הפלות חוזרות: למה זה קורה ומה אפשר לעשות

"רבות מהנשים שעוברות הפלות חוזרות מוצאות את עצמן מוזנחות בהיעדר מומחים לעניין ומרכזים שזה ייעודם. כ־3%־5% מהנשים חוות את הסיוט הזה, ומדובר במצב שאנחנו לא יכולים לאפשר לו להימשך, במיוחד לאור העובדה שבהתייחסות נכונה 70%־80% מהנשים הללו יזכו ללדת תינוקות חיים". כך אומר פרופ' אשר בשירי, מנהל מחלקת יולדות ג' והמרפאה להפלות חוזרות בבית החולים סורוקה.

כ־15% מהנשים הבריאות יחוו במהלך שנות הפוריות שלהן הפלה טבעית אחת. כשהאירוע הקשה הזה חוזר על עצמו פעמיים, מה שקורה לרוב עד השבוע ה־20 להיריון, הוא מצדיק, כך לפי הגדרת האיגוד האמריקאי לרפואת פוריות, התייחסות שונה. בארץ מתייחסת ההגדרה לשלושה איבודי היריון, ולטענת המומחה, ההבדל יוצר סבל גדול ומיותר לנשים החוות אותו.

"ככל שמספר איבודי ההיריון עולה, כך גדל הסיכון לאובדן היריון נוסף", מסביר פרופ' בשירי, "ומובן שגם גיל האישה הוא גורם חשוב. ככל שהאישה מבוגרת יותר - גדל הסיכון שלה לחוות הפלה. ישנה עלייה בסיכון מגיל 35 ואילך וקפיצה דרמטית בסיכון החל מגיל 40, כך שאם מגיעה אלינו אישה שעברה שתי הפלות, ובהתאם להגדרה הקיימת אני אומר לה 'תמתיני להפלה השלישית ואז תחזרי ונטפל בך', אני למעשה מגדיל את הסיכון שאכן תהיה לה הפלה נוספת במקום להתחיל לברר את הסיבות לשתי ההפלות שכבר היו לה ולטפל בהתאם".

ככל שמספר איבודי ההריון עולה, כך גדל הסיכון לאובדן הריון נוסף(צילום: shutterstock)

גורמים רבים נמצאו קשורים להפלות חוזרות, אף כי כשליש מהן נותרות עדיין עלומות, כפי שהתברר בכנס שני בנושא (World Congress on Recurrent Pregnancy Loss), שאותו יזם ואירגן בשירי בשיתוף חברת "פארגון". הכנס התקיים לאחרונה בקאן שבצרפת בהשתתפות מאות מומחים מהארץ ומהעולם.

בין הגורמים להפלות חוזרות ניתן למנות את הגורם האנטומי, בעיקר מומים מבניים ברחם (רחם עם מחיצה ורחם דו־קרני); הידבקויות תוך־רחמיות, שרירנים ו/או פוליפים ברחם; הגורם החיסוני (נוגדנים בדם האם שעלולים להוביל להיווצרות קרישי דם בכלי הדם של השליה ולפגיעה באספקת הדם לעובר); הגורם ההורמונלי (הפרשה נמוכה של פרוגסטרון, הפרשת־יתר של פרולקטין, תת־פעילות של בלוטת התריס); והגורם הזיהומי.

בנוסף מציין בשירי את גיל האישה, מספר ההפלות שעברה, השמנת־יתר ועמידות לאינסולין, שיבוש כרומוזומלי אצל אחד ההורים, קרישיות־יתר מולדת, חוסר בוויטמין D, עישון, צריכת אלכוהול מופרזת, סמים, צריכה מופרזת של קפאין וכן דיכאון וחרדה.

הבדיקה המומלצת

בשירי: "לרוב הגורמים אנחנו לא יכולים להתייחס כאל סיבות להפלות החוזרות, למעט גורם אחד: הפרעה כרומוזומלית. בין המקרים שבהם לא נמצאת סיבה מובהקת להפלות החוזרות מעלים הבירורים אחוזים ניכרים של קריוטיפ (בחינת מספר הכרומוזומים המבררת אם הם מאורגנים בסדר הנכון) לא תקין.

כיוון שהספרות אינה חד־משמעית בנושא, אני מאמין שחשוב לא לגרור את הפונות לבדיקות אינסופיות, אבל כן לעשות הכל כדי להעלות את שיעור הלידות החיות אצלן. אחד הדברים שאני מכוון אליהם הוא בדיקת הגנטיקה של הנפל אצל נשים שעברו הפלה שנייה. הבדיקות הללו נעשות לעיתים רחוקות, לרוב באופן פרטי, למרות שאם אנחנו מגלים שהייתה הפרעה כרומוזומלית נוכל להציע לזוג לנסות להרות שוב ויהיה סיכוי טוב שלא תהיה הפלה נוספת. זה נחשב יקר, אבל בהשוואה לבדיקות ולטיפולים שייעשו בלי בדיקה זו - זה בטל בשישים מבחינה כלכלית ועשוי לחסוך הרבה עוגמת נפש לפונות".

