דרור ישראל מובילים שינוי חברתי: דור ה-Y מוכיח שאפשר גם אחרת

אמרו עליהם שהם מפונקים. אמרו שהם לא עצמאיים ושאכפת להם רק מעצמם. אז אמרו. דור ה-Y מוכיח שהוא דור אכפתי, מעורב ושואף לשינוי. על פי מחקר של חברת Pew, עבור 79% מבני 18-34, עבודה עם תרומה לקהילה היא הדבר החשוב ביותר. במחקר אמריקאי, שסקר 18,000 בוגרי תיכון, התגלה כי החלום החדש של הצעירים בימינו הוא "ג'וב" עם תחושה של מטרה ומשמעות. על פי מחקר של קרן גנדיר, למעלה מחמישית מהצעירים בישראל השתתפו בשנה האחרונה בפעילות פוליטית או חברתית, יותר מכל קבוצת גיל אחרת, ואחד מכל חמישה צעירים מתנדב.

יותר מהכל – תנועה של מחנכים, ביה"ס "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל

הדור החדש של הצעירים - פועלים בשיתופיות למען חברה טובה יותר

עומר ברט, 31, מתגורר במצפה רמון ב'קיבוץ מחנכים' - מסגרת חיים שיתופית חדשה שמשלבת עשייה חברתית. "הגענו למצפה רמון ב-2006, כמדריכים של הנוער העובד והלומד, והקמנו קיבוץ מחנכים, המונה כ-50 חברות וחברים, אחד מקיבוצי המחנכים הגדולים בישראל.

2 מחנכים בכיתה וקבוצות קטנות בתיכון של דרור בתי חינוך

קיבוץ מחנכים הוא חבורה של אנשים החיים בשיתוף כחלק מקבוצה או מספר קבוצות, שרצו משהו קצת אחר שיש בו הרבה אלמנטים של יחד וערבות הדדית. אנחנו גרים באותו בניין או בבניינים סמוכים, ורובנו עוסקים בחינוך, בין היתר כמורים במערכת החינוך. הקמנו פנימייה ואולפן לעולים, ואפילו קואופרטיב צרכנות".

ברט מתגאה בכך "שזה קיבוץ שאין לו גדר - אנחנו תושבי מצפה לכל דבר". נכון להיום, קיבוצי המחנכים של חברי דרור ישראל מונים יותר מ-1,500 חברים ב-60 קבוצות בכל הארץ.

קיבוצי המחנכים פועלים בשיתוף מלא בסביבת מגוריהם כמו למשל ביצירת כלים דמוקרטיים קהילתיים. מיטל רוט, 37, מקיבוץ המחנכים בשכונת הדר בחיפה, מספרת כי "אנחנו קוראים לשכונה שלנו 'שכונה מגשימה' - אנחנו רוצים שלכל תושב תהיה ההזדמנות להשמיע את קולו, כחלק מקבוצת פעילים. לא קשה למצוא אנשים שמודאגים ממצב הרחובות, החינוך והתרבות בשכונה ".

בשלוש שנים האחרונות פועלת בהדר 'מועצת השכונה', אומרת רוט. "במועצה יש 30-40 אנשים, ולאספות הגדולות מגיעים כ-300 תושבים לשולחנות עגולים". רוט מציינת את ההצלחה האחרונה במאבק על שיפוץ רחוב הילל, המשמש ציר מרכזי בשכונה.

יותר מהכל - תנועה של מחנכים

יותר מ-120,000 אלף חניכים מתחנכים בפעילות של צעירי דרור ישראל, דרך בתי ספר, תנועת נוער, פנימיות ומכינה קדם צבאית, מאות סמינרים בבתי ספר ועבודה שיטתית עם כוחות צה"ל.

פועלים ביחד למען חברה טובה יותר

ילנה אידלמן, 30, שעלתה מארצות הברית לפני 6 שנים, היא חלק מקיבוץ מחנכים ומורה בבית הספר, "אדם, חברה וטבע" שהקימו חברי דרור ישראל בכרמיאל. "חינוך דיאלוגי, מבוסס על הקשר האנושי - זה הבסיס של מה שאנחנו מנסים לעשות. המרכז הוא לא הידע, אלא המפגש. הפעילות מבוססת הרבה על קבוצות ולא כיתות, והשאיפה היא שהמחנכים ילוו את החניכים לאורך כל השנים ".

