סקר INSS: הציבור מוכן לפינוי התנחלויות
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשות אלוף (במיל) עמוס ידלין, מפרסם את המחקר השנתי שלו, אשר יוצג במסגרת הכנס "הערכה אסטרטגית לישראל 2017" שנפתח היום. בין תוצאות הסקר: הציבור תומך בפתרון 2 המדינות; מוכן לפינוי התנחלויות; מוטרד מהאיומים הפנימיים
הציבור תומך בפתרון 2 המדינות; מוכן לפינוי התנחלויות; מוטרד מהאיומים הפנימיים. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשות אלוף (במיל) עמוס ידלין, מפרסם היום את המחקר השנתי שלו, אשר יוצג בהרחבה במסגרת הכנס הבינ"ל "הערכה אסטרטגית לישראל 2017" שנפתח היום וחלקו יועבר בשידור ישיר ב-ynet.
לדברי ד"ר ציפי ישראלי, עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומי שניהלה את המחקר, המחקר ייחודי בכך שהוא מתבצע באופן עקבי החל משנת 1984 ובכך מאפשר לבחון לעומק תהליכים וסוגיות לאורך זמן, תוך יצירת מאגר מידע עשיר ועמוק. הסקרים מתבססים על מדגם רחב ומייצג של כ-800 משתתפים ומשתתפות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הראיונות נערכים פנים מול פנים, בבתיהם של המשיבים. הנתונים המובאים מתייחסים לאוכלוסייה היהודית.
הציבור מודאג מאיומים פנימיים-חברתיים
בשנה האחרונה עמדו במרכז סדר היום הציבורי בישראל סוגיות פנימיות-חברתיות. גם העיסוק בסוגיה הביטחונית התמקד בהיבטים פנימיים הנוגעים לפעילות צה"ל ופחות באיומים החיצוניים-ביטחוניים. האם, לאור זאת, הציבור יותר מודאג מהאיומים החיצוניים/ביטחוניים או מהאיומים הפנימיים/חברתיים?
על פי מדד הביטחון הלאומי לשנת 2016 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, 35% מהציבור מודאגים מהאיומים החיצוניים-ביטחוניים. חלק גדול מהציבור מודאג יותר מהאיומים הפנימיים/חברתיים (23%) או שהוא מוטרד משני סוגי האיומים במידה שווה (34%). נראה כי המחלוקות הפנימיות מדאיגות במידה רבה את הציבור הישראלי.
האיום החיצוני הגדול ביותר: הסכסוך הישראלי-פלסטיני
חיבור שלושת האיומים שקשורים זה בזה - הסכסוך הישראלי פלסטיני (27%), בידוד מדיני (13 אחוזים) וחמאס (16%) מצביע על כך שרוב הציבור (56%) סבור שמדובר שהזירה הפלסטינית מהווה את האיום המרכזי שעומד כיום בפני מדינת ישראל. סימון הסוגיה כמרכזית עלה כבר בסקר הקודם של המכון למחקרי ביטחון לאומי - עם פרוץ "גל הטרור" באוקטובר 2015. מדובר בעלייה משמעותית בחשיבות הסכסוך ביחס לסקרים קודמים של המכון (ב2014 רק 19% סברו כי מדובר באיום מרכזי). נראה כי הציבור הישראלי מבין שמדובר בסוגיה מרכזית שיש לטפל בה.
איראן - האיום האיראני פחות מטריד את הציבור (21%). מדובר בממצא זהה לשנה שעברה וכנראה כפועל יוצא מהסכם הגרעין בין איראן למעצמות ביולי 2015. נראה כי הציבור הפנים את הערכות המומחים לכך כי לפחות בטווח הקצר הסכם הגרעין לא פגע בישראל, וכי צפוי עשור שקט יחסי בתחום הגרעין. בסקרי המכון בעבר (למשל ב-2012 כאשר הסוגיה עמדה במרכז סדר היום הפוליטי) הציבור ראה באיראן את האיום החמור ביותר שניצב בפני המדינה.
חזבאללה - הציבור הישראלי לא סבור כי חזבאללה מהווה איום משמעותי (12%), זאת בניגוד להערכות מערכת הביטחון שמתייחסת לחזבאללה כאיום החמור ביותר. ניתן להסביר את הפערים בכך שהנושא כמעט ולא עומד על סדר היום הציבורי והתקשורתי בישראל. הציבור לא מרגיש באופן מידי את האיום מכיוון זה והוא חווה עשור שקט בגבול הצפון.
דאע"ש - בדומה לאשתקד, הציבור הישראלי לא תופס את דאע"ש כאיום משמעותי (11%), זאת למרות ריבוי הפיגועים באירופה סמוך לעיתוי עריכת הסקרים. נראה כי גם בחלוף הזמן דאע"ש לא השתרש כאיום מרכזי בישראל.
הציבור מוטרד מיכולת ישראל להתמודד בהצלחה עם צמצום התמיכה של ארה"ב בישראל
הציבור סבור כי ישראל תוכל להתמודד בהצלחה רבה עם האיומים החיצוניים (כ- 85% בממוצע). ההערכה הגבוהה של הציבור ליכולת ההתמודדות של ישראל עם האיומים החיצוניים באה לידי ביטוי גם בכך שרוב הציבור סבור כי צה"ל ערוך לעימות צבאי (85%). לעומת זאת, הציבור סבור שישראל תוכל להתמודד פחות בהצלחה עם שלושת האתגרים הבאים:
בדומה ל-2015 רק 50% סבורים שישראל תוכל להתמודד בהצלחה עם צמצום התמיכה של ארה"ב בישראל. ניכר שינוי בדעת הקהל בנושא זה בעשור האחרון (למשל, ב2009 78% סברו כי ישראל תוכל להתמודד בהצלחה עם צמצום התמיכה של ארה"ב בישראל). נראה, אם כן, שהציבור הישראלי מודע לחיוניות הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב.
