אינטימי או דוחה? ניחוחות הגוף בזוגיות
בחיים המשותפים צריך לתת מקום גם לעניינים אינטימיים, פרטיים, בחלקם אולי קצת לא נעימים. לכל זוג בעולם יש מפת רגישויות משלו
האינטימיות שנוצרת עם שותפינו למיטה ולחיים כרוכה גם בגורמים פחות יפים ויותר מביכים: נפיחות, שיהוקים קולניים, הפרשות גוף וריחות לא סקסיים בעליל. "בתחילת הקשר הזוגי אנחנו משקיעים מאמץ גדול בהבלטת החלקים היפים שיש בנו, במטרה ברורה לעורר תשוקה ולבסס את הקשר, ונוטים להצניע חלקים אחרים", אומרת המטפלת הזוגית והמשפחתית אריאל שער־מנדל.
"עם הזמן וככל שהקשר מתבסס, נבנית האינטימיות המושתתת על ביטחון, אותנטיות ופתיחות הדדית, וה'אנחנו' שקורם עור וגידים מתחיל לכתוב את הנרטיב הזוגי המיוחד שלנו, שניזון כמובן מההיסטוריה האישית, מהחינוך, מהערכים, מהתכונות של כל אחד מאיתנו ומהשקפת העולם. אחד הדברים שיושפעו מזה הוא מידת החופשיות שנחוש בנושא הפרשות, ריחות ורעשים שהגוף האנושי מייצר באופן טבעי".
שימור התשוקה
זה עשוי להיות מביך, בעיקר – גם בימינו עתירי התקינות הפוליטית והחתירה לשוויון מגדרי – עבור נשים. לא במקרה מספרות רבות כיצד הן שולחות את הפרטנר לקנות מים או סיגריות או סתם להתאוורר קצת בלובי המלון בעת חופשה בחו"ל, איך פיתחו מומחיות בריפוד האסלה בנייר טואלט או באיזו מידה הן מוכנות להזניח את הדאגה למשק המים הארצי המידלדל, העיקר שזה שחושב שהן אלילות לא ישמע את המתרחש בשירותים הסגורים מעברו השני של הקיר.
"הדברים האלה מתחילים לקרות בשלב כלשהו ביחסים", אומרת שער־מנדל, "בטח כשמתחילים לישון יחד לילות שלמים וצצות שאלות כמו האם להיכנס לשירותים כשיש פוק, האם לסגור את הדלת כשמשתינים, האם צריך לצחצח שיניים בבוקר לפני הנשיקה או לא, האם זה בסדר להיות לידו/ה בשיער מלוכלך או בתחתונים בלויים, האם ואיך להעיר על נחירות וכו', ומעבר לזה – האם זו אינטימיות, האם זה מושך או דוחה, מקרב או מרחיק, האם העובדה שאנחנו מתוודעים לצדדים האלה באחר הופכת אותנו ל'חברים' על חשבון האינטימיות הזוגית? האם אחרי שנראה, נשמע או נריח דם, פיפי וקקי אצל האדם שמושך אותנו, חוויית ההנאה המינית, שמקורה הרי באותם אזורים בדיוק, תיפגע?"
התשובה רחוקה מלהיות חד־משמעית. גברים אמנם נוטים להתייחס לעולם כולו כאל בית השימוש הפרטי שלהם, אולם מנשים עדיין מצופה להתנהג באופן אצילי ולהצניע ככל האפשר את צורכיהן הגופניים הבסיסיים. לא במקרה הן סובלות מעצירות פי שלושה יותר מגברים.
"ההתייחסות לצרכים משתנה בין חברות שונות, תקופות ואפילו משפחות", אומרת שער־מנדל. "כנגזרת של השונות הזאת, יש אנשים שמבחינתם ההיחשפות לדברים האלה היא טבעית ומסמלת קרבה ועליית מדרגה ביחסים הזוגיים. מבחינתם זו עדות לכך שהם מרגישים טוב זה עם זה ולא מתביישים, שיחסיהם נעשו קרובים, בטוחים ונעימים מספיק כדי להכיל גם את האלמנטים האלה, ונקודת המוצא היא שזה לגיטימי שיש ביחסים גם 'לכלוך'.
אחרים יטענו מנגד שאובדן הבושה מסמל את סוף עידן התשוקה ואת הכניסה לעידן של חברות, משהו יותר אפלטוני בקשר הזוגי. יש מי שזה בעיניהם שלב טבעי ואף רצוי, ואחרים שיעשו הכל כדי להימנע מזה, במטרה לשמר את התשוקה. וכמובן, יהיו כאלה שהתנהגויות מסוימות ייתפסו בעיניהם כלגיטימיות ואחרות לא – פיפי בדלת פתוחה זה בסדר, למשל, אבל לא מעבר לזה".
הסגנון הזוגי
אבל בתכלס מדובר בשדה מוקשים. "כשהדברים האלה עולים לפני השטח מתחילה איזושהי בדיקה זהירה ואיטית", מסבירה שער־מנדל. "קורה משהו, צד אחד בוחן איך השני מגיב ובהתאם לכך הוא יתנהג להבא – יצניע או לא את מה שעד אז לא קרה בפרהסיה הזוגית. לכן חשוב להיות אותנטיים בתגובות, ואם אחד הצדדים נרתע מהמעשה שהוחצן מוטב שהוא ייתן לזה ביטוי, בעדינות כמובן ומתוך כבוד. הדיאלוג הזה צריך להיות קטן, לא בהכרח מילולי אבל ברור מספיק כדי לסמן את גבולות הגזרה. טעות לא מכוונת היא כמובן לגיטימית, אבל כדאי לשדר את ההעדפות בזמן בניית האינטימיות הזאת של הקולות וההפרשות, כי בנקודה הזאת ייקבע הסגנון הזוגי הספציפי, שצריך להתאים לשני הצדדים".
ומה אם בעיניו זה בסדר להפליץ במיטה ואותה זה דוחה?
"לפעמים עושים מזה צחוק וזה עובר, אבל אם היא ממש נרתעת ומתבאסת, זה יהיה בעייתי בשלב כזה או אחר. בהתחלה תהיה רק קצת מבוכה כשזה יקרה, אחר כך היא תעמיד פנים שהיא מתעלמת ובסוף זה ממש יפריע לה, וחבל. ההשפעה של הדברים האלה על המשיכה גדולה מספיק כדי להתיישר לפי הקו שמכתיב זה שהחצנת האלמנטים הללו אינה לרוחו. זה עלול להתפרש אצלו כפלישה לפרטיות, כהבעת חוסר כבוד, ואפילו לכבות את משיכתו המינית לאחר. צריך גם לזכור שיש הבדל בין התפלקויות לא מכוונות שקורות לכולנו, וזה כמובן טבעי ואנושי, לבין מעשים מכוונים".
לא מפתיע שנושא הצרכים וההפרשות מעורר תגובות ורגשות עוצמתיים. האמביוולנטיות החברתית, התנועה בין גועל להנאה בהקשרים האלה, בהכרח משפיעה על הגבולות שלנו כפרטים וכזוגות. "כל זוג בוחר את סוג האינטימיות שהוא מפתח, אם להעניק לה נימה חברית וחופשית יותר או לשמור על גבולות ומסתורין. צריך רק לזכור שלהיות בזוגיות זה בהכרח לחלוק אינטימיות עם האחר".
הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
