ההשלכות הכלכליות של אבדן מזון בישראל
מדי שנה מושלך לפח כ-2.5 מיליון טון של מזון, מה שאומר שקיימים עודפים עצומים שיכולים להאכיל פיות רעבים ולהציל משפחות שלמות מרעב, אך הדבר לא נעשה. מהן ההשלכות הכלכליות של המצב, היכן אנו עומדים ביחס לעולם ומדוע לא מאפשרים לעודפי המזון להגיע למי שצריך אותם באמת
בשיתוף לקט ישראל
תפוזים בקיץ ואבטיחים בחורף – היום זה אולי נשמע לכם הגיוני, אבל פעם הגידולים התבססו על עונות השנה, כך התפוזים היו סממן החורף והאבטיחים היו לסמל הקיץ. כיום אנחנו רוצים הכל מהכל ובמשך כל השנה, ואם אפשר שהכל ייראה טוב ויהיה במצב מצוין, ואם לא – אז לפח.
מדי שנה נרשם בישראל אבדן מזון הנאמד בכ-2.5 מיליון טון - המהווים 35% מהיקף ייצור המזון בישראל, כך עולה מדו"ח הצלת אבדן והצלת מזון בישראל לשנת 2015, של ארגון לקט ישראל ו-BDO זיו האפט. כ-75% מהמזון האבוד הם פירות וירקות.
כ-40% מהאבדן הינו בשלבים הראשונים של הייצור, שלב הגידול החקלאי. "החקלאים תלויים בנו ובתרבות הצריכה שאנחנו מכתיבים להם", מסביר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "היום הצרכנים מכתיבים ליצרנים מה לייצר - בניגוד לעבר, בו הצרכנים פשוט קנו את מה שיש. היום הצרכנים מצפים למצוא את כל מה שהם צריכים על מדף אחד - מעגבנייה לאבטיח, ובשום אופן לא יכולים לסבול חוסר. המשמעות עבור החקלאים היא הצורך לגדל כמה שאפשר, ובלי הגבלה, ללא התחשבות בעונתיות, והתוצאה של זה היא עודפי מזון אדירים".
"סיבה נוספת היא גם חוסר הסבלנות כלפי מוצרים פגומים – ולפעמים מדובר על פגמים קוסמטיים, או חוסר התאמה לאריזות. במקרים כאלה אי אפשר לשווק ולמכור את המזון, והוא הופך למזון עודף – למרות שהוא תקין לחלוטין ובר אכילה".
לקט ישראל הוא בנק המזון הלאומי, ארגון ללא מטרת רווח שהוקם בשנות 2003 ועוסק בהצלת מזון אבוד והעברתו לנזקקים באמצעות 180 עמותות ברחבי הארץ. ב-2015 הציל הארגון מזון בהיקף של 15,000 טון, בשווי של 78 מיליון שקל – כמות המהווה, בינתיים, רק שבריר מהכמות אותה ניתן להציל.
על פי הערכות הארגון, כמחצית מהמזון האבוד בישראל הינו מזון בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל אדם – כ-1.3 מיליון טון מזון, בשווי של 8 מיליארד שקל.
"חשיבות הצלת המזון נובעת מ-3 יתרונות מרכזיים", אומר כרוך. "האחד הוא היתרון הכלכלי – מדובר בהפיכת פסולת למוצר בעל ערך כספי. השני הוא היתרון החברתי – הצלת מזון מצמצמת את הפערים בחברה, והיתרון הנוסף הוא היתרון הסביבתי – הצלת מזון מובילה לצמצום פליטת מזהמים ושימוש במשאבי קרקע ומים".
למעשה, הליך הצלת המזון הוא אפקטיבי בהרבה – על פי הערכות הארגון, כל שקל המושקע על ידי ארגוני ההצלה מייצר מוצרים בשווי 3.6 שקלים עבור קהל הנזקקים. מבחינת המשמעות למשק הישראלי – המביא בחשבון גם את עלות הייצור והתחזוקה – מדובר ברווח של 7.2 שקלים עבור השקעה של שקל אחד. כדי להשיג הצלה מירבית של המזון, נזקקים המארגנים ל-840 מיליון שקל – שמשמעותם הצלת מזון בשווי של 3 מיליארד שקל בשנה.
"בתהליך אנחנו מצילים למעשה חומרי גלם, ומעבירים אותם היישר לצרכנים", אומר כרוך. "הערך הכלכלי שלהם נשאר חופשי מהידיים הנוספות שהוא עובר, שמייקרות את המוצר הסופי – השוק הסיטונאי, הקמעונאים – ובסופו של דבר המחיר של המזון הוא בערך רבע מהמחיר שלו בשוק. במקרים בהם אנחנו אוספים מזון מבושל מבתי מלון לדוגמה, מדובר במזון שהערך הכלכלי שלו הוא 0 – אבל הוא כשיר לחלוטין לספק את הצרכים של הנזקקים".
אבדן מזון אינו תופעה ייחודית במשק הישראלי. על פי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, כשליש מתוך כלל המזון המיוצר בעולם הולך לאיבוד. כיום רוב הצלת המזון בישראל ובעולם מתבצעת ע"י ארגונים חברתיים, הפועלים ללא מטרות רווח.
כחלק מההכרה בחשיבות הצלת מזון, קבע האו"ם ב-2015 יעד להפחתת היקף אבדן המזון לנפש ב-50% עד 2030. ארה"ב קבעה יעד לאומי דומה. ישראל מפגרת אחרי רוב מדינות העולם המערבי במונחי מודעות לבעיית אבדן המזון וחשיבות הצלתו – והנושא לא זכה להתייחסות ממשלתית עד כה. כמו כן, לא קיימים נתונים רשמיים על כמויות המזון האובד בשרשרת האספקה.
על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ-18% מאוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של אי-ביטחון תזונתי - מתוכה כ-10% נמצאים במצב של אי ביטחון משמעותי. ההוצאה על צריכת מזון מהווה כ-16% מסל הצריכה הממוצע של משקי הבית בישראל, ו-22% מסל הצריכה של משקי הבית בשני העשירונים התחתונים. בארגון לקט ישראל בטוחים שהצלת מזון מאורגנת תפתור את הבעיה באופן שיועיל לכל הצדדים.
"לפי מחקר שערכנו בתחילת השנה, למזון האבוד בישראל יש ערך כלכלי של 18 מיליארד שקל בשנה", אומר כרוך. "נהיה מציאותיים ונעריך שנציל חצי מהכמות – מדובר בסכום של 8 מיליארד שקלים. לפי נתונים של מכון טאוב, הפער הכלכלי של חוסר הביטחון התזונתי בישראל הוא 3 מיליארד שקל – אז אפילו אם נציל רק חצי מהמזון, עדיין הצלחנו לפתור את כל בעיית הרעב בישראל. יש לכך ערך כלכלי אדיר.
"כמובן שלא נצליח להציל את הכל, אבל גם אם לא – עדיין הצלחנו לתת מכה משמעותית לחוסר הביטחון התזונתי בישראל, ושיפרנו את חייהם של מאות אלפי אנשים".
האינפוגרפיקה נלקחה מתוך דו"ח הצלת אבדן והצלת מזון בישראל לשנת 2015, לקט ישראל ו-BDO
בשיתוף לקט ישראל
לפנייה לכתב/ת 