רב הציבור מתנגד להמשך המצב הקיים או לסיפוח השטחים
התמיכה ברעיון "שתי המדינות" נשארה איתנה (59%). זאת למרות הקיפאון המדיני, למרות הקיטוב ההולך וגובר כמעט בכל תחום בזירה הפנימית, למרות שהמדינה מובלת על ידי ממשלת ימין מובהקת ולמרות הידרדרות ביטחונית מסוימת ב-2015.
רב הציבור (61%) מעוניין בהסדר, בין אם מדובר ב"הסדר קבע" ובין אם "הסדרי ביניים בדרך לקבע". רק 10% מעוניינים בסיפוח כל שטחי יהודה ושומרון ו 17% מעוניינים בהמשך המצב הקיים. ניכר שהציבור מבין שהמדיניות הפאסיבית שישראל נוקטת בה, מזיקה לטווח ארוך. בין התפיסה לפיה, הזמן שעובר פועל לטובת ישראל, לבין התפיסה שהזמן פועל לרעתה - הציבור למעשה קובע כי הזמן פועל לרעה. נראה, אם כן, כי הציבור בישראל, עדיין מעוניין בהיפרדות מהפלסטינים בצורה זו אחרת. ניתן להניח שאם ממשלת ישראלית תביא הסכם מסוג כזה או אחר בעתיד הוא יזכה לרב גבוה עוד יותר. הרצון בהיפרדות בא לידי ביטוי גם בהתייחסות ללב המחלוקת - התנחלויות.
רוב הציבור: לבנות רק בגושי ההתנחלויות או לא לבנות בכלל
20% לא מעוניינים שישראל תבנה בהתנחלויות, 38% סבורים כי על ישראל לבנות רק בגושי ההתנחלויות ורק 21% מעוניינים בתנופת פיתוח גדולה בכל יהודה ושומרון.
הציבור תומך בפינוי יישובים בהסדר קבע או באופן עצמאי (חד צדדי)
69% מהציבור מוכנים לפנות יישוביים במסגרת הסדר קבע (16% מוכנים לפנות את כל הישובים ו53% מוכנים לפנות את הישובים שמחוץ לגושים) ורק 31% לא מוכנים לפנות יישובים בשום תנאי. אם בעבר ובעיקר אחרי ההתנתקות, הציבור התנגד לפינוי חד צדדי של ישובים, הרי שכיום ניתן לראות תמיכה גם בפינוי מסוג זה (59%).
תוצאה זו מתבלטת כאשר השאלה של ויתור על שטח מוצגת בהקשר של ויתור על אזורים ספציפיים. ניתן לראות בבירור שיש טווח של גישות כלפי אזורים שונים. הגישות השונות משקפות את הקשר האמוציונאלי ו/או רציונאלי השונה שישראלים חשים לכל אזור. מדובר במשמעות דתית, היסטורית וביטחונית כלפי אזורים מסוימים.
האזורים שהציבור מתנגד להחזרתם באופן עקבי בעשור האחרון הם - גוש עציון, מערב השומרון, בקעת הירדן. לעומת זאת, ניכרת נכונות גבוהה יותר מבעבר להחזרת ההתנחלויות בעומק השטח שאינן חלק מהגושים. הציבור מבחין בין גושי ההתנחלויות הגדולים לבין התנחלויות קטנות ומבודדות.
נראה כי מצד אחד, הציבור חש כלפי סוגיית הפינוי חשש ומתח רב. מצד שני, הוא מודע לכך שלא ניתן להגיע לפתרון כלשהו ללא סוג של ויתור על שטח. ואכן שני שליש מהציבור מוכנים לפנות התנחלויות בדרך זו או אחרת, גם אם לא מדובר בהסדר קבע. נראה שהשילוב של הקיפאון המדיני עם טרור הביאו לכך שפתרון חד צדדי בא בחשבון מבחינת הציבור.
"לסיכום", אומרת ד"ר ציפי ישראלי, "ממצאים אלה משאירים כר נרחב ליצירתיות מנהיגותית ומשאירים למנהיגות "מרחב תמרון" בתהליך המדיני".
יצוין כי הסקר המקיף נערך גם בקרב החברה הערבית בישראל וכי במהלך הכנס יוצגו הממצאים המלאים. הכנס הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי עומד השנה בסימן כניסת נשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, לבית הלבן, על המשמעויות הבינלאומיות והאזוריות, בכלל, וההשפעות על יחסי ישראל-ארה"ב בפרט.
במכון מגדירים את שנת 2017 כשנה בה תידרשנה קבלת שורה של החלטות אסטרטגיות. במהלך שני ימי הכנס ישטחו את הערכותיהם האסטרטגיות לישראל בכירי ממשל וצבא מהארץ ובהם: נשיא המדינה, ראובן ריבלין; שר הביטחון, אביגדור ליברמן; הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט; שרים בכירים; חברי כנסת; ובכירי מערכת הביטחון. כמו כן, צפויים להשתתף בפאנלים הרבים ולשאת דברים בכירי ממשל וצבא מחו"ל ובהם: ראש ה CIA לשעבר, דיוויד פטראוס; לשעבר מפקד הקואליציה המערבית נגד דאע"ש, גנרל ג'ון אלן; תת מזכיר ההגנה האמריקאי לשעבר, מישל פלורנוי; ורבים נוספים. התובנות מהדיונים והמלצות לפעולה, בסוגיות השונות שעל סדר יומה הלאומי של ישראל, יוגשו בתום הכנס למקבלי ההחלטות.
בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
לפנייה לכתב/ת 
