הרשעת אזריה: לא הכול שחור
סנגוריו היותר אדוקים של אזריה יעברו תהליך של הסתגלות והשלמה. לא תהיה רעידת אדמה בצבא - ומעז יצא מתוק: יינתן תוקף מחודש לסולם הערכים של צה"ל. ומה עם העונש? אזריה לוחם מצטיין, יש להתחשב בנסיבות מקלות
הכרעת הדין שבה הורשע אלאור אזריה בהריגה, אינה משסעת את העם ואפילו לא מסבה נזק חמור לצה"ל כפי שגורמים שונים מנסים לטעון. בית הדין הצבאי בערכאה הראשונה אמר את דברו - אבל התהליך עדיין לא נגמר. אינני צופה שהערעור ישנה משהו ביחס לעצם ההרשעה, אך במהלכו יעבור הציבור בישראל וגם סנגוריו היותר אדוקים של אזריה תהליך של הסתגלות והשלמה. זאת בעיקר מפני שהכרעת הדין היא כה מפורטת ויסודית ולכן קשה מאוד לערער את יסודותיה.
הסכנה היחידה כרגע היא להיותה של מדינת ישראל מדינת חוק - אם חברי הכנסת ינסו להפוך באמצעות חקיקה את תוצאת ההליך השיפוטי. אם זה מה שיקרה, אז תהיה גם נשקפת סכנה לחסינותם של בכירי מדינת ישראל וחיילי צה"ל ומפקדיו בפני תביעות בבית הדין הבינלאומי בגין פשעי מלחמה. לא תעמוד לנו הטענה שמערכת המשפט בישראל יודעת לטפל בעניינים אלה בעצמה לפי חוק ובלי משוא פנים.
אשר לצה"ל - האירוע לא גרם, ולא יגרום, להערכתי ל"רעידת אדמה". עד כה אין סימנים שיעידו כי העמדתו של אזריה לדין השפיעה אפילו כהוא זה על הנחישות והחתירה למגע של אנשי כוחות הביטחון. מאז הירי בחברון במחבל המנוטרל ומאז החל המשפט - הרגו חיילי צה"ל, שוטרי מג"ב ואזרחים ישראלים - ללא סימן הקל ביותר של היסוס - יותר מ-100 מחבלים שניסו לפגוע בהם. חוץ מבשני מקרים - הם עשו זאת בנסיבות מוצדקות לפי הוראות הפתיחה באש של צה"ל ומבלי לחרוג מסולם הערכים הצה"לי.
אמנם האופן שבו נהגה הסנגוריה במשפט במפקדיו של אלאור אזריה, היה עלול לכרסם חמורות בסמכות המפקדים ביחידות הלוחמות של צה"ל, באימון הלוחמים במפקדים - כולל הרמטכ"ל - ובמשמעת הצבאית. למרבה הטוב - זה לא קרה. לא הייתה, ואין שום סימן שתהיה, תסיסה בצה"ל כתוצאה ממשפט אזריה וגם לא היו, ולא יהיו הפרות משמעת חמורות. זאת למרות ההסתה החריגה שרובה היתה יזומה, מאורגנת וממומנת על ידי גורמים בעלי אג'נדה פוליטית מחוץ לצבא.
במהלך המשפט התנהל קמפיין פוליטי-ציבורי שניסה לערער ולשנות את סולם הערכים של צה"ל, באופן שישרת את האידאולוגיה של המגזר הפוליטי-מתנחלי-קיצוני. אותו מגזר שדורש יחס קשוח וחסר רחמים כלפי הערבים, לא רק כדי להרתיע מחבלים מביצוע זממם, אלא בעיקר כדי לגרום להם לברוח מיהודה ושומרון ולסכל את פתרון שתי המדינות. הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר יעלון נחלצו להגן על סולם הערכים הפרגמטי הנחוץ לצה"ל לצורך ביצוע משימתו מפני סולם הערכים של "לה פמיליה".
