לנצח את סרטן השד: העצות הטובות ביותר מחולות ומומחיות

שרון כהן, חולה בסרטן שד גרורתי:

"ההתמודדות עם סרטן השד היא כמו רכבת הרים – פעם את למעלה ופעם את למטה, אין לדעת מה יילד יום. לכן אני מציעה לנשים המתמודדות עם המחלה להתקדם צעד צעד, מתוך אופטימיות והבנה שכל יום הוא ברכה. העריכו את המתנות הקטנות שהחיים מעניקים לכן וזכרו שהמצב שבו אתן נמצאות כרגע הוא זמני, הרפואה המתקדמת מציעה פתרונות להחלמה ולשיפור איכות החיים".

שרון כהן. להישאר אופטימית(צילום: יח"צ)

פרופ' משה פפא, מומחה לכירורגיה אונקולוגית, בית החולים אסותא:

"נשים המאובחנות בסרטן השד חוששות מהפגיעה האסתטית בשד או מהצורך בכריתה מוחלטת שלו. שינויים אלה עלולים להיות מלחיצים, אבל יש פתרונות. במקרים רבים ניתן לבצע ניתוחים להסרת הגידול המשמרים את השד עם פגיעה מינימלית באסתטיקה שלו, באמצעות טכניקות שנקראות אונקו־פלסטיקה. בנוסף, כדי לקצר את זמן טיפולי ההקרנה, נשים המתאימות לכך יכולות לקבל טיפול של קרינה תוך־ניתוחית במהלך הניתוח עצמו להסרת הגידול בשד, שחוסך את הצורך בטיפול קרינתי חיצוני סטנדרטי שנמשך שלושה עד שישה שבועות ויכול לכלול סיבוכים כמו כוויות, אדמומיות ופגיעות אסתטיות בשד. מומלץ לבדוק מול הכירורג המטפל את התאמתכן לטיפולים מסוג זה".

פרופ' משה פפא. יש פתרונות לפגיעה באסתטיקה(צילום: יח"צ)

יעל אברהם, עו"ס קלינית, עמותת "אחת מתשע":

"תהליך הגילוי והאבחון של סרטן השד הוא תקופה של בלבול, חוסר אונים וחוסר שליטה על החיים. לוקח זמן עד שמתקבלת אבחנה סופית ונקבעת תוכנית טיפול. זו תקופה של המתנה, שבה יש לדעת לקבל את העובדה שאין שליטה ולהבין שעם כל הפחד והחרדה, בסוף תהיה תשובה וכל חלקי הפאזל יורכבו. אני ממליצה לנשים המתחילות את מסע ההתמודדות עם סרטן השד לקחת נשימה ארוכה, לחשוב מה עושה לכן טוב, לשתף אחרים ולהקיף את עצמכן בסביבה תומכת ועוזרת".

יעל אברהם. לקחת נשימה ארוכה(צילום: יח"צ)

ד"ר אורה רוזנגרטן, מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית בבית החולים שערי צדק:

"מומלץ לנשים עם היסטוריה משפחתית מוכחת של סרטן שד לבדוק אם הן נשאיות של המוטציות BRCA1 ו־BRCA2. נשים הנושאות גנים אלה מצויות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד. הסיכון בקרב נשאיות מוערך בכ־80%-50% להתפתחות סרטן השד עד לגיל 70. זאת לעומת כ־12% סיכון להתפתחות המחלה באוכלוסייה הכללית. לנשאיות המוטציות מומלץ להתחיל מעקב, הכולל בין השאר בדיקת רופא, ממוגרפיה ולעיתים אמצעי אבחון משלימים, בהתאם להחלטת הרופא המטפל, בגיל צעיר".

