כוכב דמוי כדור הארץ התגלה במרחק של 4 שנות אור
מדענים ממצפה הכוכבים האירופי הכריזו: יש עדויות לכוכב לכת דומה לכדור הארץ במערכת השמש הקרובה אלינו ביותר
מערכת השמש הקרובה ביותר לשלנו היא זו של אלפא קנטאורי (Alpha Centauri), הכוללת שתי שמשות גדולות (A ו-B) ועוד ננס אדום – שמש קטנה וחיוורת יחסית – הקרוב אלינו מעט יותר, רק 4.25 שנות אור מכאן. הננס האדום זכה לפיכך לשם פרוקסימה קנטאורי (Proxima פירושו "קרוב" בלטינית). אסטרונומים ממצפה הכוכבים הדרומי של אירופה (ESO) מדווחים בכתב העת Nature כי גילו עדויות לכוכב לכת דומה יחסית לכדור הארץ המקיף את השמש החיוורת הזאת. כוכב לכת זה עשוי להיות המקום הקרוב אלינו ביותר מחוץ למערכת השמש המתאים לקיום חיים.
תנאים לקיום חיים
על פי הממצאים, כוכב הלכת הסלעי הזה גדול מעט מכדור הארץ. מרחקו מהשמש שלו הוא 7 מיליון ק"מ בלבד (קרוב הרבה יותר מאשר כוכב הלכת חמה לשמש שלנו), והוא משלים הקפה שלה ב-11.2 יום בלבד. למרות הקרבה הזאת, מכיוון שמדובר בשמש עמומה יחסית, פני השטח של כוכב הלכת אינם לוהטים, ונראה שהם מאפשרים נוכחות מים נוזליים – התנאי לקיום חיים כפי שהם מוכרים לנו.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הרעש באיטליה: התנגשות בין אפריקה לאירופה
האמונות הטפלות שמביאות את הניצחון
חוקר ישראלי: חור שחור פולט קרינה
האם ההמלצות לצריכת מלח עומדות להשתנות?
למרות תנאי הסביבה המבטיחים לכאורה, חשוב לזכור שמדובר בכוכב לכת שאיש לא ראה או צילם אותו, וכל הממצאים על אודותיו נובעים מניתוח מתמטי. את רובם המכריע של כוכבי הלכת במערכות שמש אחרות אין לנו אפשרות לראות ולצלם, גם בגלל המרחק העצום, גם משום שמדובר בגופים זעירים יחסית וגם מפני שהם סמוכים לשמשות המפיקות אור רב. הניסיון לראות כוכב לכת במערכת שמש אחרת דומה למאמץ לצלם יתוש החג סביב זרקור ענקי, במצלמה הרחוקה מהם אלפי קילומטרים.
אז איך בכל זאת מזהים כוכבי לכת כאלה? השיטה הנפוצה ביותר היא מדידה מדויקת של עוצמת האור של הכוכבים עצמם, כלומר השמשות שהם מקיפים. אם רואים ירידה מחזורית זעירה בעוצמת האור, אפשר להסיק שמשהו חולף בינינו לבין השמש הזאת באופן קבוע. על פי משך המחזור ועוצמת הירידה (שבמקרים רבים היא קטנה מאחוז אחד), אפשר לחשב את גודל כוכב הלכת, את מרחקו מהשמש ונתונים אחרים.
שיטה מקובלת אחרת היא מדידת השינויים במהירות הסיבובית של השמש. כוכב לכת המסתובב סביב שמש מושך אותה מעט לכיוונו, כך שמרכז הכובד של המערכת אינו בדיוק מרכז הכובד של השמש, אלא סוטה ממנו מעט. בפועל, נמצא שלעתים השמש מתקרבת אלינו מעט ולעתים היא מתרחקת מאיתנו מעט. תנודות אלה הן זעירות וקשה מאוד למדוד אותן, אך בטלסקופ האירופי, המוצב בצ'ילה בשל הראות המצוינת שם, יש מכשיר משוכלל המודד בדיוק רב את שינויי האור של כוכבים ויכול לקבוע אם מרחקם מאיתנו משתנה ובאיזה כיוון.