הדבקות בערכי צה"ל נותנת לגיטימציה חברתית ובינלאומית לצבא להפעיל כוח קטלני כדי להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה. הדבקות בסולם הערכים חשובה לתחושת כל חיילי צה"ל שהם נלחמים למען מטרה צודקת. הדבקות בערכים מגנה על אחדות צה"ל, על ההיררכיה והמשמעת הצבאית ועל הכושר המבצעי לבצע את המשימות כפי שהוגדרו על ידי המפקדים.
אלו הסיבות שבגללן שר הביטחון אביגדור ליברמן היה חד-משמעי וגם נאמן לעצמו בתגובתו לגזר הדין. הוא נקט עמדה ערכית וממלכתית לעילא - וטוב שכך. טוב מאוחר מאשר אף פעם.
חיילים אינם ילדים
להערכתי - מעז יצא מתוק. ראשית - מפני שפסק הדין ייתן תוקף מחודש לסולם הערכים של צה"ל ויגביר את הידיעה ואת המודעות בצבא לתכנו ולצורך לקיימו ככתבו וכרוחו. זאת בתנאי שהרמטכ"ל והמטכ"ל ידאגו להטמיע בשורות החיילים והחיילות, ביסודיות ובמאמץ הסברה מרוכז, את משמעויות פסק הדין.
שנית - המשפט יקבע מחדש, בצבא ומחוצה לו, נורמה חשובה שהתכרסמה: חיילים אינם ילדים אלא אנשים בוגרים שעל כתפיהם מוטלת אחריות כבדה - להגן על חיינו ועל יכולתנו לתפקד כחברה וכעם. לא ההפך. לכן הם חייבים להתנהג כאנשים בוגרים, לשאת באחריות ובמגבלות הנובעות מן העובדה שאנו מפקידים בידיהם כלי נשק קטלניים ויקרים. האחריות הזו מחייבת גם לא לעשות דין לעצמם ולציית לפקודות כל עוד הן חוקיות. (יש הגדרות ברורות מהן פקודות לא חוקיות. הוראות הפתיחה באש הן פקודה חוקית בעליל).
שלישית - כעת ברור שמפקדי צה"ל שהיו שם בשעת מעשה לא לגמרי שלטו בזירת הפיגוע בחברון. אל הוואקום נכנסו אזרחים בעלי אג'נדה שייתכן מאוד שהשפיעו על אזריה שהיה נסער מאד. צה"ל יצטרך לחדד את הנהלים המבצעיים ולשים קץ למצב שבו לאזרחים בעלי אג'נדה ניתנת האפשרות להשפיע על שיקול דעתם ואפילו על ההתנהלות המבצעית של החיילים. עניין זה רגיש במיוחד ביהודה ושומרון שבהם החיילים פועלים מתוך ובתוך אוכלוסייה אזרחית ובכללה כמה המנסים לגרור את חיילי צה"ל להתנהגות המשרתת את מטרותיהם.
עם כל זאת, צריך בית הדין להתחשב בנסיבות מקלות כשיגזור את עונשו של אזריה. אזריה היה לוחם מצטיין. הוא אמנם איננו הילד של כולנו אבל הוא חייל שאנחנו - כולנו - שלחנו להתמודד עם סיטואציה מבלבלת ומשחיתה. כפי שמעידים הפוסטים בפייסבוק של אזריה, הוא בא לשטח עם סט מוכן מראש של דעות ורעיונות כיצד יש לנהוג במצבים כאלה. וזה השפיע עליו כשירה במחבל המנוטרל. אבל באותה מידה ברור שהוא היה נסער ומבוהל מפני שזו הייתה הפעם הראשונה שנקלע לאירוע מבצעי שבו נפגע אחד מחבריו. אין ספק שזה שיבש את שיקול דעתו ולכן הוא זכאי למידת הרחמים.
לפנייה לכתב/ת 
