"רוג אחת": מלחמת הכוכבים למבוגרים
הסרט החדש בסדרת "מלחמת הכוכבים" מצליח לחדש בגלקסיה רחוקה רחוקה, ויותר מכך - ליצור סיפור חתרני, אקטואלי ומעורר מחשבה. כל זאת לצד סצנות אקשן מרהיבות וקריצות למעריצים הוותיקים. כוכב המוות מעולם לא נראה טוב יותר
כתובית "A long time ago In a galaxy far far away", גלילת טקסט לצלילי המוזיקה הדרמטית של ג'ון וויליאמס, ואז החלל - כך נפתח הסרט "מלחמת הכוכבים" ב-1977. הבמאי ג'ורג' לוקאס זימן את הקהל לראשונה אל תוך היקום שיצר – מלא, עשיר ומגוון כל כך שלכאורה התקיים אי אז בגלקסיה רחוקה רחוקה. זה הרגיש כמעט מקרי כשפתאום חדר אל שדה הכוכבים כלי טיס ובעקבותיו חללית ענק. בזמנו הצופים לא ידעו על מה ולמה, מיהו הברנש האפל המכונה דארת' ויידר, ולמה הוא מתנכל לפרינסס ליה התמימה. היה זה פלא קולנועי חסר תקדים, שממשיך ללוות אותנו עד היום.
מאז עברו 39 שנים, שבעה סרטים מסדרת "מלחמת הכוכבים" (למעשה שמונה אם מכלילים סרט האנימציה "Clone Wars" מ-2008 וסדרת הטלוויזיה שהגיעה בעקבותיו), ומיליארדי דולרים שזרמו באופן שוטף לחשבון הבנק של חברת לוקאספילם – לפני ואחרי שנרכשה על ידי תאגיד דיסני. עכשיו מגיע "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" – שמצטרף לפרנצ'ייז מבלי להיכלל בסאגה הרשמית, אך משתלב בהיסטוריה שלה. מתמקם ממש לפני אותה סצנת פתיחת בלתי נשכחת. וגם נשען על היכרותנו איתה, וכן עם דברי ימי הגלקסיה שחקרנו ושיננו לאורך השנים.
ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע:
כתובית "A long time ago in a galaxy far far away" פותחת גם את "רוג אחת", אולם גלילת הטקסט נעדרת הפעם – כאילו כדי להדגיש בפנינו כי מדובר בסרט ספינאוף שאינו נמנה על הסאגה עצמה ועל כן לא מחויב לכללי הטקס שלה. זה בסדר, המעריצים כבר מעודכנים בחדשות הגלקסיה: אנחנו יודעים שהרפובליקה הגלקטית קרסה אל תוך עצמה, וקמה מחדש כדיקטטורה בראשות הקיסר המרושע פלפטין ונאמניו הכוללים את יד ימינו דארת' ויידר והגנרל מוף טרקין. המערכת הפוליטית עדיין מעורערת, ויש עדיין כיסי התנגדות בהובלת ברית המורדים. כיסי התנגדות שהאימפריה עומדת לנטרל באמצעות נשק להשמדה המונית שהקימה: כוכב המוות.
עלילת "רוג אחת" סובבת סביב כוכב המוות והמאמץ לנטרלו. הגיבורה ג'ין ארסו (פליסיטי ג'ונס) היא בתו של המדען גיילן ארסו (מאדס מיקלסן). כמו לוק סקייווקר, אנקין סקייווקר וריי לפניה, גם היא גדלה ללא אב. בילדותה צפתה כיצד הוא נלקח על ידי איש האימפריה אורסון קרניק (בן מנדלסון) כדי להוביל את מכונת המלחמה האולטימטיבית. כך מתעצבת אישיותה הבוגרת כפרחחית ניהיליסטית – מעיין גרסה נשית של האן סולו. קשריה המשפחתיים מובילים אותה אל חיק המורדים, אשר מנסים לשים ידם על המפרט הטכני של נשק יום הדין שבידי השלטון.
ג'ין נענית לאתגר מרצון חופשי, או שלא, ומתלווית לקצין המודיעין של המורדים קסיאן אנדור (דייגו לונה), ולרובוט הלוקה במעין תסמונת טורט בשם K2SO (בדיבובו של אלן טיודיק) בחיפוש אחר טייס שערק משורות האימפריה (ריז אחמד). זוהי משימת התאבדות שעוברת דרך מעוז הטרוריסטים הקיצונים של סו גררה (פורסט וויטקר). בדרך מצטרפים אליהם שני קבצנים, ששימשו בעבר כמגני מקדש הג'דיי.
תהליך גיבוש הצוות הוא החלק החלש והאיטי בעלילה, אפילו מייגע מעט. זוהי משוכה שצריך לעבור כנראה כדי לעשות היכרות עם דמויות חדשות לגמרי. ברגע שהעלילה מתחילה לנוע, היא עושה זאת בשיא העוצמה, אבל כמעט בלי הנוכחות של הכוח.
