אישה בין רבנים: היהודייה הדתייה החזקה באירופה
אם היא מזכירה למישהו את דונה גרציה - זה לא במקרה. הכירו את ג'ואל אפללו, האישה שרבני אירופה קוראים לה שליט"א: היא פילנטרופית ממוצא מרוקני העומדת בראש "קרן מתנאל" שהקימה בעשר אצבעות, פועלת למען קהילות יהדות אירופה השונות - ולא מפחדת מתקרות זכוכית
ג'ואל אפללו, אישה מרשימה גם בעשור השביעי לחייה, היא כיום אחת הנשים הדתיות החזקות באירופה, אם לא החזקה שבהן; זו שמבקרת בארמונות של נשיאים ושועי עולם – ושגם הרבנים ביבשת קוראים לה בתואר השמור ל"גדולי הדור": שליט"א. האישה היהודייה, הדתייה, המזרחית, מורגלת בשבירת תקרות זכוכית, ואם היא מזכירה למישהו את דונה גרציה - זה לא בכדי.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בלארוס מושלגת, ובבית הכנסת המקומי שבבירה מינסק הסתיימה התפילה. הרבנים הראשיים של מדינות היבשת שהתארחו בוועידת רבני אירופה, פנו לאחור והרימו ראש לעזרת הנשים, שם נעמדה ג'ואל אפללו לנאום בפניהם.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- כשרות קורסת: "כיהודי דתי, מה שקורה כאן מחריד" הדרוזים והעם היהודי: קשר שמתחיל בתנ"ך
- הצד האפל של חנוכה: סיפורה של הממלכה האחרונה
אפללו, אלמנה ממוצא מרוקני, והנדבנית שבראש "קרן מתנאל", לא שוכחת את קשיי ההתחלה: "בוועידת הרבנים הראשונה במץ, בגרמניה, היה בלגן גדול", היא מבטאת את המילה בלגן בעברית. "הם לא היו מוכנים אפילו לשבת לידי, כי אני אישה. אבל אחרי התערבות מאוד אינטליגנטית של נשיא הוועידה, הרב פנחס גולדשמידט (רבה של מוסקבה), ורבנים נוספים כמו הרב אבאדונר ז"ל (לשעבר מנכ"ל הוועידה, ואחד מעמודי התווך של הקהילה היהודית בלונדון) - אפשרו לי לדבר. הם החליטו לשמוע מה יש לי להגיד, לפני שימהרו לשפוט".
"בהתחלה הם לא היו מסוגלים להקשיב", היא אומרת בכנות. "אני זוכרת שאמרתי להם: תראו, אם זה ייכשל, זה הכישלון שלי. אבל אם זה יצליח, זו תהיה ההצלחה שלכם. אני צריכה את ברכתכם - ושלושה רבנים אמיצים שמוכנים להיות בפרונט. ככה התחלנו".
"אחד הדברים המרכזיים שניסיתי אז להבהיר להם, הוא שחוק אנטי-יהודי שעובר במקום אחד, עלול להשפיע על מה שקורה במדינות אחרות ובקהילות אחרות. אני זוכרת את אחד מרבני צרפת עונה לי, 'זה לא אכפת לי. יש לי כל כך הרבה דברים דחופים בתוך הקהילה שלי, שאין לי זמן לדאוג לבעיות אחרות באירופה'. ניסיתי להסביר לו שאם לא נתחיל להתגבש, זה יגיע גם אליו. להראות לרבנים שהקשרים שהם צברו - כל אחד במקומו, עם הכומר המקומי ונציגי השלטון - יכולים ביחד ליצור אפקט משמעותי".
"האישה הראשונה" של ועידת הרבני אירופה
אפללו נולדה בפאס שבמרוקו, והיא בוגרת האקדמיה במדינה - אך ב-37 השנים האחרונות היא אזרחית אחת המדינות הקטנות בעולם - נסיכות לוקסמבורג. "הייתי בין היהודים המזרחיים הראשונים במדינה", היא אומרת. כשאני שואלת אותה כיצד הפכה קרן הצדקה שברשותה המגלגלת מיליונים, לאחת המובילות בקרב ארגוני הצדקה היהודיים באירופה - היא מושכת בכתפיה ועונה בפשטות, "הצלחתי".
"בעיר קטנה, אתה רק צריך להיות קצת יותר טוב מהאחרים", אומרת מי שמחזיקה היום בחברה מצליחה בנסיכות לניהול עסקים ונכסים. "אלוהים החליט לברך אותי, כדי אוכל לייסד את הקרן לזכרו של בעלי, ולעזור לאחרים. הקרן היא בסך הכל כלי", היא מבקשת להדגיש, "מאחר ותמיד נתתי צדקה".
"סבא רבא שלי שהיה איש עסקים שנסע בין פאס למרקש, היה גם איש חסד שהציל את אנשי מרקש מרעב. זה סיפור מעניין, כי אני מאמינה שאבותינו מביאים אותנו לעולם מצוידים במזוודה שלהם, ואנחנו צריכים להתפלל שנשלים את מה שנתנו לנו לעשות ברצון ובכישרון. כמובן שלכל אחד יש גם את נתיב חייו".
