כך כל הרבה אספקטים ויודע מה הולכים להיות חומרי הבנייה וטכנולוגיות הבנייה", הוא אומר. "בכל פרויקט טוב, ברגע שיש הגדרה תקציבית ברורה, לפי זה נבנה התכנון. זה לא משנה אם לקוח בא ואומר יש לי מיליון שקל למבנה או 3 מיליון. אנחנו מתכננים את המבנה הכי טוב והכי אקולוגי במסגרת התקציב, לא משנה מה היקפו".

הוא מוסיף: "למשל בבית ספר פורטר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, היה תקציב גדול אז היינו יכולים לתכנן משהו יותר אקולוגי כדי שיהיה בסטנדרט עולמי ובין 20 המבנים הכי ירוקים בעולם. התקציב אפשר את זה. מנגד, היה לי פרויקט של לקוחה שרצתה לגדל מזון בתוך הבית אך לא היה לה תקציב. הקמנו בית עם 0 שקלים שכל בנייתו נעשתה על ידי איסוף חומרים מהסביבה, דברים שנזרקו והפכו להיות חלק מבית".

קורי מדגיש כי לא נכון להסתכל על הבנייה הירוקה דרך החור של המטבע. "כשאתה מתכנן בית, לא תרגיש שחסכת מאות אלפי שקלים על ידי כך שלא שמת ברזל בתוך בטון ואז בנית בית בלי בטון מזוין. התכנון צריך להיות הוליסטי שלוקח בחשבון את כל הפרמטרים", הוא אומר.

(צילום: שי אפשטיין, תכנון גאוטקטורה, אקסלרוד-גרובמן אדריכלים, חן אדריכלים)

איך מקדמים את הנושא?

בפורום ה-15, המונה היום את הערים העצמאיות בישראל הבינו בשנים האחרונות שהבנייה הירוקה יכולה להיות מנוף משמעותי להפחתת גזי חממה ובעקבות זאת החליטו לחייב בהדרגה את הנושא ולהטמיע את הבנייה הירוקה.

ביניש אומרת כי גם בממשלה, אם מדובר על משרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד השיכון והבינוי יש כבר מהלכים מתוכננים ויותר ויותר מבינים את חשיבות ההטמעה של התחום. "למשל בתכנית מחיר למשתכן – מפרט עם מספר אלמנטים ירוקים הוכנס בפברואר האחרון, הכולל אלמנטים של בידוד, זיגוג ועוד. כל מה ששווק מאז מכיל את האלמנטים החשובים הללו".

ביניש מוסיפה כי צה"ל עובד על מפרטים של בנייה ירוקה גם בעיר הבה"דים וגם בבסיסים הבאים שייבנה. "בנייה ירוקה היא לא טרנד, היא חלק ממהלך כולל שנועד לקדם בנייה איכותית ומתקדמת יותר שמכילה אלמנטים של חדשנות, איכות, חיסכון במשאבים וראייה לטווח רחוק ויש הכרה יותר ויותר שצריך ליישם אותה. המחלוקת היא על הדרך - האם לחייב את התקן באופן גורף ומיידי או להתחיל באופן הדרגתי עם חלקים מהתקן בחלק מסוגי המבנים".

מכללת שנקר(צילום: ליאור אביטן, תכנון: גאוטקטורה)

דוגמא נוספת ליוזמה המיישמת את עקרונות הקיימות בבניה היא קהילת "ירוק בעיר" שהתארגנה ביישוב החדש חריש המוקם בימים אלו. הקהילה מורכבת מאנשי חינוך וסביבה שהתאגדו ורכשו דירות דרך עמותת רכישה בבניין מגורים משותף בחריש. מיכל ויטל, אדריכלית ויועצת לבנייה ירוקה ואחת מחברות הקהילה מסבירה כי מטרת הקהילה היא לסייע להפוך את חריש לעיר המטמיעה את עקרונות הקיימות באופן מיטבי בכל ההיבטים כולל שיתוף ציבור בתכנון היישוב, הקמת גינות קהילתיות ועוד.

