האם אישה חייבת כל יום בתפילת שחרית?

שאלה:

האם אישה חייבת כל יום בתפילת שחרית? (ס. א.)

תשובה:

במשנה במסכת ברכות נאמר: "נָשִׁים... וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן". (פרק ג, ג) כלומר, נשים חייבות בתפילה. אולם בפירוש משנה זו, וכיצד חייבות הנשים בתפילה - נחלקו הראשונים.

המחלוקת תלויה בדעות הפוסקים בעיקר חיוב התפילה; האם הוא מן התורה, או רק מדרבנן;

דעת הרמב"ם: שיש מצווה להתפלל בכל יום מן התורה, "שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם" (שמות כג, כה), מפי השמועה למדו שעבודה זו היא התפילה שנאמר: "ולעבדו בכל לבבכם", אמרו חכמים: איזוהי עבודה שבלב? - זו תפילה". (הלכות תפילה א,א)

לדעתו, יש חובה מן התורה להתפלל בכל יום, אבל רק תפילה אחת שאינה מוגדרת. (החכמים הוסיפו נוסח וזמני תפילות).

לעומתו, סובר הרמב"ן: שמן התורה אין חיוב להתפלל בכל יום, אלא בשעת צרה ומלחמה בלבד. התפילה בכל יום היא תקנת חכמים. (השגות לסה"מ מ"ע ה)

בהתאם למחלוקת זו, מתבארת הוראת המשנה ביחס לחיוב הנשים בתפילה;

לרמב"ם - כוונת המשנה לחייב את הנשים, כפי המצווה של התורה, והיינו לתפילה כלשהיא, פעם אחת ביום. חיובה של האישה נובע מכך שזו מצוות עשה שאין הזמן גורמה.

לרמב"ן - מכיוון שכל חיוב התפילה הוא רק מדרבנן, גם הוראת המשנה מתייחסת לתקנת חכמים בתפילה, והיינו לתפילות שמונה עשרה. אמנם התפילות תלויות בזמן, ובכל זאת הנשים חייבות, מכיוון שגם נשים זקוקות לרחמים. (גמרא ברכות כ, ב).

לשיטת הרמב"ן, לכאורה, נשים החייבות בתפילת שמונה עשרה, היו צריכות להתפלל שלוש תפילות ביום, אף על פי כן, פטרו חלק מהפוסקים את הנשים מתפילת ערבית. טעמם הוא, שכיוון שתפילת ערבית היא תפילת רשות, אלא שעַם ישראל קיבלוה לחובה עליהם, מכל מקום הנשים לא קיבלו עליהן, ורובן אינן נוהגות להתפלל ערבית. (שו"ע הרב קו, ב ומשנ"ב קו סק"ד).

במחלוקת זו נפסק להלכה (קו, א), שנשים חייבות בתפילה, "מפני שהיא מצוות עשה שלא הזמן גרמא". משמע שנוקט כדעת הרמב"ם, ולפי זה אין הנשים חייבות בתפילת שמונה עשרה. יש שכתבו, שלכן נוהגות רוב הנשים שלא להתפלל את תפילת העמידה בקביעות שחרית וערבית, אלא מסתפקות בבקשה עם שבח לפניה ולאחריה. (מג"א שם, סק"ב).

אולם, רוב הפוסקים חולקים על כך, ונוקטים להלכה כדעת הרמב"ן, וממילא הנשים חייבות בתפילה, ו"יש להזהיר לנשים להתפלל שמונה עשרה... שחרית ומנחה". (ע' משנ"ב קו סק"ד וכף החיים ע אות א).

גם הפוסקים הסוברים שאין האישה חייבת בכך מן הדין, מודים, שאם רצתה האישה יכולה להחמיר על עצמה, ותבוא עליה ברכה. (הרב עובדיה יוסף יבי"א ו, יז).

אמנם, אם האישה מטופלת מאד בילדים קטנים ואין ביכולתה להתפלל, כיוון שאינה מוצאת אפילו זמן מועט - פטורה לדעת כולם מתפילת שמונה עשרה, אבל חייבת לכל הפחות באמירת תפילה קצרה. (הליכות בת ישראל ב, ב)

לפי זה, התשובה לשאלתך תלויה במצבה של האישה, כלומר, אם מדובר באישה שאינה מטופלת בילדים ויש לה אפשרות להתפלל, ראוי ונכון שתנהג כדעת רוב הפוסקים, להתפלל שחרית ומנחה. אולם, אם האישה עסוקה ו/או מטופלת בילדים, יכולה לפטור עצמה בתפילה קצרה (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).