מחקר ישראלי: "צוק איתן" גרם ללידות מוקדמות
הן רצו בין הטילים אל המקלטים והמרחבים המוגנים כאשר בגופן צמחו חיים חדשים. כמה חודשים לאחר צוק איתן הן ילדו תינוקות. אלא שמחקר חדש שנערך בבית החולים סורוקה ובאוניברסיטת בן־גוריון מגלה: האזעקות התכופות השפיעו על ההריונות וגרמו ללידות מוקדמות. ההשפעה הקריטית ביותר: בשליש הראשון
ימי מבצע צוק איתן היו אחת התקופות הקשות ביותר שידעו יושבי הדרום. האזעקות נשמעו כמעט בלי הרף, נפילות החרידו את אזורי המגורים, ורבים מהתושבים נאלצו לארוז את חפציהם ולהתארח ביישובים אחרים עד יעבור זעם.
בתוך כל זה היו גם לא מעט נשים בהריון, על שלביו השונים. מחקר חדש מגלה כי הריונות רבים הושפעו מהאווירה המתוחה, ונשים שהיו בתקופת צוק איתן בהריון — גם בשלביו הראשונים — ילדו מוקדם מהמתוכנן.
השפעות של לידה מוקדמת על תינוקות
ללידה המוקדמת עשויות להיות השלכות על חיי התינוק: החל ממשקל מוקדם בזמן הלידה ועד סיכון מוגבר לסיבוכים בלידה ואף לסיבוכים התפתחותיים.
המחקר שנערך על ידי החוקרים ד"ר נטע בנשלום־תירוש ופרופ' אייל שיינר מהחטיבה למיילדות ולגינקולוגיה בבית־החולים סורוקה, בשיתוף עם ד"ר שירלי
ליכטמן־שדות מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, בחן תוצאות מיילדותיות של מעל 4,000 נשים תושבות דרום הארץ שהיו בהריון בזמן תקופת המבצע הצבאי.
החוקרים ביקשו לבחון האם יש השפעה לאזעקות על לידות של נשים ביישובי הדרום. לשם כך הם לקחו את נתוני היולדות והתינוקות מבית־החולים סורוקה יחד עם מאגר מידע שהוקם על ידי צוות מהמחלקה לכלכלה שכלל את פילוח האזעקות בתקופת המבצע על פי מקום יישוב מתוך פרסומים של פיקוד העורף, והנתונים הוצלבו.
החוקרים מצאו קשר מובהק בין עלייה במספר האזעקות במקום היישוב שבו מתגוררת היולדת לקיצור משך ההריון הממוצע ומשקל הלידה הממוצע. "ככל שעולה החשיפה לאזעקות יש ירידה במשך ההריון", מסבירה ד"ר בנשלום־תירוש, "כלומר, נשים יולדות מוקדם יותר ומשקל התינוקות נמוך יותר. הרבה פעמים המשקל הנמוך של התינוקות הוא כתוצאה של לידה מוקדמת".
החוקרים גם בחנו באיזה שלב של ההריון הייתה הכי הרבה השפעה על הלידה המוקדמת והמשקל הנמוך של התינוקות שנולדו. ממסקנות המחקר עולה כי חלה עלייה של 7.2% במספר הלידות המוקדמות ועלייה של 2.5% נוספים של לידות של תינוקות במשקל נמוך (מתחת ל־2.5 שני קילו) בקרב נשים שהיו חשופות לאזעקות במהלך השליש הראשון של ההריון בהשוואה ללידות שהתרחשו באותם אזורי מגורים בשנה שקדמה לצוק איתן.
"ראינו שיש נתונים כמעט חד־משמעיים ללידות מוקדמות ולמשקל לידה נמוך של תינוקות שהאמהות שלהם נחשפו לאזעקות בתחילת ההריון", אומרת ד"ר בנשלום־תירוש. "למרות שנדמה שההשפעה אמורה להיות בעיקר על נשים שנמצאות בסוף תקופת ההריון שלהן, אנחנו רואים שההשפעה הייתה בעיקר על נשים בחודשים הראשונים. אף שהלידה התרחשה כמה חודשים אחרי שהמבצע נגמר, אפשר להעריך שהלחץ שבו אותן נשים היו נתונות השפיע עליהן והוביל ללידות המוקדמות".
ממצא מדאיג נוסף של החוקרים הוא שבקרב נשים שהיו חשופות לאזעקות במהלך השליש השלישי של ההריון (מחודש שישי ועד חודש תשיעי) היה שיעור גבוה ב־1.7% של "ניטור עוברי חשוד" במהלך הלידה — כלומר לעובר היו האטות או האצות בדופק כאשר אמו כרעה ללדת כשמסביב יש אזעקות ונפילות.
לחץ ומתח עלולים לגרום להתפתחות איטית לעובר
בספרות המקצועית נמצא שלחץ ומתח בתקופת ההריון עשויים להזיק לעובר ולגרום לו להתפתחות איטית, ובהמשך חייו עשויים להביא גם לקשיי למידה וריכוז, לתסמיני חרדה ודיכאון ולעתים אף לאוטיזם.
"אנחנו לא יודעים בוודאות מה בלחץ שבו היו נתונות הנשים הוביל ללידה מוקדמת", אומרת ד"ר בנשלום־תירוש, "אבל ייתכן ששינויים הורמונליים וחומרים כימיים שמשתחררים כדי שנוכל להתמודד עם הלחץ שבו אנחנו נמצאים מהאזעקות הוא זה שגורם ללידה המוקדמת".
תוצאות המחקר, שמתפרסם במסגרת שבוע המחקר בבית־החולים סורוקה, מראות כי חשיפה לתקופות לחץ כמו מבצע צבאי המערב אוכלוסייה אזרחית עשויה להגביר סיבוכי הריון כגון לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך וכן מצוקה עוברית במהלך הלידה.
לטענת עורכי המחקר, הממצאים מדגישים את חשיבות ההתייחסות לאוכלוסיית הנשים ההרות כאוכלוסייה ייחודית אשר יש להקצות לה משאבים מתאימים, לצורך התמודדות עם מצבים אלו כולל היערכות למתן מענה רפואי תואם ומעטפת תמיכה משלימה.
לדברי ד"ר בנשלום־תירוש, "אנחנו רואים שחשוב לבצע מעקב רפואי אחרי נשים שחשופות לאזעקות גם אחרי שהמבצע הצבאי מסתיים כי יש למצבי הלחץ האלו השפעות ארוכות טווח ואנחנו צריכים לתת את הדעת שאותן נשים נמצאות בסיכון גבוה".
הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
