תורת המשחקים: בתחבולות תעשי לך אהבה?
אור ממתינה חמישה דייטים לפחות עד שהיא נכנסת למיטה. רעות אף פעם לא תציע לבחור להיפגש בבית של אחד מהם, ולגיא חשוב להיות זה שמוביל את השיחה ומתניע את הקשר. יעל גזית עם הרווקים שהפכו את עולם הדייטים למגרש המשחקים שלהם. ומה חושבים על כך המומחים?
שייקספיר אמר שכל העולם במה ושכולנו שחקנים, וכשזה מגיע לדייטים, לעיתים נדמה לי שאין רווק שלא גיבש לעצמו טקטיקת מלחמה שאיתה הוא ניגש לקרב. אני, למשל, יוצאת עם נשים כבר עשר שנים, ועם הזמן למדתי שכדי שלא ניקשר אחת לשנייה יותר מדי מהר והקשר יהיה אינטנסיבי ובסוף גם מעיק, אני חייבת לרווח כמה שיותר בין הדייטים הראשונים, כדי לשמור על המתח והעניין בינינו. הטקטיקה הזאת לא תמיד עובדת לי, וכשאני פוגשת מישהי שבאמת מעניינת אותי, אני בדרך כלל גם שוכחת ממנה ומשליכה את האסטרטגיה הזאת לפח. גם אור, מהנדסת תוכנה בת 28, מחזיקה בטקטיקת דייטים משלה, אשר נוגעת דווקא במספר הדייטים שצריכים לעבור עד שהיא נכנסת למיטה: "אני יודעת שזה הכי בנאלי בעולם, אבל אם מדובר בבחור שאני אזהה בו פוטנציאל לקשר, אז אני אחכה בערך חמישה דייטים עד שאני אזמין אותו אלי הביתה".
למה דווקא חמישה דייטים?
"כי זה יוצא בדרך כלל שבועיים. אני מאמינה שכדאי לחכות קצת עד שרואים אם הצד השני בעניין ואם יש בכלל לאן להתקדם. אני גם משתדלת לצאת עם שני גברים במקביל לדייטים ראשונים, גם בשביל הריגוש וגם כי זה גורם לי להבין יותר מה אני רוצה ואת מי אני רוצה יותר. לא תמיד אני עומדת בכללים האלה כמובן".
על אילו עוד כללים את מקפידה?
"יש את הכללים היותר פרקטיים שקל לעמוד בהם, כמו למשל לא להתאפר הרבה. אני גם משתדלת לא ללבוש לבן לא בגלל שזה מרמז על שמלת כלה, ובגלל שיש לי נטייה להתלכלך מאוכל ומשקאות וזה לא עושה רושם מי יודע מה. אני גם חושבת שבהתחלה צריך לתת לצד השני להציע לך יותר להיפגש ולא תמיד להגיד שאת יכולה".
רעות עוזיאל לקחה בעברה את כללי הדייטים שלב נוסף קדימה, וקראה את כל הספרים של The-Rules. "הכל התחיל כשאחותי שהייתה דיילת אוויר, קנתה לי את הספרים של The rules. אלה ספרים שממש מכתיבים לך איך להתנהג עם גברים, והתחלתי לפעול לפיהם. זה אומר לדוגמה שאם גבר מתקשר אלייך ביום חמישי, אז את לא יכולה לקבוע להיפגש איתו בשישי. כלומר, לא לתת לו את ההרגשה שאת ברירת מחדל שלו, שאת יושבת ומחכה לו. כלל שני שפעלתי על פיו בהרבה דייטים, זה לא להיפגש בבית. הסיבה היא כי לא תמיד יש המשך אחרי דייט אחד".
הכללים האלה באמת עבדו במקרה שלך?
"האמת היא שביום שהכרתי את בעלי אפשר להגיד שזרקתי את כל החוקים האלה מהחלון. בשיחת הטלפון הראשונה שלנו לא שיחקתי אותה קשה להשגה ופשוט אמרתי לו 'אתה תהיה בעלי', ותוך שלוש שנים הפכתי מרווקה תל-אביבית בת 30 לאמא במשרה מלאה לשני ילדים".
איך הצלחת להיפטר מכל האסטרטגיות שלך ולא לשחק אותה קשה להשגה עם מי שעתיד להיות בעלך?
"הכללים שלי לא התאימו לי יותר כשהכרתי את בעלי, כי כמו שאומרת הקלישאה: כשזה זה - אז פשוט יודעים".
אם תהיתם אם כללי דייטים הם עסק השמור לנשים בלבד, דעו שגם בצד הגברי של המשוואה יש מי ששומר על משמעת דייטים קפדנית: "אני כמעט תמיד אתן צ'אנס לדייט שני, בגלל שלדעתי, דייט ראשון לא משקף מספיק את הבן אדם", משתף עומר בן ה-32. לדבריו, חשוב מאוד שתהיה כימיה בדייט הראשון, אולם אם היא לא נוצרת, זה לאו דווקא מעיד על אי התאמה אלא על חוסר היכרות ואפילו ביישנות".
