ישראל, יוון וקפריסין יקדמו את צינור הגז המשותף

פגישה זו באה על רקע הנחיית שר האנרגיה, דר' יובל שטייניץ, לפתוח את הים לחיפושי גז טבעי ונפט והקריאה לחברות אנרגיה בינלאומי להשתתף בהליך התחרותי, שצפוי להתפרסם בחודש נובמבר. לפי הערכות, חברות דלק, ישראמקו או נובל אנרג'י לא יוכלו להשתתף במכרז. השר שטייניץ הדגיש, שהתוכנית להקמת צינור גז דרך קפריסין ויוון לאירופה איננה באה על חשבון הכוונה שלנו לפתח את ייצוא הגז מישראל למצרים, ירדן וטורקיה.

בכנס הרצליה ביוני האחרון אמר שטייניץ כי "לפי ההערכות שלנו, של האמריקאים ושל נציבות האנרגיה האירופית, יש מתחת למים עוד כ-2,200 מיליארד מ"ק של גז שעוד לא התגלה. זה כמו עוד ארבעה לווייתן או שמונה מאגרי תמר".

שר האנרגיה יובל שטייניץ(צילום: אלכס קולומויסקי)

המאמצים של שטייניץ לחיפושי גז חדשים

לפני כשבועיים קיים שטייניץ כנסים כלכליים ופרסום מקדים בלונדון ובסינגפור, לקראת פתיחת הים לחיפושים חדשים, אשר במהלכם נפגש עם נציגים של עשרות חברות אנרגיה גדולות ובינוניות (למשל וודסייד, אדיסון, bp, bhp) והציג בפניהן ביחד עם גאולוגים ממשרדו את הפוטנציאל לגילוי שדות גז ונפט חדשים במים הכלכליים של ישראל. לפי הנתונים שהוצגו, קיימת הסתברות גבוהה לגילויים של מספר שדות גז גדולים, שיהיו דומים בהיקפים למאגרים תמר וליוותן או לשדה הגז זור שהתגלה במים הכלכליים של מצרים, במבנה גאולוגי דומה לזה הקיים בישראל.

כעת מסתבר, ששטייניץ לא הסתפק בפגישות עם חברות האנרגיה, אלא פנה לאחרונה לשרים ונציגים בכירים של שלוש המדינות האירופיות שמפיקות גז בים הצפוני - בריטניה, הולנד ונורבגיה- וביקש מהן להפעיל את השפעתם על חברות האנרגיה שלהן להשקיע בחיפושי גז ונפט עתידיים בישראל, כדי להתגבר על התדמית השלילית שנוצרה לתחום האנרגיה הישראלי בשנים האחרונות, בעקבות העיכובים החוזרים ונשנים בפיתוח מאגר לווייתן. שטייניץ התחייב בפני המשקיעים הפוטנציאלים, שמשרדו פועל במרץ על מנת לאפשר ייצוא גז מישראל לשכנותיה, מצרים ירדן וטורקיה, וכן בעתיד הרחוק יותר, גם לאירופה המערבית.

ב-24 ביולי הגיע לישראל נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס לביקור בזק בישראל על רקע חששות בניקוסיה בשל הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה. אנסטיאדיס הגיע לישראל בליווית שרי החוץ והאנרגיה של ארצו. ערב בואו, התברר שקפריסין חזרה בה מסיכום קודם לאפשר הקמת צינור גז בין המים הכלכליים של ישראל למים הכלכליים של טורקיה שעובר דרך המים הכלכליים של קפריסין. בירושלים הופתעו מהשינוי בעמדה הקפריסאית והעריכו שהקפריסאים נלחצו בגלל דעת הקהל המקומית וככל הנראה גם בגלל הפיכת הנפל בטורקיה וצעדי הטיהור הדרקוניים שנקט ארדואן במדינתו.

על רקע החששות האלה ביקש אנסטסיאדיס להגיע לירושלים. בפגישה הצליח נתניהו להרגיע את נשיא קפריסין שאין לישראל שום כוונה לפגוע באינטרסים של קפריסין וישראל תעשה הכל בתיאום איתם. ישראל גם הבהירה שלפי החוק הבינלאומי אין לאף אחד זכות וטו על העברת צינור גז במים כלכליים ויש צורך רק בתיאום – ותיאום כזה היה. הקפריסאים הבהירו שהם לא חוזרים מהסיכומים.

בתום הפגישה פורסמה הצהרה משותפת שממנה עולה כי העננה ששררה על היחסים הוסרה. "שני הצדדים דנו בנושא היוניטיזציה (הסדרת פיתוח המאגרים) הנוגע לשדות הגז אפרודיטה וישי וסיכמו שעד ספטמבר 2016 , שרי האנרגיה של ישראל וקפריסין יפעלו כדי לסכם את הדיונים בנושא. במסגרת פיתוח מקורות האנרגיה בחלק המזרחי של הים התיכון, הסכימו שני המנהיגים שאין כל ספק שפתרון הנושאים הנתונים במחלוקת בין קפריסין לבין טורקיה יאיץ במידה רבה את קצב הפיתוח של פרויקטים עתידיים, אשר יקודמו בהתאם למשפט הבינלאומי, והדבר יחזק מאוד את היציבות באזור. לפיכך, ישראל מגלה עניין רב בפתרון הסוגיה הזו".