השיטה שמחזירה את השיער לראש

"אבא שלי קירח, וידעתי שיש לי סיכוי גבוה להתקרח", מספר רוקח, 38, "אבל לא חשבתי שהשיער שלי יתחיל לנשור כבר בגיל 28. כשהמצח שלי גבה בגלל נסיגת השיער חטפתי הלם. כשהסתרקתי מול המראה וגיליתי מפרץ התבאסתי נורא. גידלתי את השיער מאחור בתקווה לטשטש את הלוק הכללי. בתיק שלי תמיד היו מגבת ומכשיר פן, ולפני כל פגישה חשובה יצרתי לי מעין כרבולת בחזית".

רוקח, שהיה איש של לילה (מבעלי מועדון "אוויטה"), טיפל בראשו נון־סטופ. "בבוקר זו היתה התארגנות של שעה, וגם לפני השינה הקדשתי לו המון זמן. לא הסכמתי לחבוש פיאה או לעשות הדבקות, מפני שראיתי את התוצאות, ובאף מקרה זה לא נראה לי טוב. אבל נעזרתי בכדורים שהבטיחו לזרז את גדילת השיער, השתמשתי בכל המשחות שיש על המדף, וגם הקפדתי על עיסויים לקרקפת. כלום לא עזר".

לפני שנה הוא התחיל לבדוק לעומק את נושא השתלת השיער וגילה שלא רחוק מכאן – באיסטנבול שבטורקיה – יש שפע של מרפאות. הוא חיפש את המרפאה שהעלתה לרשת הכי הרבה תצלומים וסרטונים של "לפני" ו"אחרי", וכך הגיע לד"ר אג'ין סרקן.

"שלחתי לו בווטסאפ צילומים של הגולגולת מכל הכיוונים והוא קבע שאני מתאים להשתלה", מספר רוקח. "ביום חמישי טסתי לאיסטנבול עם בן זוגי זה

12 שנה, ובשדה התעופה המתין לנו רכב מהמרפאה. ד"ר סרקן התלהב מהלקוח הראשון שהגיע אליו מישראל. הוא לקח טוש ושאל 'איפה אתה רוצה שהמצח יתחיל?' והצבעתי על המקום הרצוי. הוא מתח קו והסביר שיוציא 3,500 זקיקים מהעורף.

למחרת, בשבע בבוקר, קיבלתי בעורף זריקה של הרדמה מקומית, בהמשך קיבלתי זריקה נוספת, מעל המצח, שאותה כבר לא הרגשתי בכלל, והטיפול התבצע בישיבה ובאווירה נעימה. סרקן דיווח שליתר ביטחון הוא הוציא והשתיל 4200 זקיקים. אחרי חמש שעות הייתי בחוץ, עם תחבושת שנראית כמו בנדנה ותפקידה למנוע שטפי דם, והלכתי לאכול צהריים".

באותו הלילה היה עליו לקפל מגבת ולהניח אותה מתחת לעורף. בכדורים נגד כאבים שסופקו לו הוא לא נגע. למחרת, שבת, הוא הגיע למרפאה לשטיפה ראשונה של השיער, שבוצעה על ידי אחות, ובראשון בערב, אחרי שדחסו ללו"ז גם שופינג וטיול, בני הזוג שבו לארץ.

"וויקנד אחד שינה לי את החיים!" הוא מכריז. "בעשרת הימים הראשונים נאסר עלי להזיע בקרקפת וזה לא היה פשוט. עברתי את הניתוח באוגוסט, שיא החמסין, אז נדבקתי למזגן. אחרי חודש התחיל תהליך טבעי של צמיחת שיער, ומאז אני בנאדם חדש. בן זוגי העיר לי שנגמלתי מהתנועות העצבניות של בדיקת מצב השיער".

מה מחיר האושר?

"2,250 יורו, כולל מלון מפואר לשני לילות. פחות מעשרת אלפים שקל".

מסרק עם דם אציל

רוקח, בעל "לירלור", משרד פרסום לקהילה הגאה, העלה פוסט עם צילומים שלו "לפני" ו"אחרי". לדבריו, "עוד לא חשבתי על פוטנציאל עסקי. לא האמנתי שמצוקה של שנים נפתרה בדרך כל כך קלה, ורציתי לשתף את כל חבריי בשמחה. בעקבות הפוסט הראשון התחילה רכבת אווירית של קירחים ישראלים לאיסטנבול, והפעם לא בשביל מלונות הכל כלול. עוד ועוד גברים עלו על הטיסה לטיפול שמשנה את החיים, אז תרגמתי לעברית את דפי המידע של המרפאה".

עכשיו רוקח הוא הנציג בארץ של ד"ר אג'ין סרקן (49) בוגר אוניברסיטת איסטנבול ורופא עור בהתמחותו, שפורץ בצחוק מתגלגל כשאני מספרת לו ששם משפחתו דומה למסרק. "בטורקית זה דם אצילי", הוא מציין. בעשור האחרון הוא ביצע השתלות שיער ביותר מ־20 אלף גברים במרפאתו, שאליה נוהרים, לצד הישראלים, בעיקר גברים מרחבי אירופה ומנסיכויות המפרץ. "גם מארצות־הברית מגיעים אלי", הוא מספר. "אמנם, שם התחילו להשתיל באמצעות רובוט, אבל אחוזי ההצלחה עדיין נמוכים".

לדבריו, כל גבר מקריח יכול לעבור השתלת שיער, "בתנאי שהוא מעל גיל 20 ובתנאי שיש לו מספיק שיער בעורף, שמהווה את המקור העיקרי להשבת המראה השעיר לראש כולו. במקרים נדירים אני לוקח זקיקים גם מהגב ומהחזה ומעביר אותם לגולגולת. גבר ממוצע צריך כ־3000 זקיקים, אבל כשמישהו מגיע אלי באיחור, כשיש לו יותר קרחת משיער, אני מוציא ומשתיל 7000 זקיקים ומבצע זאת בשני טיפולים".

גם נשים מגיעות אליו, "כדי לעבות את הגבות או להנמיך את המצח במטרה להסתיר קמטים". הוא עצמו מתגאה בבלורית עבה, "אבל אילו סבלתי מנשירת שיער הייתי עובר את הטיפול הזה מבלי להסס. אין לו תופעות לוואי והוא לא משפיע על הבריאות הכללית".

האם לאור הביקוש תשקול פתיחת מרפאה בישראל?

"לא. טוב לי באיסטנבול. המרפאה שלי מצוידת במכשור המתוחכם ביותר והיא מטפלת גם בסידורי הטיסה והשהות של המטופלים".

ביום שישי הקרוב יגיע סרקן לביקור מקצועי בארץ, בתיווכו של רוקח שהרחיב את היזמות של חיי הלילה גם לתחום האסתטיקה ואירגן כאן לסרקן מפגש עם לקוחות פוטנציאליים ששמעו על השיטה ומתכוונים לנסוע ולסדר לעצמם ראש חדש בטורקיה.

המפגש יתקיים במלון 'ארקדיה טאוור' בתל־אביב החל מהשעה 10:00 ב־18.11.16. להרשמה מראש: 052־6665599.

הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות"