הקרב הבא של אסד
בתום 3.5 שנות לחימה נשיא סוריה הכריע את המערכה בחלב, ומביט לעבר הקרב הבא. זהו ניצחון ענק למשטר ולשותפיו באיראן וברוסיה, והפסד צורם למורדים, לאזרחי סוריה, וגם לישראל. וכמו תמיד - העולם שותק לנוכח הטבח
לפי הדיווחים אמש (ג'), העיר חלב שנשלטה בידי המורדים נכנעה למשטר אסד, ולוחמי האופוזיציה יתפנו באוטובוסים יחד עם התושבים שנותרו בחורבות של מה שהייתה פעם העיר השנייה בגודלה בסוריה. הסכם הפסקת האש שנחתם בתיווכן של רוסיה וטורקיה יביא להתרוקנות של חלב ממתנגדי הנשיא בשאר אסד, שיוכל להכריז בתום שלוש וחצי שנות לחימה כי הבירה הכלכלית של סוריה בידיו.
אסד ושותפיו במלחמת האזרחים במדינה נחלו הישג צבאי ותודעתי אדיר עם הכרעת הקרב על חלב, אך המערכה על סוריה רחוקה מלהסתיים, ותימשך עוד זמן רב. הסיבה לכך היא התנגדותם של המורדים לכניעה, והצבא הסורי שאינו ערוך לשהייה ממושכת בשטחים שכבש. תופעת העריקות וההשתמטות מהגיוס לצבא, כמו גם האבידות הרבות בנפש, גרמו לצמצום הצבא לכמחצית מגודלו ערב מלחמת האזרחים. כך קטנה גם כמות היחידות המתמרנות - שריון, חיל רגלים והנדסה.
זו הסיבה שלעתים רבות עיירות וכפרים שנכבשו בידי כוחות המשטר חוזרים לידי המורדים, ובחזרה לצבא אסד. אפשרות דומה יכולה לקרות גם בחלב ובמחוז אידליב שבצפון המדינה, שאליו נמלטו אחרוני המורדים. שם ככל הנראה תתנהל המערכה העיקרית הבאה.
כוחות איראניים ורוסיים תרמו למאמץ המלחמתי של אסד, והם שולחים אלפי לוחמי מיליציות שיעיות בהנהגת חיזבאללה, וכמויות אדירות של נשק וחימוש מודרני. זאת בנוסף להפצצות מסיביות וחסרות הבחנה על ריכוזי אוכלוסייה שבהם מסתתרים המורדים. אך גם לסיוע המסיבי אין את היכולת להכריע את המלחמה, כפי שהתרחש בעיר העתיקה והאסטרטגית תדמור - שבה דילל אסד את כוחותיו לטובת הלחימה בחלב, והפסיד אותה השבוע לדאעש.
מי מרוויח מהניצחון בחלב?
המרוויחים העיקריים מניצחון אסד בחלב הם בני המיעוט העלאווי ומיעוטים נוספים, בהם הסונים מהמעמד הבינוני שמתפרנסים בזכות המשטר. ההשתלטות על חלב מעניקה למשטר יתרונות אסטרטגיים רבים: העיר שימשה עורף לוגיסטי ומבצעי לצבא הסורי, ונפילתה לידי המשטר מנתקת את המורדים מבסיסי האספקה שלהם בטורקיה. אך מעל הכול בולט ההישג המוראלי, שמחזק את ביטחונו של אסד ורומס את רוח הלחימה של המורדים, שנטבחים בימים אלה במזרח העיר יחד עם תושבי המקום.
גם הרוסים מרוויחים מהכרעת הקרב על העיר. לפי השיטה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הכוח האווירי שהוא שלח לסוריה יחזיק את אסד בשלטון, אך במקביל ישמר את התלות הסורית ב"אימא רוסיה". ההפצצות חסרות ההבחנה על מוקדים אזרחיים מצד הרוסים יובילו להמשך השליטה על שני בסיסים צבאיים ולשליטה על הנמל הימי בטרטוס.
רוסיה סופגת ביקורת קשה בזירה הבינלאומית בשל שיתוף הפעולה המפוקפק, ובקרמלין מודאגים מהמחיר הכלכלי שגובה המלחמה. ככל הנראה מדובר באינטרס נוסף של פוטין - לחזק את אסד על מנת שיוכל לשאת ולתת מעמדת כוח ולהשתלב בשיחות להפסקת הלחימה שמתנהלות בין רוסיה לארצות הברית. עם זאת, אסד אינו מפגין סימני גמישות והתפשרות בנושא, מתבצר בעמדתו ומפגין ביטחון מופרז בעוד הרוסים והאיראנים מתייצבים לצדו. גם הנהגת המורדים לא מקבלת את תנאי המעצמות להפסקות אש ולוקחת חלק בקריסת השקט באזור פעם אחר פעם, כך שאפשרות להסדר מדיני שיוביל לסיום המלחמה הארוכה עודנו רחוק.
גורם נוסף שירוויח מהכרעת חלב הוא איראן. הרוסים אמנם תרמו לניצחון בזכות ההפצצות האוויריות והאספקה הצבאית, אבל האיראנים נתנו את מה שמכונה בפי האמריקנים - "המגפיים על הקרקע". אילולא לוחמי החיזבאללה והמיליציות השיעיות, לא היה מי שיניף את הדגל הסורי בשכונות וברובעים שנחרבו במזרח העיר. התחזקותו של אסד תאפשר לאיראנים לבסס את האחיזה בחוף המזרחי של הים התיכון ואת חימוש חיזבאללה באין מפריע. כך יתפרש הרצף השיעי הקיצוני עוד יותר וישלוט מטהרן, דרך בגדד ודמשק, ועד ביירות. השיעים הקיצוניים והאיראנים מצהירים בגלוי כי מטרתם היא השמדת ישראל.
המפסידים: אזרחי סוריה, ישראל ומדינות הנפט
ישראל אינה לבד בצד המפסיד. הטבח בתושבי חלב שהתרחש ביתר שאת בשבוע האחרון הוא אות קלון בוהק כמו הגז הרעיל והצהוב שהומטר על העיר. מדובר בתוצאה ישירה ונוראה של המדיניות המזגזגת והמבולבלת של ממשלו של נשיא ארה"ב ברק אובמה בסוריה בארבע השנים האחרונות. אובמה ניסה לרצות את כל הגורמים המעורבים בלחימה, אך נכשל והפך את ארצו לנגררת אחר רוסיה בכל הקשור למדינה השסועה.
מי שהפסידו יותר מכולם בעקבות הכרעת חלב הם ארגוני המורדים הסונים ומדינות הנפט הערביות שתמכו בהם יחד עם טורקיה. אחרוני המורדים אמנם ברחו צפונה לאידליב לטובת המערכה הבאה, אך יש להמתין ולראות אם יתאוששו מהמכה שהנחית עליהם אסד.
מה שממחיש יותר מכול את המכה התודעתית זו תחושת הבדידות של המורדים. איש בעולם לא חש לעזרתם בזמן פשעי המלחמה שביצעו הרוסים, צבא המשטר ולגיון הזרים השיעי בחלב. המורדים האיסלאמיסטים אינם אבירי חסד וגם הם ניצלו את האוכלוסייה האזרחית למגן אנושי, אך הפשעים שלהם מתגמדים אל מול הטבח הברברי של הקואליציה הרוסית והשיעית שהפכה את מזרח העיר לעיי חורבות. והעולם, כמו תמיד, עומד מנגד ולא עושה דבר.
לפנייה לכתב/ת 
