ניתוח כריתת ערמונית: הבעיה הכואבת שלא מדברים עליה

לפני כחודש חשף הרמטכ"ל גדי איזנקוט שעליו לעבור ניתוח לכריתת הערמונית מאחר שהתפתח בה גידול סרטני, והודעתו הובילה לדיון תקשורתי בשאלה מתי יוכל לחזור לתפקידו ואם ההליך (או המחלה) מהווים סכנת חיים. נושא שלא עלה באותם דיונים הוא מהן משמעויות הניתוח הזה - גם כשהוא עובר בהצלחה.

"אף אחד לא דיבר על זה שלפחות בחודשים הראשונים, אם לא בשנה הראשונה, אצל כלל המנותחים מתרחשת ירידה חדה באיכות הזקפה - עד להיעלמותה המוחלטת. אף אחד גם לא רמז על חשיבות השיקום המיני למנותחים, ורצוי כמה שיותר מוקדם", אומר ד"ר רענן טל, אורולוג בכיר ומשקם מיני.

לדבריו, ולדברי אורולוגים מומחים נוספים שאיתם שוחחתי, המודעות בישראל לנושא כמעט אינה קיימת. במרבית המדינות המתקדמות, כבר בשלב ההכנה לניתוח מסבירים למטופל שיהיה עליו לעבור שיקום מיני. בישראל, במרבית המקרים זה כלל לא נאמר ועל החולים ללמוד על בשרם את אובדן הזקפה ולהתמודד עם השלכותיה.

"אף מילה"

ד' (60), בעצמו רופא, מספר על כך מניסיונו: "אחרי שסבלתי מערמונית מוגדלת עברתי ביולי האחרון בדיקות דם והתגלו בהן סימנים מחשידים לסרטן הערמונית". בדיקות נוספות שעבר אימתו את החשד והוא נשלח לניתוח כריתת הערמונית במרכז רפואי גדול בגוש דן. "במפגש הטרום־ניתוחי הסביר לי המנתח במינוחים מקצועיים כל מה שחיוני בעיניו שאדע על הניתוח. הוסברו לי תופעות לוואי כמו אפשרות לקשיים התחלתיים במתן שתן, דמם וכו', אבל לא נאמרה אף מילה על מיניות".

ד' נמצא בזוגיות שנייה עם אישה הצעירה ממנו ב־12 שנים, ולדבריו, חלק ניכר ממהות הקשר ביניהם מושתת על הפן המיני. "אנחנו יחד כבר שש שנים טובות ומספקות מכל הבחינות, בעיקר בהתאמה המינית שלנו. לכן, כשהבחנתי לפני כשנתיים בהפרעה קלה בזקפה, לא היססתי מדי פעם להשתמש בוויאגרה", הוא מספר.

לפני ניתוח הכריתה הוא שוחח עם זוגתו והכין אותה לאפשרות שבחודש הראשון ייאלצו להסתפק במין ללא חדירה. "חשבתי שאני יודע כל מה שמנותח צריך לדעת. לא שיערתי אפילו את עומק הבור שממתין לי", הוא מודה.

גם לאחר שחלפו חודשיים־שלושה מיום הניתוח, לא התחדשה הזקפה. הפעם, גם השימוש בכדור לא עזר. המצב יצר תסכולים ומרירות, שאיימו על המשך הקשר. "חשבתי שזה כנראה מסלול ההחלמה ואין קיצורי דרך, וזה גם מה שאמרתי לה. המתנו והמתנו - עד שהיינו כבר קרובים לקצה", הוא משתף.

על הצורך בשיקום מיני, לדבריו, כלל לא שמע. "אם אני, רופא משפחה, לא הייתי מודע בכלל לשיקום המיני למנותחי ערמונית, מה יגיד הגבר שאינו במקצוע?" הוא תוהה. למזלו, הזדמן לידיו מאמר בכתב עת רפואי אמריקאי המסכם עשר שנים של שיקום מיני למנותחים. "נדהמתי", הוא אומר, "טיפול כל כך פשוט וקל לביצוע וקיומו נשמר במחתרת?".

כבר באותו יום התקשר ד' למרפאתו של ד"ר טל. "הוא הגיע אליי כחצי שנה אחרי כריתת הערמונית שעבר וכבר במפגש הראשון סיפר לי על המתחים הזוגיים שנוצרו בעקבות חוסר הזקפה. הבנתי מדבריו שחידוש הפעילות המינית חיוני להמשכיות הקשר", מסביר ד"ר טל.

