הזמן שלהם: הנוסע הישראלי בעיני הדיילים
הנוסעת שהגישה בקבוק מלא בשתן לדיילת (כי היא לא ידעה שבמטוס יש שירותים), נוסע שפתח את החלון רגע לפני ההמראה (כי לא ידע שאסור), נוסע שלא הצליח לפתוח את השירותים דרך המאפרה, וגם זה שניצל משבץ מוחי בזכות הדיילים והקצינה שריגשה מטוס שלם. רגע אחרי יולי-אוגוסט העמוסים ושנייה לפני ראש השנה, דיילי "ישראייר" (כן, גם דייל "טיסת השוקולד") מסכמים את העונה החמה ומבקשים בקשה קטנה לשנה החדשה
בין חופשות הקיץ ברודוס או בכרתים, בין סוף שבוע כזה לאחר ורגע לפני חגי תשרי העמוסים, אין ספק – עם ישראל טס ללא הכרה. אבל תוך כדי הטיסות שלנו, אנחנו לא תמיד שמים לב למי שמלווים אותנו לאורך כל הדרך.
תמכור להם שוקולד
באופן די נדיר הצלחנו לתפוס שניים שכאלה עם הרגליים על הקרקע בישראל, דיילי ישראייר שובל זימרן וניר לבוב, שהגיעו לאולפן ynet כדי לסכם את יולי-אוגוסט המטורפים של הנוסעים הישראלים. נקדים ונספר שאת הדייל ניר רובכם, או כולכם למעשה, מכירים כדייל המפורסם מ"טיסת השוקולד". "כשאני עובר עם העגלה של הדיוטי פרי במטוס אני כבר לא יודע אם כשהבנאדם מבקש שוקולד הוא עושה את זה בקטע של לצחוק או בקטע שהוא באמת רוצה לקנות", מספר לבוב.
"יש גם סיטואציות אחרות מאוד מוזרות שאנחנו נתקלים בהן בטיסות", מספרת זימרן ומשחזרת מקרה בו נוסעת הגישה לה בקבוק מלא בשתן של בנה. הסיבה לכך, מתברר, היתה כי הנוסעת לא ידעה שבמטוס ישנם תאי שירותים.
לבוב מספר כי לפחות פעם אחת בכל טיסה מנסה אחד הנוסעים לפתוח את תאי השירותים באמצעות המאפרה שנמצאת בדלת התאים ונראית כמו ידית. "אנשים שוכחים לפעמים כל מה שהם יודעים על הקרקע ברגע שהם עולים למטוס".
למה לא לפתוח חלון?
"היה מקרה בטיסה לאומן, ששינה את כל נהלי הבטיחות של החברה ולדעתי גם בחברות אחרות", מספרת שובל. "נוסע שישב במעבר חירום של המטוס לפני ההמראה החליט לפתוח את חלון החירום של המטוס. לאחר מכן כשתיחקרו ובדקו למה הוא עשה את זה התברר שהוא בכלל לא הבין את הסיטואציה, הוא לא הבין שזה לא בסדר.
הוא אמר שהוא ראה חלון שכתוב מעליו 'לפתיחה משוך כאן', הוא לא ראה שהיה כתוב שם גם 'לשימוש במצב חירום בלבד', אבל היה לו חם והוא פשוט פתח חלון". לדברי שובל, לאחר מכן חודשו הנהלים והוצבו דיילים במעברי החירום, המשגיחים שאיש לא יפתח חלון חירום "כי חם לו".
לצד המקרים הפחות נעימים, מספרים הדיילים על מקרים אחרים, בהם נחלצו לעזרת נוסעים. באחת המקרים, מספר לבוב: "עלתה לטיסה נוסעת צועקת, לצד בעלה, ומהר מאוד הבחנתי שמדובר בבנאדם שמקבל אירוע מוחי. יצרנו קשר עם הקוקפיט, הנחתנו את המטוס וחייו ניצלו. יצאתי בתחושה מאוד טובה ועם הרבה סיפוק שידעתי לזהות את הדבר הנכון בזמן הנכון כדי באמת להציל חיים של בנאדם שבסך הכל נמצא במקום שאין בו כל דרך לקבל את הטיפול הראוי".
מקרים אחרים הם סיפוריהם האישיים של הנוסעים. "אנשים שחוו גירושים לאחרונה ופורקים כל מה שיש להם, הכל אנחנו שומעים", הם מספרים. "ראשית זה מאוד מעניין ושנית, כשיש לך זמן לשמוע את הסיפורים בטיסות זה גם מעביר מאוד את הזמן".
הישראלי היפה
"בתור דיילת של חברה ישראלית שנוסעים איתה בעיקר נוסעים ישראלים, זכיתי גם להיתקל במקרים מאוד יפים", מספרת שובל ומשחזרת מקרה בו קצינה שטסה עם החברה בערב יום הזיכרון המתינה לצפירה ב-20:00 בערב, ובאותה שעה פשוט נעמדה והצדיעה. אחריה נעמדו כל נוסעי המטוס דום בדממה מוחלטת. מספר נוסעים לא-ישראלים שהיו על הטיסה ולא הבינו מה מתרחש, פנו לדיילים, ואלה הסבירו להם כי מדובר בערב יום הזיכרון המקודש עבור הציבור הישראלי.
"הם היססו מה לעשות, אמרו 'אולי אנחנו גם צריכים לעמוד', וכששאלו אותנו והסברנו להם היה אפשר לראות את המבט שלהם שהיה קצת מופתע אבל מצד שני מלא הערכה כלפי החברה הישראלית, וזה מקרה שגורם לי להיזכר בכל פעם בכך שעם כל המגרעות שיש לנוסעים הישראלים, יש גם דברים טובים, יש את הסולידריות בחברה הישראלית והייחודיות שלנו בתור ישראלים שאנחנו לא שוכחים אף פעם מאיפה באנו ולכבד את מי שהקריב את עצמו בשביל שאנחנו נוכל לחיות כאן וזה היה מקרה מאוד יפה".