ד"ר אורה רוזנגרטן. להיבדק לנשאות גן ה- BRCA(צילום: יח"צ)

חלדיה אבו קמיר, החלימה מסרטן השד:

"במסגרת תופעות הלוואי של הטיפולים שיערי נשר. בהתחלה היה לי קשה להתרגל לדמות החדשה והלא מוכרת שהשתקפה מולי במראה. היה לי חשוב להרגיש יפה ונשית למרות השינויים הפיזיים והנפשיים שעברתי. לכן הקפדתי לקנות מטפחות יפות וכובעים מעוצבים. המשכתי להתלבש בצורה נשית שתגרום לי להרגיש שאני לא פחות יפה ממה שהייתי קודם. אני ממליצה לכל אישה המתמודדת עם סרטן השד ועם הקשיים בדימוי גוף הנלווים למחלה לעשות מה שהיא יכולה כדי לשמור על טיפוח, נשיות ומצב רוח טוב גם בצל המחלה".

סיגל רצין, מנכ"לית עמותת "אחת מתשע":

"כרבע מהחולות החדשות בסרטן השד מדי שנה הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. גילוי מוקדם של המחלה מעלה את סיכויי הריפוי ל־%92. לאור זאת, אנו בעמותה קוראות לנשים החל מגיל 30 לקחת אחריות על חייהן וללכת להיבדק מדי שנה אצל כירורג שד. ערנות ומודעות הן לעיתים המפתח להצלת חיים".

סיגל רצין. קחו אחריות על החיים(צילום: יח"צ)

רודי בוקסנבאום, אמה של ליטל ז"ל:

"כשבתי ליטל חלתה, צפיתי מהצד בהתמודדות הנפשית המורכבת שלה עם המחלה. ליטל התקשתה לצאת מהבית בזמן המחלה, וטיפול רגשי, שיכול היה להקל עליה מאוד, לא היה נגיש עבורה. לכן הקמנו בשיתוף עם עמותת "אחת מתשע" את "קו ליטל" – קו חם המספק טיפול נפשי באמצעות האינטרנט, הכולל סדרת מפגשים וירטואליים של טיפול מרחוק במרחב הביתי. המפגשים מאפשרים לנשים חולות, המתקשות לצאת מביתן, לשתף גורם מקצועי בקשייהן סביב המחלה, במטרה להעניק כלים להתמודדות ולצמיחה מתוך תקופה חשוכה זו. הטיפול ניתן על ידי מטפלת מוסמכת והוא אינו כרוך בתשלום. מומלץ לנשים חולות שלא יכולות לצאת מביתן ורוצות להסתייע בטיפול רגשי להיעזר בשירות הזה".

רודי בוקסנבאום. שתפו את סיפוריכן(צילום: יח"צ)

פריידי אשל, החלימה מסרטן השד:

"התחלתי לעבור בדיקות ממוגרפיה וכירורג שד מגיל צעיר, ובגיל 50 התגלה אצלי גוש סרטני. הבדיקות השגרתיות הצילו אותי. הערנות שלי לימדה את שלוש בנותיי שגם הן צריכות לעבור בדיקות באופן שגרתי. אני ממליצה לנשים שהגיעו לגיל המתאים ללכת להיבדק בצורה שיטתית ובכך לשמש דוגמה לבנותיהן לגבי ההשתדלות האישית הבסיסית שכל אישה צריכה לעשות למען הבריאות שלה".

רוחל'ה אלדר, מנחת קבוצות בכירה בעמותת "אחת מתשע":

 "נשים המגיעות לגיל 50 צריכות לגשת לבדיקת ממוגרפיה, צילום רנטגן של השד, שתפקידו לאתר גושים חשודים. במקרים מיוחדים עשוי כירורג השד לשלוח לבדיקה זו גם נשים בגיל צעיר יותר. נשים צעירות ונשים בוגרות שהשדיים שלהן צפופים או סמיכים צריכות לעבור בדיקת ממוגרפיה ואולטרסאונד. כמו כן, נשים שנמצאות בקבוצות סיכון צריכות להתייעץ עם רופא לגבי שגרת הבדיקות המתאימה להן".