חברי הקהילה רכשו 16 דירות מתוך 19 הדירות בבניין והוא צפוי לכלול גג ירוק, גינה קהילתית בחצר, מועדן דיירים אשר יאפשר לקיים פעילויות משותפות. אחד העקרונות שמבקשים דיירי הבניין ליישם הוא של כלכלת שיתוף (sharing) במסגרתו יחלקו במכוניות ויקימו חלל עבודה משותף ((Hub הבניין יכלול מערכת טיהור מים, מערכת לייצור ביו-גז מהפסולת הביתית וקיר ירוק אשר יצל על חיפוי האבן המקובל. "אנחנו מאמינים שאנחנו בונים מודל מתקדם ומקיים לחיים בבניין משותף, שכיום בעידן של ערים הגדלות ומתפתחות בקצב מהיר היא צורת מהגורים הנכונה ביותר".

איפה אנחנו ביחס לעולם?

"בעולם יש כל מיני שיטות - בארה"ב למשל יש מדינות שחייבו תקן ירוק למבני ציבור, בתי ספר. בכל הנוגע לתקן הישראלי לבנייה ירוקה, לאחרונה הסתיימה רביזיה שנייה שתיקנה את הליקויים והנקודות הבעייתיות של התקן שהוכנס ב-2011. היא פישטה את המקומות המורכבים ליישום ושהיו לא מונגשים מספיק ועכשיו הקהל היישומי יכול ליישם אותה ביתר קלות.

"בארה"ב ובאירופה התחום הזה החל לפני יותר מ-20 שנה, בשנות ה-90. הם מתקדמים יותר מאיתנו ביישום בכמות המבנים הירוקים. בעולם מדברים כבר על בניינים מאופסים אנרגיה, כלומר הבניין מייצר בדיוק את אותה האנרגיה שהוא מבזבז. זהו מקסום החיסכון האנרגטי שאפשר לעשות.

"חלק מהמטרה שלנו במועצה הישראלית לבנייה ירוקה זה להשפיע על מקבלי החלטות ולהביא את נושא הבנייה הירוקה ללב השיח של שוק הנדל"ן בישראל, חברות כמו תרמוקיר ושיכון ובינוי וחברות נוספות, לוקחות את זה כדגל, ומחברות את זה לאסטרטגיה שלהם, כולל יצירת תשתית לחדשנות שתאפשר לבצע פריצות דרך בתחום".

"האתגר הוא להפוך את הבנייה הירוקה למיינסטרים. מדיניות שתתמקד ביצירת דירות בלבד, ללא חשיבה על איכות, על תכנון ועל הטווח הרחוק תהיה בסופו של דבר לרועץ".

(צילום: ליאור אביטן, תכנון: גאוטקטורה)

קורי מדגיש את הבעייתיות בקידום הבנייה הירוקה. "תחום הבנייה הוא מאוד שמרני, אנשים מפחדים משינוי והם סקפטיים ואפילו שיש דוגמאות שאפשר לחוות ולהבין כמו פורטר, או אחרים. כל מי שיש לו עיניים בראש ומבין לאן העולם הולך ולאן הוא צריך ללכת. אין ברירה אחרת".

לדבריו, רואים יותר ויותר ממשלות בעולם שמתכננות או מחייבות שכל מבני הציבור יעמדו בתקנים ירוקים או ייבנו לפי עקרונות ירוקים וגם אנשים פרטיים לאט לאט הולכים לכיוון. "כמו כל דבר בהתחלה, עוד לא עברנו את המסה הקריטית מבחינת כמויות ותודעה כדי שזה יהיה כדור שלג חיובי שסוחף אחריו את כולם בישראל".

קורי מספר כי יש סטארט-אפים וחברות בארץ שהאג'נדה הירוקה מוטבעת ב-DNA שלהם. "יש רעיונות בתחום האקולוגי שהיישום שלהם קורה במדינות אחרות שבהן הממשלה מסבסדת או מעודדת וגם הלקוחות דורשים את זה. ברגע שיהיו יותר דוגמאות בארץ ולא רק בתל אביב, אלא בצפון, בדרום, בבתי ספר, בגנים ובשכונות חדשות, יהיה קל יותר לקדם את התחום. אנחנו צריכים גם מתכננים מקצועיים יותר, והתחום צריך להיות מקודם בתוכניות הלימודים של אדריכלים, מהנדסים ומתכננים. בסוף גם הלקוחות צריכים להבין את זה, וזה צריך להיות המניע שלהם".

"ברגע שאתה מתכנן לפי העקרונות הירוקים אז אתה יודע שאתה עושה את הדבר הנכון, בתכנון הנכון ואתה הופך את העולם שלנו למעט טוב יותר ממה שקיבלנו אותו. אם כולם יעשו את זה, צפוי לנו עתיד ורוד", מסכם קורי.