אפללו היא סוג של "מוסרניקית". לא שומרת את התוכחות שלה לעצמה, ומרביצה תורה במכובדים שברבנים. למשל, אין לה בעיה להגיד להם ש"יש רבנים שהם רבנים משום שנולדו לאב רב, אבל אין להם את הכישרון של אבא שלהם. להיות רב זה הכוונון המדויק הזה בין עצמך, נשמתך והכלים שאתה רוכש. זה לא בגלל שאתה הבן-של. זה אחד המסרים החזקים שאני מעבירה לרבנים, במיוחד בעולם החסידי, כשהרבנים המזרחיים רוצים לחקות אותם. זה שאתה 'בן-של' לא מסיר ממך את נטל ההוכחה, ואת החובה לפתח את הכלים שיעזרו לך להיטיב, כדי שזכות אבותיך תעמוד לך".
"הרבנים ראו שאני אוהבת אותם"
נקודת המפנה המשמעותית בחייה של אפללו הייתה פטירתו של בעלה בטרם עת. נקודת השפל שלה כאלמנה צעירה במדינה זרה, הפכה למפנה: "אני זוכרת שכאשר שהגעתי ללוקסמבורג, שאלתי את מזכירת הרב שם איפה יש מקווה, והיא אמרה לי: אין. כששאלתי איך מסתדרת אשת הרב, היא פשוט צחקה".
"ואז למרבה הצער בעלי נפטר, נותרתי אלמנה עם תינוק בן שבעה חודשים. פניתי אל הרב פעמיים בשאלות שונות, ובשתי הפעמים הוא דיבר איתי על חליצה (טקס דתי שנעשה כאשר הבעל נפטר ולא הותיר אחריו ילדים). אמרתי לו שוב ושוב, 'איזו חליצה? יש לי ילד. והוא הגיב, 'אני מצטער'. הבנתי שלמרות שהוא פגש אותי פעמיים, הוא פשוט לא זכר אותי בכלל, לא שם לב, לא הקשיב".
איך הצלחת בסופו של דבר לגייס את רבני אירופה לצדך?
"אני חושבת שהעובדה שהם הבינו שאני מחבבת אותם, יותר נכון אוהבת אותם, עשתה את זה. ראיתי שהם בסך הכל בני אדם שמתמודדים עם אתגרים מאוד משמעותיים. לאט-לאט הם הבינו שאם אני אומרת משהו, זה לא על מנת לפגוע בהם, אלא כהערות בונות, לעזור להם להתקדם".
"יהודים צריכים להתקדם כל הזמן, אין לנו בחירה. לכן כשגילינו שיש סיפור בקולון עם הברית מילה שנאסרה בגרמניה, הרב גולדשמידט הבין שצריך לנצל את העובדה שאנחנו בברלין כדי לארגן מחאה. על אף שזו לא הייתה התוכנית המקורית, הזמנו את המדיה, וכל הרבנים הצהירו שהם נגד החוק. היה לזה כמובן אפקט, בהתאם".
"בסופו של דבר, הם הבינו שצדקתי וגם ידעו להוקיר תודה על זה, גם אם זה לשיר אשת חיל", היא מוסיפה בצחוק. "הם הבינו את הכוח שיש להם האחד עם השני".
רבני ישראל, יש יהדות ויש רבנים גם באירופה
אפללו גם מקיימת תוכניות מיוחדות לנשות הרבנים, במטרה להכשיר אותן לשלל התמודדויות מורכבות שמזמנים להן החיים בקהילה. "אני זוכרת שכאשר העליתי את הרעיון, אחד הרבנים אמר בתגובה: 'מקומן של נשים - במטבח'. לקחתי מיקרופון שהיה שם, הושטתי לו אותו – ואמרתי: 'אתה לא אומר את זה כאדם פרטי אלא כרב קהילה, ואתה פוגע בכלל היהודים. מחר יגידו שהיהודים חושבים שנשים צריכים להיות רק במטבח. זו הדעה הפרטית שלך, לא הדעה של מי שנמצא פה בחדר'. המסר נקלט".
מה את חושבת על הרבנים בארץ?
"הרבנים בישראל מאמינים שהם המנהיגים של יהדות העולם. לכן תמיד יש לרבנים באירופה צורך להראות שהם יותר אורתודוכסים מאורתודוכסים כדי להתקבל על ידי הממסד הרבני הישראלי, גם אם זה לא בהכרח משקף אותם. אני אומרת תמיד שאם אתה פועל מתוך פחד, אתה חוסם את עצמך מלפעול. יש יהדות באירופה שהיא לא היהדות בישראל. רבנים בישראל צריכים להבין את זה. האתגרים הם אחרים, ועליהם לעזור לנו לעשות את העבודה ולא להילחם בנו".
איפה נמצא השיח המזרחי בעבודה שלך?
"אני לא רוצה להיכנס לנישה הכל כך ישראלית הזו של הפרדה בין רבנים אשכנזים לספרדים. בוועידה את רואה את כולם, וזה מה שצריך להיות. בתור מזרחית אני אוהבת את הרבנים האשכנזים ואת הרבנים המזרחים. גם אם זה אישו אני לא עושה מזה אישו.
"היו מי שתקפו אותי כי אני נותנת תמיכה גם לרבנים אשכנזים, בהיותי הקרן המזרחית היחידה, אבל אני פשוט לא עושה את האבחנות האלו. אני מסכימה עם זה שלפני 60 שנה לא התחשבו במזרחים, אבל מה הפתרון? להתלונן ולבכות - זה לא איתי. יש לך תוכניות? כישרון? תראה אותם. שים אותם על השולחן, ונתקדם יחד".
- הכותבת הייתה אורחת "ועידת רבני אירופה"