גם לגיא שושני בן ה-27 יש כללי דייטים שהולכים איתו: "אני תמיד אעדיף לי להיות זה שמדבר יותר, זה שמוליך את השיחה. אני חושב שזה חשוב לי להתניע את הקשר. כלל נוסף הוא שמאוד חשוב לי לשמור על קשר עין כל הזמן. כשאני מסתכל בעיניים ושואל שאלה - זה יוצר קרבה טובה בעיניי".
הכללים האלה עובדים לך?
"זה תלוי מה אני מחפש במפגש עם הבחורה. חברים שלי מדברים הרבה על זה שיש קטע עם בנות שהן אוהבת שמתייחסים אליהן כאילו שאתה לא מעוניין והן לא רלוונטיות עבורך. יש קטע עם המרדף, עם המשחק, שהיום הוא כבר לא רלוונטי בעיניי. היום אני מאוד משתדל להיות אני, ואני שם לב שמה שאני מביא לשיחה משתנה בהתאם למצב שלי באותו הזמן".
כדי להבין אם יש לכל המשחקים האלה הסבר הגיוני, שאלתי את אלעד הולנדר, חוקר תורת המשחקים ויועץ ארגוני מומחה לחוכמת ההמונים, למה אנשים משחקים והאם המשחקים האלה בכלל נחוצים. "מה שנחשב למשחק עבור אחד, יכול להיות מהות החיים לאחר", מסביר אלעד. "ומה שצריך לזכור זה שכל אחד רואה את הדברים אחרת, ובמפגש הזה בין שני אנשים אנחנו מיישרים קו, ובודקים האם מתאים לנו המשחק ההדדי הזה. אני אומר: צריך לשאול באומץ ולענות בכנות. לשאול כמה אני מוכן להתאים את עצמי למשחק של האחר".
ויש תשובה לשאלה הזאת?
"בתורת המשחקים, אם אתה משחק באופן חד פעמי - אתה לא רואה את הצד השני ממטר. אם אתה מתכנן לשחק שוב - אתה תשקיע יותר בצד השני".
למה אנשים בוחרים לשחק משחקים?
"כי יש משחק שמצופה מהם לשחק אותו. לפעול לפי כללים מסוימים בזמן מסוים ובמקום מסוים. את לא יכולה להתעלם מקודים. את לא יכולה להתנהג בארצות הברית לפי כללים תרבותיים שמקובלים בסין. אנחנו חיים בהקשר מסוים וצריכים להיות מודעים לזה שיש בן אדם מולנו וקודים מקובלים בהקשר של המפגש שלנו".
כולם משחקים לדעתך?
"וודאי. זאת התנהגות טבעית שקיימת משחר ההיסטוריה. תמיד היה שם משחק, עוד מימי קדם, תמיד היה חיזור, שהוא גם סוג של משחק, מעין הפגנת כוח כזאת. גם היום, אם את רוצה למצוא לעצמך בן זוג טוב, ואת מחפשת מישהו להיות איתו כל החיים - את תפעלי לפי התנהגות מסוימת שתוביל אותך למצוא את הפרטנר שהכי מתאים לך. חוץ מזה, בהתחלה של קשר אנחנו בדרך כלל יותר לחוצים, ולכן משחקים איזשהו משחק".
"משחק, באסוציאציה שלנו, זה משהו לא טבעי, זה נחשב להתנהגות צבועה. בתחילת קשר אנחנו לחוצים, וממש צריך לתכנן מה לעשות. אני אומר לעצמי: 'דייט זה חשוב, אני רוצה להצליח בדייט'. זאת התמודדות, וכמו כל התמודדות, אני שואל את עצמי איך נכון להגיב, וגם הצד השני מצפה לאיזושהי התנהגות ממני, וכאן נכנסת תורת המשחקים. אני מתחיל לחשוב מה את חושבת, אני חושב על איך את תופסת אותי, אם את מייחסת משמעות לזה שאני אאסוף אותך, ובאיזה בר נשב, ומה נשתה ומה נאכל".
אם אתה בוחר לא לשחק?
"אם אני בוחר לא לשחק, נשאלת השאלה - האם אני בוחר לא לשחק כי אני לא יודע או לא מכיר את המשחק, או שיש מקרים שאני מכיר את המשחק, אבל אני לא מכיר בו. כלומר, נניח אם אנחנו בתחילת קשר, ואנחנו משחקים במשחק שהוא תורות. פעם אני מתקשר ופעם את. אם אני אהיה זה שמתקשר כל הזמן - אני אראה לחוץ. אבל אם אני בכל זאת מתקשר ואומר 'אני יודע שעכשיו תורך, אבל אני התקשרתי אז עכשיו תורך להתקשר פעמיים ברצף', אני לכאורה שברתי את המשחק, אבל בצורה הומוריסטית שהוכיחה שהבנתי את המשחק ובחרתי שלא לשחק בו".
על מה אתה ממליץ? המשחקים האלה בכלל נחוצים?
"להגיד מה אתה רוצה, ולכבד את הרצונות והרגשות של הצד השני. בלי יומרה של לנסות להבין לבד מה יעשה לצד השני טוב. זאת גם לא שאלה אם יש מקום למשחקים או לא, כי כל אינטראקציה היא סוג של משחק. הכל זה משחק".