"רוג אחת" הוא סרט נועז, ולא רק כיוון שהוא לא נענה לכללי הטקס של הפתיחה. הבמאי גארת' אדוארדס עיצב את סרטו כדרמת מלחמה רוויית תכנים פוליטיים וגם סצנות אקשן מרהיבות, עוצרות נשימה. בכך הוא ממשיך דרכו הישיר של לוקאס והפריקוולים שלו, יותר מאשר של ג'יי.ג'יי. אברמס, במאי "הכוח מתעורר" שיצא בשנה שעברה. "הכוח מתעורר" ניסה לפנות למעריצים ותיקים וכן לקהלים חדשים, צעירים וצעירים מאוד. אדוארדס לעומת זאת מתכחש למסורת הילדותית והסכמטית של "מלחמת הכוכבים". היא אמנם נוכחת פה בכל רגע דרך סיפור הרקע, הופעות אורח של דמויות מוכרות, הטרמינולוגיה והציטוטים, אבל הבמאי הבריטי מנער אותה לגמרי, לעתים הופך אותה על פיה. כנראה בגלל זה צוות אליו בהמשך התסריטאי טוני גילרוי - במטרה למתן את הסרט שיתאים קצת יותר לילדים ובני נוער.
"רוג אחת" מצליח לאזן היטב בין הסיפור האישי של ג'ין לעלילת הגבורה שלה ושל חבריה וההקשר הפוליטי הרחב – של הגלקסיה וגם של עולמנו שלנו. "שלום וביטחון" הוא המוטו של קרניק הערמומי כשהוא מתייחס לסיבות להקמת כוכב המוות, סיסמה שנראית כאילו נלקחה מקמפיין בחירות בארצות הברית, או ישראל. הקצין השאפתן מנהל במקביל מאבקים פוליטיים מול יריביו בהיררכיה השלטונית, ובראשם מוף טרקין הממונה עליו ומבקש ליטול ממנו את הקרדיט על הצלחת כוכב המוות (פיטר קושינג שגילם את טרקין ב-1977 קם לתחייה באמצעים דיגיטליים מפעימים, 22 שנה אחרי מות השחקן).
אדוארדס מצליח לטלטל ובעיקר לבלבל את הצופים המערבים, לפחות אלו המודעים לעצמם, בסצנת אקשן אינטנסיבית המתרחשת בקהילה מדברית שנראית כמו מכה או ירושלים (עם מבנים דמויי מסגד), וששמה - ג'דה סיטי - מרמז על הקשריה המזרח התיכוניים. מדובר על עיר כבושה על ידי צבא האימפריה, וחיילי הסער מסיירים תדיר בסמטאותיה. כשפלוגה משוריינת אחת נקלעת למארב, אנחנו נחשפים לתוקפים לבושים כאנשי דעאש. אלו טרוריסטים לכל דבר ועניין, ולא קשה לזהות את הזיקה לאלו שפעלו נגד הצבא האמריקני בעיראק ובאפגניסטן. מטעני נפץ מושלכים לעבר כלי הרכב שלהם, לוחמים בכאפיה צולפים בהם מהגגות. ראינו מקרים דומים בסרטים דוקומנטרים ובמהדורות של CNN. עכשיו גם בגלקסיה רחוקה רחוקה.
אז מי טוב פה, מי רע? הטרוריסטים במקרה הזה נלחמים נגד האימפריה הדכאנית – זו שמנהיגיה רוצים להשליט "שלום וביטחון" ברחבי הגלקסיה. אז בעולם הבדיוני של "מלחמת הכוכבים" הם צודקים, ובמציאות שלנו לא? שאלה טובה, ואדוארדס מיטיב להציף אותה מעבר לשכבות של דרמה, אקשן, אפקטיבים מרהיבים, הומור ונוסטלגיה. כל אלו היו גם ב"הכוח מתעורר", אבל ההקשרים הפוליטיים נעדרו ממנו כמעט לחלוטין.
"הכוח מתעורר" נשען רובו ככולו על נוסטלגיה ועל מחזור המבנים העלילתיים המוכרים של הטרילוגיה הראשונה. ל"רוג אחת" יש את הרגעים המענגים שלו, עם שלל ציטוטים מתחכמים המתכתבים עם הסרטים הקודמים, וגם כמה הופעות אורח (C3PO ו-R2D2 צצים לרגע ושומרים על הרצף כדמויות היחידות שהופיעו בכל סרטי הפרנצ'ייז). ומעל לכל, המפגש המחודש עם דארת' ויידר. כל רגע שלו על המסך מסומן ומקודם כאירוע של ממש. ובצדק. התגעגענו.
לא קל להיות יצירתי, לבטח לא חתרני, בעולם מובנה כמו זה של "מלחמת הכוכבים" הנשלט על ידי אימפריה מסוג אחר. זו של דיסני. אדוארדס - בן 41 בסך הכל - הצליח לעשות כן באופן מרשים ביותר. מלבד האימפקט הבידורי שעובד מצוין, יש ב"רוג אחת" המון רבדים לתהות עליהם. ממש לחשוב, לא רק ליהנות. אתם יכולים לבחור.