סיון מור־גולדמן, החלימה מסרטן השד:

"בגיל 29, רגע לפני שעמדנו להתחתן, בן זוגי ואני גילינו שאני חולה בסרטן שד. הרופאים המטפלים שלי הציעו שאעשה טיפול לשימור פוריות. המחשבה על אובדן הפוריות הייתה הדבר הכי קשה עבורי בהתמודדות עם המחלה. הקפאנו עוברים, ואלה עדיין ממתינים לנו, אם נצטרך אותם. היום, ארבע שנים אחרי הגילוי, אני אמא לרפאל המתוק, שחוגג בקרוב שנתיים, ובחודש תשיעי עם בת. אני ממליצה לנשים צעירות שחלו וטרם הספיקו לחוות או למצות את חוויית האימהות על טיפולי שימור פוריות, שיהוו 'תוכנית ביטחון' למקרה שהפוריות שלהן תיפגע/תרד בעקבות הטיפולים הכימותרפיים".

יאנה דרום, החלימה מסרטן השד, בעלת חנויות לאביזרים ולמוצרי אופנה לנשים המתמודדות עם סרטן השד:

"הצטרפתי למועדון הנשים החולות בסרטן השד במהלך החודש השלישי להריוני הראשון. אחרי שסיימתי את כל הטיפולים, נאלצתי גם לעבור כריתה מניעתית ולשחזור של השד השני עם רקמות שנלקחו מהגב. הרבה נשים לא מבינות את ההשלכות שיש לכריתה ושחזור על איכות החיים, יש היבטים רבים שלא תמיד מדברים עליהם. המלצתי לנשים חולות היא לברר לגבי האפשרויות השונות ולא לרוץ ישר לעשות שחזור שד הכרוך בהחלמה קשה, כאשר התוצאה לא תמיד עומדת בציפיות המטופלת. לפני שאת עוברת כריתה, דאגי להתייעץ עם גורמים מקצועיים ועם נשים שהיו במצב דומה כדי להבין את ההרגשה הפיזית שאחרי ואת המראה החיצוני והתוצאות האסתטיות".

ד"ר נועם אסנה, אונקולוג מומחה ומנהל המכון האונקולוגי בבית חולים ברזילי:

"הטיפול המודרני בסרטן שד גרורתי מאריך משמעותית את חיי המטופלות. בזכות תרופות מסוימות מחלה זו הופכת אצל חלק מהנשים למחלה שחיים איתה לאורך זמן ובאיכות חיים טובה. ככל שמשך החיים מתארך גדל הסיכוי להופעת גרורות במערכת השלד. סרטן שד שהתפשט לשלד עלול לגרום לסיבוכים כמו שברים פתולוגיים בעצמות ולמצבים מסוכנים כמו לחץ על חוט השדרה. גרורות גרמיות גורמות לכאבים ופוגעות בתפקוד היומיומי ובאיכות חייה של המטופלת. נוסף על טיפולי כימותרפיה וקרינה, קיימות היום תרופות המיועדות להגנה על העצם, המסוגלות לעכב סיבוכים בעצם ולדחות החמרה בכאב, וכך לשפר את איכות החיים של המטופלות. מומלץ לנשים שחלו בסרטן שד גרורתי להתייעץ עם הרופא המטפל על האפשרות לקבל טיפולים תרופתיים אלה". 

שירין ג'יריס, היועצת המשפטית בעמותת "אחת מתשע":

 "הקדישו זמן להכרת הזכויות שלכן ולהבנתן. לקשיים הגופניים והנפשיים הכרוכים במחלה יש לרוב השלכות כלכליות, וחשוב להכיר את הזכויות כדי לקבל מה שמגיע לכן. הכל מפורט באתר העמותה, וצריך להתחיל בפנייה לשלושה גופים — למוסד לביטוח לאומי (לבדיקת זכאות לקצבאות), לקופת החולים (שמעבר להשתתפות בעלות הטיפולים אמורה לשאת בהוצאות הנסיעה אליהם, למשל) ולרשויות המס (לצורך קבלת פטורים). שווה לפנות גם לרשות המקומית, שכן ישנן הטבות לחולות כמו הנחה בארנונה".