בעקבות הטיפול שקיבל, שנמשך מספר חודשים, התחדשה הזקפה. ד' ובת זוגו החזירו לעצמם את איכות הזוגיות שהייתה להם קודם. "אין לי מילים לתאר עד כמה זה ישים, בר ביצוע ומשיג את מיטב התוצאה. לכן, לא כרופא, אלא כגבר מתבגר אל גבר מתבגר, אני אומר: אם אתה לפני ניתוח, כבר עכשיו תקבע מפגש עם רופא משקם מיני. ככל שתקדים, תחזור גם הזקפה להשתקם".

בכל שנה עוברים אלפי גברים בישראל ניתוח לכריתת הערמונית. על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, מדובר בסרטן שבו חולים כשליש מהגברים מעל גיל 50 והרוב המוחלט של בני 80 ומעלה. זהו הסרטן השכיח בגברים.

"כלל המנותחים, לרבות מטופלים שעברו גם קרינה או טיפול הורמונלי, יסבלו בתקופה הקרובה לניתוח וגם שנים אחריו מחולשת זקפה ניכרת במקרה הטוב, ומאובדנה המוחלט במקרה הפחות טוב. לכן, כמו בכל ניתוח, ככל שיזורז השיקום, ההחלמה תהיה מהירה יותר. למה הדבר דומה? למי שעברו החלפת מפרק למשל. מיד אחרי הניתוח ממליצים הרופאים לרדת מהמיטה, להתהלך ובכך לתרגל את המפרק. כך גם לגבי הפין. ככל שיתרגלו אותו קרוב יותר לזמן הפגיעה שעבר, שיקומו יתקדם", מסביר ד"ר טל.

עצבי הזקפה

ניתוח לכריתת הערמונית מתבצע משתי סיבות: ערמונית מוגדלת, מצב שבו מתבצעת כריתה חלקית של תוכן הערמונית בלבד ואין פגיעה באונות, וכריתה מלאה של הערמונית על רקע סרטני, שמחלישה ולעיתים אף מעלימה את היכולת להגיע לזקפה. מדוע זה קורה? "הערמונית, פרוסטטה, היא בלוטה הממוקמת מעל פי הטבעת ומקיפה את צינור השופכה, שאליו היא מחוברת, והנוזל שמופרש ממנה מתערבב בנוזל הזרע. בעקבות הכריתה מתרחשת הפרעה במסלול תאי הזרע מהאשכים לצינור השופכה. בנוסף, העצבים האחראים לזקפה, שממוקמים משני צידי הערמונית, נפגעים אף הם", הוא מסביר.

בעבר, כל ניתוח לכריתת הערמונית פגע אוטומטית בעצבי הזקפה, אך בשנת 1982 הסתמן מהפך: במרכז הרפואי האוניברסיטאי ג'ונס הופקינס בוצע לראשונה ניתוח שמשמר את העצבים האלה. "זה נתן תקווה למיליוני גברים בעולם שגם אם בעקבות הניתוח נפגעת פוריותם - כושרם המיני יישמר", אומר ד"ר טל, "אבל למרות שכלולי הטכנולוגיה הניתוחית המבטיחה הזו, אצל מרבית המנותחים עדיין קיימת הפרעה זמנית או קבועה ביצירת זקפה ועל כן עדיף להסתמך על שיקום מיני".

התאוששות הזקפה היא הדרגתית. על פי נתונים סטטיסטיים, כ־60% מהמנותחים ישיגו זקפה טובה ויחזרו לתפקוד מיני הכולל חדירה. עם זאת, הם יזדקקו לשימוש בתרופות לעידוד זקפה. ה־40% הנוספים יזדקקו לטיפול רפואי משלים כגון השתלת תותב מלאכותי.

מה כולל השיקום המיני? התהליך מתחיל במרפאתו של הרופא, שם מוזרק חומר ישירות לפין. "הזריקה מעוררת את הפין באופן מלאכותי ומזרימה אליו דם. בהמשך מלמד הרופא את המנותח היכן וכמה להזריק, כשההמלצה היא להגיע לפחות לשתיים־שלוש זקפות בשבוע במטרה לתרגל את העצבים הפגועים ולשמר פעילות רציפה של האיבר. אותן זקפות", מסביר ד"ר טל, "מושגות ללא קשר הכרחי לפעילות מינית זוגית. עיקר מטרתן להזרים דם לפין ולשמר את חיוניותו". שיקום מיני נכלל בסל הבריאות למבוטחי כל קופות החולים.

תהליך ההחלמה שונה בין המטופלים וצפוי להימשך עד שנתיים. "גברים רבים אינם מודעים כלל לאפשרות של שיקום מיני, אחרים דוחים את הטיפול בגלל בושה ומבוכה. לאלה וגם לאלה אני אומר: אל תהססו - הקדימו להגיע לשיקום", מסכם ד"ר טל.

הכתבה מתפרסמת במוסך "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"