אידלמן מתגאה גם כי "אנחנו מעריכים במילים, ולא בציונים. אין השוואה בין החניכים, יש מטרה להפוך את החניכים לשותפים לשינוי המציאות". בהתאם, הרבה מהלמידה מבוססת על פרויקטים לדוגמא: במקום להיבחן בטכנולוגיה בנו החניכים חדר בריחה משוכלל שמכיל את כל האלמנטים שלמדו השנה".

הגב של המחאה

תנועת דרור ישראל מצאה את עצמה בצמתים מרכזיים של החברה הישראלית במהלך העשור האחרון, כמו הובלת השינוי בעצרות לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין בשנים האחרונות. במחאה החברתית של 2011, חברי התנועה פעלו בכל המאהלים, ההפגנות והעצרות, והיוו בעצם את הגב של המחאה. למשל, נייר הלקמוס, מסמך שנכתב ע"י חברי התנועה, שימש כבסיס לדרישות המחאה.

מהפכה חברתית נוספת המובלת על ידי דרור ישראל היא התפתחות הקואופרטיבים בארץ. ברט מספר כי "ב-2010 גילינו שהסניף של רשת הקמעונאות היחידה במצפה רמון הוא היקר ביותר ברשת, וזאת משום שאין רגולציה. מקבוצה של 11 משפחות, צמחנו לקואופרטיב שמנהל חנות פעילה ומונה כ-100 משקי בית, שהם עשירית מהיישוב. העיקרון פשוט - כל חבר רוכש מניה ב-250 שקלים ומשתתף בשעתיים עבודה בחודש, מה שמוזיל את העלויות וגורם לחברים להיות מחוברים לקואופרטיב.

"שני ההישגים המרכזיים שלנו הם שסניף הסופרמרקט הפך לאחד הזולים ברשת, מה שאומר מחירים טובים יותר לכלל התושבים. ההישג השני הוא שאנשים מכל הארץ התחילו להתקשר וביקשו ללמוד איך מקימים קואופרטיב.

"הקמנו בתנועת דרור ישראל את 'המרכז החינוכי לקואופרציה', אשר מלווה קבוצות המעוניינות להתאגד."

עמר ברט בכנס דרור ישראל לקואופרציה במצפה רמון

ברט שמח להגיד כי "בשנים האחרונות מתעורר רצון בקרב רבים למצוא אלטרנטיבה ולבנות מסגרות חברתיות חדשות שאינן מבוססות על רווח , וקואופרטיב נותן לו מענה. אנחנו קוראים לעיקרון הזה 'אנשים לפני רווחים'."

מגמה נוספת שדרור ישראל לוקחת בה חלק פעיל ומשמעותי, היא התאגדויות העובדים בתחומים חדשים ובקרב אוכלוסיות שלא היו מודעות לזכויות שלהן. שיר ראובן, 24, חברה בקיבוץ המחנכים של דרור ישראל בראשון לציון, ומרכזת את סניף הנוער העובד והלומד בעיר, מספרת כי "רוב הפעילות שלנו היא לעזור לנערים העובדים בעיר, שמקבלים מאתנו סיוע משפטי בכל הנוגע לזכויות במקום העבודה. אנחנו גם מלווים בני נוער שמאוגדים במקום העבודה, כמו ברשתות מזון מהיר ".

ראובן מוסיפה: "אנחנו לא נותנים רק מענה טכני, אלא גם מלווים את הנערים ומייצרים פתרונות לקידום עבודת הנוער. למשל, ארגנו קבוצות עבודה עם הכשרה בתחומים כמו שיפוצים או קוסמטיקה."

ראובן אומרת כי " זה שאני יודעת שיש מישהו מדרור ישראל שעושה את מה שאני עושה, בכל הארץ באותו רגע, זה נותן תחושה שאני חלק ממשהו גדול ומשמעותי".

אין ספק שצעירי התנועה מסמלים את השינוי שחל בתפיסה הרעננה של דור ה-Y בישראל בכל הנוגע לשינוי חברתי. עם פעילות חינוכית, חברתית וציבורית נרחבת, חברי דרור ישראל גאים להוביל שינוי חברתי ולהוכיח שאפשר גם אחרת.