אודרי גרבר, מחלימה מסרטן השד:

"חשוב לנשום עמוק, לספור עד עשר ולהבין שגם כשהאדמה רועדת והכל סביבך נראה שחור ונדמה לך שהגיע הזמן לתכנן הלוויה, מוטב לחשוב על החתונות שעוד תשתתפי בהן. יש סיבות טובות לפחד מהסרטן, אבל אפשר לשרוד אותו, המשימה הזאת אפשרית. מותר להוריד הילוך, לפעמים להיות קצת על ניוטרל זו התרופה הטובה ביותר לאותו יום. אנחנו לא רגילות לזה, אבל זה חיוני מדי פעם – לתת לעצמנו את הזמן והאפשרות לעבד מה שקורה לנו כדי לא לפספס ולא לעשות טעויות".

סרטן השד: שאלות ותשובות

סרטן השד הוא הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בקרב נשים. אחת מכל שבע נשים בישראל עלולה ללקות במחלה במהלך חייה, ומספר החולות גדל בשנים האחרונות. ד"ר אהובה גרובשטיין, מנהלת מכון השד החדש במרכז הרפואי רמת אביב, עונה על השאלות הבסיסיות בנושא:

האם אני בקבוצת סיכון?

כיוון שלסרטן השד יש לעיתים סיבות גנטיות, אם מישהי במשפחתך הקרובה לקתה פעם בסרטן השד, את מצויה בסיכון גבוה ועלייך להיבדק כבר מגיל 40 ואילך פעם בשנה, ומגיל 50 – פעם בשנתיים.

מהי בדיקת אולטרסאונד לזיהוי סרטן שד?

מכשיר האולטרסאונד משדר וקולט גלי קול בתדירות גבוהה, המעובדים באמצעות המחשב לתמונה המופיעה על המסך ומאפשרת לזהות הבדלים בצפיפות הרקמה ולהבחין בין גושים מוצקים לציסטות. הבדיקה פשוטה, קצרה וקלה, אינה כואבת ואינה מצריכה הכנות כלשהן. בבדיקה לא נפלטת קרינה, והיא בטוחה לחלוטין, גם לנשים בהיריון.

מהי בדיקת ממוגרפיה?

ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השד, המצליח לגלות גם גושים קטנים שלא ניתנים לגילוי במישוש הן על ידי האישה והן על ידי הרופא.

זוהי בדיקה מהירה ופשוטה, המתבצעת באמצעות הנחת השד בין שני לוחות, הלוחצים עליו ומשטחים אותו. הלחץ גורם לאי־נוחות קלה, אך הבדיקה נמשכת רק דקה או שתיים.

האם צריך לבצע גם בדיקת ממוגרפיה וגם אולטרסאונד?

מרבית הרופאים ממליצים על שילוב בין שתי הבדיקות, המעניק אחוז גבוה יותר של איתור גושים ושינויים בשד. עבור נשים צעירות, נשים בסיכון גבוה ונשים בעלות רקמת שד גבשושית, בדיקת האולטרסאונד יעילה ואמינה יותר.

מה קורה במקרה של ממצא חשוד?

אם לאחר בדיקות הממוגרפיה והאולטרסאונד נותר חשד לגידול ממאיר, תידרש בדיקת ביופסיה – הוצאת דגימת רקמה זעירה לבדיקת מעבדה, המתבצעת בדרך כלל באמצעות מחט ובהרדמה מקומית. הדגימות נשלחות לבדיקה במעבדה פתולוגית. לאחר קבלת התוצאות יציג בפנייך הרופא את הממצאים וימליץ על המשך מעקב או טיפול במידת הצורך.

הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"