לגיהנום ובחזרה: ערן נחלץ ממאניה דפרסיה והחליט לעזור לאחרים
אחרי 3 אשפוזים, 22 סוגי תרופות, טיפול בחשמל ועשרות סוגי טיפולים הוליסטיים, ערן רענן יודע שהוא הבריא ממאניה דפרסיה, הפרעה שהרפואה רואה כבלתי ניתנת לטיפול. היום הוא עוזר למתמודדים אחרים במרכז שהקים כחלופה למערכת הציבורית המתסכלת והיקרה, לדבריו. "פסיכיאטריה היא לא הכלי היחיד", הוא אומר, "אפשר להגיע לאיזון ולהישגים מדהימים"
היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית, אמר ש"חולה הוא אדם שצריך להיאבק במחלה וברופא כאחד". נדמה שאמירה זו מקבלת משנה תוקף כשהיא מיוחסת למתמודדים עם הפרעות במצב הרוח והפרעות נפשיות כמו חרדות, דיכאון, התפרצויות זעם, התמכרויות, הפרעות אישיות, סכיזופרניה ואחרות. אלה צריכים להתמודד, בנוסף למחלתם, עם חוסר מענה מערכתי ועם סטיגמות חברתיות פוגעות.
"למעלה ממיליון אנשים בישראל מתמודדים כיום עם הפרעות במצב הרוח, חרדות ודיכאון, ללא כל תמיכה של ארגון על הדואג לרווחתם, כפי שקיים כמעט לכל מחלה אחרת", מסביר ערן רענן (46), מאמן למצבי רוח ומטפל בשיטות שונות, שמדבר מניסיון אישי כואב.
ב-1994 אובחן רענן עם הפרעה בי פולארית, המוכרת בשם מאניה דפרסיה. "הרפואה טוענת שזו הפרעה כרונית שאינה ניתנת לריפוי", הוא אומר, "אך אני גאה לומר שאני מתמודד לשעבר, מתמודד שאינו רואה יותר את ההפרעה הקשה הזו כחלק מחייו".
קראו גם:
החיים עם דודה מאניה ודוד דיכאון. טור אישי
לעזוב או להישאר? החיים לצד מניה דיפרסיה
מציאותרפיה: כך התגברתי על מאניה-דפרסיה
מאניה דפרסיה היא הפרעה נפשית שגורמת לתנודות חריגות וחריפות במצבי הרוח, במרץ וביכולת של המתמודד לתפקד בנקודות הקיצון. תנודות אלו עלולות להוביל לפגיעה במערכות יחסים, בביצועים בעבודה ובלימודים, ולגרום למצבים כמו דיכאון קשה ונסיונות אובדניים מחד, ולנזקים כלכליים או מחשבות שווא מאידך.
רענן התמודד לראשונה עם אפיזודה משברית כשהיה בן 18. הוא התאהב באדריכלית אמריקנית מבוגרת ונסע אחריה לארה"ב, שם התגורר במשך 6 שנים. בתקופה הזו הוא הצליח כלכלית וחברתית, והוציא לאור שני מגזינים מצליחים בתחום היין והקולינריה שזכו לתפוצה רחבה.
"חזרתי לארץ עם מנטליות של אמריקני ועם תחושת הצלחה", הוא משחזר. "כל החברים שלי רק השתחררו מהצבא וחיפשו מה לעשות עם עצמם, בזמן שאני כבר סיימתי תואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטת UCLA וניהלתי עסק מצליח. בדיעבד אני מבין שההצלחה הזאת הייתה בעוכרי. היא ניפחה לי את האגו והעמיקה את הדיסוננס בין היכולות שלי ובין חוסר התפקוד שלי בזמני משבר".
רק אחרי תהליך שנמשך שנים ארוכות, הודה ערן שמצבו דורש טיפול והבין את חוקי המשחק החדשים. "הראשונים שגילו את זה היו האנשים שקרובים אלי", נזכר רענן. "התחלתי טיפול תרופתי - צעד משמעותי בהתמודדות עם מאניה דפרסיה, ובמקביל נחשפתי בהדרגה לעולם הטיפולים ההוליסטיים והאלטרנטיביים".
תקופת השפל בחייו, כפי שהוא מגדיר אותה, הייתה בשנת 2000. "נגעתי בקרקעית", הוא אומר. "אבל המציאות הזו יצרה אצלי שתי תובנות משמעותיות. אחת - שאני לא מוכן לחיות חיים כאלה יותר, והאחרת - שיש לי מוטיבציה אדירה להסדיר לעצמי חיים מאוזנים בטווח הארוך".
הדרך להחלמה ולאיזון
נאמן להחלטתו, רענן אשפז את עצמו בביתו. במשך שנתיים פקדו את ביתו מאמן כושר, מדקר, פסיכיאטר, פסיכולוג ומטפלים נוספים. בהליך טיפולי ארוך ומגוון, הוא הצליח ליצור שינוי מעמיק בתבנית התנהגותו.
