איך משפיעה אופטימיות על מצב הבריאות שלכם
רבים בטוחים כי אנשים אופטימיים בריאים יותר וחיים יותר שנים, אבל מחקרים מראים כי היחס בין השניים הוא לא חד משמעי. הפתרון - היו אופטימיים גמישים. כך תעשו זאת
הנגנית אליס הרץ-זומר, נפטרה בשנת 2014 בהיותה בת 110 ונודעה כניצולת השואה המבוגרת ביותר עד אז. אליס שנולדה בפראג, איבדה את כל משפחתה, אך שרדה את מחנה טרזינשטט בזכות כישורי נגינתה.
למרות התלאות, צוטטה אליס כאומרת: "האם החיים יפים או לא? זה תלוי רק בי ולא בחיים. אני מסתכלת על הטוב בחיים... אין לי מקום ולא זמן לפסימיות ולשנאה". סיפורה של אליס מחזק את התפיסה המקובלת אצל רבים, כי אנשים אופטימיים, נהנים מבריאות טובה יותר ומאריכות ימים. האמנם?
אופטימיות טובה לנו?
מחקר הוכיח: אנשים אופטימיים בריאים הרבה יותר
לשנה בריאה: 10 עצות מ-10 רופאים לשנה בלי מחלות
מה גורם לנו להיות פסימים - ואיך נהפוך לאופטימים?
אופטימיות היא האמונה כי דברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר. אופטימיים נוטים להאמין כי יתגברו בהצלחה על מכשולים ויצליחו להגשים את מטרותיהם. למשל, אופטימיים מעריכים הערכת חסר את הסיכוי שלהם לחלות במחלות, ומעריכים בהערכת יתר את סיכוייהם להחלים. כפי שצ'רציל טען: "הפסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות, האופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי".
שנית, פסימיים נוטים לייחס כישלונות לגורמים פנימיים, ארוכי טווח וכלליים בחייהם, בעוד שאופטימיים יאמינו כי כישלון נגרם בעקבות סיבות חולפות, ספציפיות וחיצוניות. לדוגמא, אופטימי שהתגרש יסביר את האירוע ב"חוסר התאמה נקודתית ביני ובין האקסית", בעוד שפסימי יטען לרוב כי הוא "פשוט לא בנוי לזוגיות".
מה הם היתרונות הבריאותיים של אופטימיות?
מסקירות מחקריות מקיפות, עולה כי אופטימיים נוטים להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ, להשתקם מהר יותר מאירועים אקוטיים ולהסתגל טוב יותר למחלות כרוניות. כך למשל אופטימיים חווים החלמה מהירה יותר אחרי ניתוח מעקפים או ביופסיה, בעלי סבירות נמוכה יותר לאשפוזים נוספים, וכן סובלים פחות ממצוקה נפשית במהלך טיפולי פוריות.
למרות ההשערות כי אופטימיים ייטו להזניח את הבריאות שלהם בחיי היום-יום כי "אין לי מה לדאוג, לי זה לא יקרה", מחקרים אמפיריים מצאו דווקא כי אופטימיים נוטים לקדם את הבריאות שלהם אקטיבית, למשל להקפיד על בדיקות מעקב תקופתיות.
יתרה מזאת, במחקר אורך שעקב אחר 900 קשישים נמצא כי ככל שרמת האופטימיות של האדם הייתה גבוהה יותר, כך קטן הסיכוי לתמותה בעשר השנים הבאות. ההשפעה של אופטימיות על קידום בריאות פיזית נמצאה חזקה במיוחד והיא אף שקולה לדברי החוקרים להשפעה המיטיבה של הפסקת עישון.
האם תמיד כדאי להיות אופטימי?
לא בהכרח. ראשית, אופטימיות לא תמיד עוזרת. בסקירה (מטא- אנליזה) שהתפרסמה ב-2007 נמצא כי אופטימיות אכן משמשת כ"חיסון" מצוין בפני חולי, אך מרגע שחלינו היא איננה תרופת פלא להחלמה.
לפי הסקירה, בקרב אוכלוסיות המתמודדות עם מחלות מסכנות חיים, אופטימיות אמנם משפרת את המצב הנפשי ומקלה על ההתמודדות, אך היא איננה מאריכה חיים במצבים סופניים. מכאן שאימרות כגון "תחשוב טוב, יהיה טוב", שמוצגות כפתרונות קסם לחולים קשים הן מטעות.
שנית, במצבים של אופטימיות קיצונית, אנשים מתעלמים מסימנים מעוררי סכנה ונמנעים מהפעולות הנחוצות. כך למשל, נמצא כי אופטימיים נמצאים בסיכון גבוה להמשיך להמר, לפיכך "אופטימיות היא כמו יין אדום, כוס אחת ביום היא סגולה לבריאות, אך בקבוק ביום יכול להיות הרסני" (פורי ורובינסון).
אופטימיות גמישה
מה ניתן לעשות על מנת לקדם אופטימיות במידה הנכונה?
א. הכרה בטוב - האם אתם מודעים לדברים הטובים שיש בחייכם? ערכו רשימה שבה תזהו את החיוב שמצוי בכל מעגלי החיים שלכם. הכירו תודה ושתפו אנשים נוספים בחוויה.
ב. להפוך לימונים ללימונדה –מסגור מחדש של התנסויות שליליות (שהן חלק בלתי נפרד מחיינו) מקדם התמודדות אפקטיבית. בדקו האם ניתן לפרש את המצב באור חיובי יותר? האם משהו טוב יכול לנבוע מכך? האם טמונות כאן הזדמנויות? מה למדתי ואוכל ליישם בעתיד?
ג. הגדרת מטרות ופעולה להגשמתן - האם אתם יודעים מה המטרות שלכם בשנים הקרובות? דמיינו לכם עתיד שבו הכל הסתדר בדיוק כפי שרציתם. מה עליכם לעשות על מנת להגיע לשם? קבעו מטרות ביניים, שלבו פעולות להשגתן בשגרה והלחמו במחשבות חוסמות ("אף פעם לא אצליח כי...").
ד. לנהל בריאות באחריות - למשל, בקרו בקביעות אצל רופא השיניים, הקפידו לחגור חגורת בטיחות, חסכו לפנסיה וכו'.
מחקרים מראים כי אופטימיות, כל עוד היא במידה הנכונה, תורמת לבריאות בצורה משמעותית. לכן מומלץ לקדם תפיסת עולם חיובית, תוך מודעות לסיכונים הקיימים. כפי שסיכם היטב שמעון פרס ז"ל שנפטר בהיותו בן 93: "אופטימיים ופסימיים מסיימים באותו האופן, אז למה לא להיות אופטימי?".
דר' תמר איצקסון חברת סגל בתכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס ועמיתת הוראה באוניברסיטת בן גוריון. רוצים לדעת עוד? היכנסו לפודקאסט
המורחב