במקרים שבהם יתברר בבדיקות הללו שלא הייתה הפרעה כרומוזומלית, אומר בשירי, תהיה הצדקה לעריכת בדיקות מקיפות לאיתור הגורם להפלות החוזרות ופנייה לטיפול מותאם.

גם עישון הוא גורם סיכון להפלות חוזרות(צילום: shutterstock)

הטיפול במצבים הללו נגזר כמובן מתוצאות הבירור הרפואי, שצריך לכלול בחינה של ההיסטוריה הרפואית הכללית של האישה ושל ההיסטוריה שלה במהלך הריונות, בדיקת נוגדנים, אולטרסאונד למבנה הרחם, בדיקות דם לבירור ההיבט האנדוקריני וכאמור, בדיקת קריוטיפ של ההורים ושל הנפל.

כשמתגלה הפרעה כרומוזומלית אצל אחד ההורים, ההמלצה היא בדרך כלל ליצור עוברים במעבדה, לבדוק אילו מהם תקינים מהבחינה הזאת ואותם להחזיר לרחם. יש לציין שמדובר בטיפול יקר, שרק אצל חמישית מהזוגות יוביל ללידת תינוק חי. מדובר בסיכוי זהה למצב של היריון ספונטני, אלא שההליך הרפואי לרוב קצר יותר מההסתמכות על ההליך הטבעי, עניין חשוב בהינתן גילה של האישה. כן ניתן, כמובן, לבצע בדיקת סיסי שליה או מי שפיר בהיריון החדש ולהתקדם בהתאם לתוצאות.

הטיפול במומי הרחם הוא לרוב כירורגי. כשהגורם המשוער הוא הורמונלי, ניתן לטפל בנשים בתרופות להורדת רמת הפרולקטין, לאיזון הסוכרת או להעלאת רמת הפרוגסטרון. קרישיות־יתר מטופלת אף היא תרופתית, באמצעות נוגדי קרישה.

מומחים רבים בכנס הסכימו כי יש לשים דגש על התמיכה הרגשית והציגו עבודות שלפיהן סיוע כזה, בין השאר באמצעות תרגולי מיינדפולנס (תהליך פסיכולוגי של הכוונת תשומת הלב לחוויות ההווה, שהוכח כיעיל להפחתת מתח, חרדה ודיכאון), מגדיל כמעט פי שלושה את מספר הלידות המוצלחות.

המספרים המעודדים

מהמחקרים שהוצגו בכנס עולה כי עד כ־75% מהנשים הצליחו ללדת תינוקות חיים אחרי ההפלה השנייה, 86%־42% הצליחו בכך אחרי ההפלה השלישית, ואילו 51%-23% מהנשים שעברו חמש הפלות זכו ללדת תינוקות חיים.

כיום, נציין, מתמחות רק שתי מרפאות בארץ בנושא ההפלות החוזרות – זו שמנהל בשירי בסורוקה ומרפאה נוספת בבית החולים שיבא. בשירי: "אני עובד כעת על ניסוח נייר עמדה שיקל על רופאים בכל קופות החולים ובתי החולים בהתמודדות עם המצב הזה ומקווה שתהיה הבנה גורפת בדבר חשיבות הטיפול בנשים האלה במרפאות ייחודיות ולא במרפאות הפוריות או במחלקות הנשים. הצוות שמלווה את הנשים הללו ותומך בהן צריך להיות רב־מערכתי ולהציע הערכה, טיפול ותמיכה בהיבטים השונים של הפתולוגיה הזאת".

לדבריו, "חשוב שנשים שעברו שתי הפלות ויותר יידעו שישנם בארץ רופאים שזו מומחיותם ויגיעו אליהם, וכן שישתדלו, למרות הקושי והכאב, לגייס סבלנות ואופטימיות. יש לנו מה להציע לנשים האלה, ואין טעם שיחכו ויגיעו אלינו רק אחרי שש הפלות. גם במקרה הזה, יפה שעה אחת קודם", הוא אומר. כן מומלץ לנשים הללו להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת, להיגמל מעישון (ומצריכת אלכוהול וסמים, אם יש כאלה), לצמצם את צריכת הקפאין ולרזות במידת הצורך.

בשירי: "הפרוגנוזה טובה, ואני מעודד נשים לעשות הכנות ולצאת לדרך של היריון חדש לכל היותר בתוך שלושה־ארבעה חודשים לאחר ההפלה האחרונה. עם זאת, חשוב להעלות את מודעות הציבור למצב הקליני הייחודי והלא מספיק נחקר הזה ולדרבן את מי שנקלעות אליו לפנות בהקדם לבירור, ובמידת האפשר לנהל את ההיריון הבא בחסות אותו צוות שבדק אותן בעקבות ההפלות שעברו, כדי להגדיל את הסיכויים ללידה מוצלחת בעתיד".

הכותבת הייתה אורחת חברת "פארגון", מארגנת הכנס העולמי השני לאיבודי היריון חוזרים.

הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"