שנה לאחר מכן, כשהוא מאוזן מבחינה תרופתית והתנהגותית, הוא הקים את מרכז "מאניקר" - שמציע "מעטפת טיפולית הוליסטית פרטית למתמודדים עם הפרעות במצב הרוח והתמכרויות ולבני משפחותיהם, הכוללת אשפוזי בית, שיקום, אימונים, קבוצות תמיכה, הכוונה מקצועית ותוכנית שיקום טיפולי דיסקרטי, תוך ליווי של פסיכיאטרים וצוות רב מקצועי מנוסה ומיומן", כפי שנכתב בהודעת המרכז.
"הידע והניסיון שצברתי יצרו אצלי את התחושה שאני חייב לחלוק אותם עם קהל המתמודדים ולנסות לסייע להם ולמשפחותיהם לקצר את התהליך ולהגיע לתובנות ולאיזון מהר ככל האפשר", הוא מסביר. "הקמתי את העמותה עם מספר מטפלים מכל התחומים, כי אני מאמין שיש מזור, יש תקווה ואפשר להיחלץ גם מהמצבים הקשים ביותר אם נזכרים בניצוץ – ברצון הפנימי לעשות שינוי אמיתי בכל אורחות החיים".
רענן ניסה על בשרו את "כל השיטות", לדבריו, קונבנציונליות והוליסטיות, כדי להבין מה באמת עובד. והוא מפרט - "22 סוגי תרופות, קסדה מגנטית, טיפולים בחשמל, צמחי מרפא, תזונה מוקפדת, הומיאופתיה, רפואה יפנית וסינית, פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, טיפולי גוף נפש, רפואת תדרים ועוד ועוד ועוד.
"אושפזתי מרצוני ושלא מרצוני שלוש פעמים וחוויתי מבפנים את מה שהרפואה הציבורית יודעת לתת.
עם אילו קשיים הם מתמודדים בתהליך השיקום, ועד כמה אקוטי הוא הצורך בטיפול דיסקרטי, ואני קורא כאן לכולם לא לוותר, אלא להתמודד ולהתעקש להגיע לאיזון.
"זה אפשרי כיום, עם שלל הטיפולים הקיימים, החל מתזונה, פעילות ספורטיבית, טיפול משפחתי, מודעות, טיפול בטראומות, בקרה על שעות שינה, התמדה וכמובן טיפול תרופתי מדויק וליווי פסיכיאטרי".
רענן מאמין שאשפוז פסיכיאטרי הוא לפעמים הכרחי, אבל המוגבלות של המערכת היא ברורה - בתי חולים פסיכיאטרים חותרים לאיזון תרופתי ולא להשרשת הרגלי חיים בריאים. "בתי חולים פסיכיאטריים אינם משקמים את המתמודד, אלא רק מנסים להתמודד עם המשבר – במצב האקוטי. אני מאמין שהתערבות טיפולית בזמן משבר צריכה לשאוף גם לשמירת איזון בטווח הארוך", הוא מדגיש.
חלופות לאשפוז
רענן מודה שבמהלך 17 השנים מאז הקים את מרכז מאניקר וטיפל גם בעצמו, הוא חווה גם נפילות ורגעי משבר לא פשוטים, ולו רק בהתמודדות מול משברי חיים שכולנו חווים, כמו זוגיות, גירושים וגידול ילדים.
עם זאת, הוא המשיך בעשייה מרתקת ומגוונת ואינו נכנע למצב, אלא שאף לשפר אותו. בשנים שחלפו הספיק רענן ללמוד ולהפוך למטפל מוסמך בשיטת NLP, עם התמחות בדמיון מודרך וטראומות, ללמוד תזונה טבעית עם התמחות בטיפול בתזונה להפרעות במצב הרוח, וללמוד לימודי אימון אישי ואימון עסקי.
בנוסף, הוא מעביר טיפולים והרצאות במרכז למתמודדים ולמטפלים. כיזם, הספיק רענן להקים מספר עסקים מצליחים בתחום העסקי והפרטי, ובימים אלו הוא מנסה לקדם את הקמתה של "עמותה לחלופות אשפוז בישראל" - ששמה למטרה לקדם את חלופות האשפוז הפסיכיאטרי בישראל.
"לצערי, כיום, למרות המודעות ההולכת וגדלה של משפחות לנושא הטיפול המשקם, לא לכולן יש את האמצעים הכספיים לשלם עבור טיפולים פרטיים ומותאמים לכל מתמודד", הוא אומר. "מדובר בעלויות גבוהות, שנופלות היום, במסגרת המערך הציבורי הקיים, אך ורק על המשפחה. בימים אלה אנו מנסים לקדם עמותה שתעמיד חלופות לאשפוז פסיכיאטרי ותזכה בתקציבים ממשלתיים שיקלו על המתמודדים ויאפשרו להם לקבל את הטיפולים שיאזנו אותם.
"הפסיכיאטריה היא לא הכלי היחיד לאיזון ולשיקום, ומציאת הטיפולים המתאימים יכולה לאפשר למתמודדים מוכשרים להתרומם ולהגיע להישגים מדהימים".
לפנייה לכתב/ת 