מדידות אלה מאפשרות לחוקרים לחשב את גודל כוכב הלכת החג סביב השמש ואת מרחקו ממנה, ולהסיק מכך מסקנות שונות על הרכבו ועל התנאים השוררים על פניו. ואכן, כך נעשה בזיהוי כוכב הלכת הזה.
קרובים רחוקים
החיפוש אחר כוכבי לכת במערכות שמש אחרות הולך וצובר תאוצה, ובשנים האחרונות התגלו יותר מ-3,000 כוכבי לכת כאלה. בגלל מגבלותיהן של שיטות החיפוש, רוב כוכבי הלכת שהתגלו גדולים מאוד וקרובים מאוד לשמש שלהם, ולכן גם לוהטים מכדי לאפשר קיום חיים. רק כתריסר מבין כוכבי הלכת שהתגלו עד כה קרובים בגודלם לכדור הארץ, מוצקים ושוכנים ב"אזור הישיב" (habitable zone) - כלומר מרחקם מהשמש שלהם הוא כזה שהטמפרטורות על פניהם מאפשרות נוכחות מים נוזליים.
רוב כוכבי הלכת האלה רחוקים מאיתנו עשרות ומאות שנות אור, ומכאן שגם אם יש חיים על פניהם, אפילו תקשורת איתם תהיה בלתי אפשרית ברמה המעשית. לעומת זאת, כוכב הלכת המקיף את פרוקסימה קנטאורי קרוב אלינו מאוד במונחים קוסמיים - רק 4.25 שנות אור. אם אכן יש שם חיים שאפשר לתקשר עמם, נוכל לשלוח להם שאלה ולקבל את התשובה כעבור 8.5 שנים.
אך גם אם אכן יש חיים תבוניים על כוכב הלכת של פרוקסימה קנטאורי, ונצליח לתקשר עמם, יותר מזה לא נוכל לעשות כנראה בטכנולוגיות הקיימות. אפילו לחללית מהירה מאוד - כגון "ניו הורייזונס", שחלפה אשתקד ליד כוכב הלכת הננסי פלוטו וטסה במהירות של יותר ממיליון ק"מ ביממה – יידרשו יותר מ-70 אלף שנה להגיע לשם, פרק זמן ארוך פי שבעה מכל ההיסטוריה המתועדת של האנושות. גם אם יושגו פריצות דרך טכנולוגיות, כמו חלליות זעירות הטסות בחמישית ממהירות האור, עדיין מדובר במסע של 20 שנה לפחות, מן הסתם הרבה יותר אם יעשו את המסע חלליות או תחנות חלל מאוישות, וספק רב אם טכנולוגיות כאלה אכן יהיו יישומיות בדורות הקרובים.
הדמיון היחסי של כוכב הלכת של פרוקסימה קנטאורי לכדור הארץ, מבחינת הגודל, הסלעיות והטמפרטורה, כמובן עדיין אינו מבטיח שהוא מתאים לקיום חיים, לפחות בצורה המוכרת לנו. בכדור הארץ חברו עוד כמה וכמה תנאים המאפשרים לחיים להתקיים, כמו אטמוספרה מתאימה וקיטוב מגנטי היוצר חגורות קרינה שמגִנות עלינו מפני סערות חלל. כדי לברר אם אכן יש סבירות לקיום חיים, ינסו אסטרופיזיקאים לחקור באמצעים שונים את ההרכב הכימי של כוכב הלכת וסביבתו. אם אכן יתגלו שם סימנים למים ולחומרים אורגניים, ייתכן שהדבר מעיד על קיום חיים. סטטיסטית, סביר להניח שאלה חיים דומים לחיידקים, אבל אפשר לפנטז גם על קיומם של חייזרים תבוניים במרחק נגיעה קוסמית.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
לפנייה לכתב/ת 
