"פופוליזם עלול לפגוע בפעילות הסביבתית"
ד"ר מיקי הרן, הרכזת האקדמית של כנס סביבה 2050, הזהירה מהפחדות על קטסטרופות והיגררות לפופוליזם: "נקווה שמקבלי ההחלטות ימשיכו בהתנהגות מאוזנת לטובת האזרחים, התעשייה והסביבה". אריאל קפון, מנכ"ל קבוצת ורידיס, הזהיר בכנס מעודף ביורוקרטיה בתחום הפסולת והביע חשש "שנראה בארץ משרפה עובדת הרבה אחרי שנראה רכבת קלה בת"א"
ד"ר מיקי הרן, הרכזת האקדמית של הכנס, הזהירה מפופוליזם בתחום הדיווח הסביבתי, כשהיא מרמזת בין השאר לסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה: "מצד אחד מדינת ישראל חוותה בשנים האחרונות הישגים סביבתיים רבים בתחומי החקיקה והאכיפה, אך מצד שני הדיווח הסביבתי רובו כותרות פופוליסטיות ולא מקצועיות מראשי תינוקות קטנים במפרץ, ועד להפחדות מקטסטרופות למאות אלפי איש, ועוד.
"הסכנה היא שדיווחים לא מקצועיים ולא מאוזנים יגרמו לזלזול בחשיבות של נושאי סביבה אמיתיים, ופופוליזם בלתי אמין יכול לפגוע בתנועה הסביבתית ולהביא בסופו של דבר לשינוי בלתי רצוי. נקווה שמקבלי ההחלטות בתחום הסביבתי לא ייגררו לפופוליזם, אלא ימשיכו בהתנהגות מאוזנת ואחראית לטובת האזרחים, התעשייה והסביבה".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, הביע אף הוא את הצורך באיזון, ואמר, כי מצד אחד "אנחנו חייבים להפסיק את הפגיעה הבריאותית בתושבי מדינת ישראל. מצד שני אנחנו צריכים להפסיק את הפגיעה בתעשייה, אנחנו לא יכולים להביא להרג התעשייה במדינת ישראל.
"אני משוכנע שבתכנון נכון אנחנו יכולים וחייבים להביא לכך שגם תעשייה וגם אזרחים - חיים ביחד וניזונים אחד מהשני, מתפרנסים בכבוד ומצד שני בריאותם אינם נפגעת".
אריאל קפון, מנכ"ל קבוצת ורידיס ציין כי בתחום הטיפול בפסולת ישראל נמצאת מאחור, וקרא למשרד להגנת הסביבה להוביל את ההליך בתחום זה בנחישות, במהירות וביסודיות. "במדינות העולם יש מגוון שלם של פתרונות", אמר קפון, "חלק מהמתקנים נמצאים בקרבת ריכוזי אוכלוסין שלא גורמים לזיהום אויר, אלא יוצרים חשמל, חוסכים הובלה במשאיות מזהמות ומסכנות חיים, חוסכים הטמנה לסוגיה ועוד.
"לשמחתי יש בארץ התעוררות מסוימת בתחום. אני רק חושש שההליך הארוך של ועדות תכנון, החלטות של מה מותר לשרוף ואיך, תקני הפליטה, בחירת הזכיינים ועוד, יגרמו לכך שנראה בארץ משרפה עובדת הרבה אחרי שנראה רכבת קלה בתל אביב".
עו"ד קובי בר לב, מנהל מחלקת איכות הסביבה במשרד תדמור יובל לוי, התייחס למשק המים ואמר כי "הרעיון בהקמת תאגידי המים הוא מבורך, אולם התוצאה מוכיחה שהכסף מחולק כדיבידנדים לרשויות המקומיות. כאשר אתה מסתכל על האגרות והחיובים של התאגידים ומשקי הבית – אין כל קשר בין החיובים לבין כמויות המים שנעשה בהן שימוש".
יו"ר שיכון ובינוי, משה לחמני, קרא לקדם תפיסה הוליסטית בתחום הסביבה: "ברפואה נכון לא רק לאבחן על פי תת התמחות, ולטפל בסימפטומים, אלא לקדם גישה הוליסטית ולעסוק בתזונה, אורחות חיים, ובריאות הנפש", אמר, "ביטחון לאומי איננו רק צבא והפעלת כוח, אלא מספר עמודי תווך, ביניהם איתנות כלכלית, יציבות שלטונית וחוסן חברתי.
"גישה הוליסטית זו היא ביטוי מובהק לרעיון הקיימות. פיתוח תפיסות מתבטא גם בשינויים ארגוניים, ובשינויי הַמְשָׂגָה - שנועדה לכשעצמה לעצב מציאות ותודעה".
לפנייה לכתב/ת 
