לפני 66 שנים הפך מנחם מנדל שניאורסון למנהיג חב"ד, לפני 23 שנים הוא נפטר, ודמותו עדיין מתנוססת, נלמדת ונחקרת. מורשתו מובילו המונים בעולם כולו כשרבים מחסידיו ממשיכים ולומדים על הרבי, כתביו וחייו. בימים אלו של מחלוקות פוליטיות, תיאולוגיות ותרבותיות, חוזרים רבים למורשתו של הרבי לקבלה ולקירבה גם בעיתות מחלוקת.

בספר חדש שיצא בשבועות האחרונים Early Years, שחיברו הרב ברוך אוברלנדר והרב אלקנה שמוטקין, מתוארות בדרך ייחודית שנותיו המעצבות של הרבי, בין השנים 1902 עד 1929. דרך הסיפורים, התחנות ועשרות המסמכים שמופיעים בספר עב הכרס, ניתן להבחין בכל אותן חוויות, אנשים ותחנות שהובילו את הרבי למורשת שהנחיל.

בראיון מיוחד ל’ידיעות אמריקה’, מתאר שמוטקין את העבודה על הספר. "15 שנים עבדנו על זה. התכוונו להכין סרט על הרבי, אבל עם אלפי תיעודים החלטנו לעשות מזה גם ספר". העבודה על הספר הייתה מדוקדקת. שמוטקין והצוות עבדו עם העדויות והמסמכים כמו הרכבת פאזל עמוס חלקים. את הספר הוא בחר שלא לעצב כמו ביוגרפיה סטנדרטית, אלא להציג את כל המסמכים שנאספו, ולהשתמש רק בעדויות מגובות. "אין מסמך שאין לו סימוכין של עדות וסיפור ואין סיפור שאין מסמך שיגבה אותו. עשינו מחקר במזרח אירופה. מקומות שהגענו אליהם הרבה פעמים מבלי שתיכננו, אלא אחרי שגילינו פיסת מידע או עדות על ביקורו או הקשר של הרבי לאותו מקום".

שמוטקין והצוות שעבד על הספר ניסו להזדרז בעבודת התחקיר שלהם, תוך הבנה שאותן דמויות מעברו של הרבי מבוגרות מאוד. הוא מתאר כיצד מיהרו לאתר ולהיפגש עם הקרובים אשר מצוטטים בספר. כדי לחבר את כל העדויות והסיפורים ששמעו, עליהם היה לחבר את התחנות הרבות בשנותיו הצעירות של הרבי. מרוסיה, לאוקראינה, לגרמניה, לטביה, פולין וצרפת. הם עברו בין התחנות, אספו עדויות, איתרו מכתבים ומסמכים חיוניים, כולם מצולמים ומתורגמים בספר, כשמאחורי כל אחד מהם תועד גם הסיפור. מדהים שגם אחרי שנים של איסוף ומחקר, הצליחו לאתר כל כך הרבה תיעודים וסיפורים חדשים.

"הבית שלו היה מודל ראשון של בית חב"ד". הרבי על עטיפת הספר

בספר לומדים, למשל, על הבית שבו גדל הרבי. הוא מציג בתחילתו את אביו, הרב לוי יצחק שניאורסון, שהיה הרב הראשי של העיר יקנטרינוסלב, העיר הרביעית בגודלה באוקראינה. בשנת 1909 הוא נאלץ להתמודד עם התנגדות יהודית לזרם החסידות. במקום להחמיר את הקרע ואת המריבות המתוארות, הוא בחר להזמין את המתנגדים לארוחת ערב.בנו מנחם מנדל, היה אז בן 7, מאז הפכו אותם מלעיזים לחברים קרובים ובני בית, כך מתואר ומוכח ממכתבים והתכתבויות שמוצגים בספר. כך, מאמינים כותבי הספר, גיבש הרבי את אופיים הייחודי של בתי חב"ד, אליהם השליחים מזמינים כל יהודי באשר הוא, לארוחה ושיחה נטולת שיפוט, ביקורת או ציפייה.

בספר מתואר כיצד היה ביתו של הרב מעין מודל ראשוני של בית חב"ד. שם, מתארים, למד הרב כיצד יחס אישי ואנושי הוא הרבה יותר מועיל מיריבות פוליטית סביב נושא מחלוקת. "אהבת ישראל הייתה עמוקה יותר מכל אי הבנה. מעניין להבין את הסביבה שבה גדל", הוא מוסיף. "משפחתו הייתה אחת ממנהיגות הקהילה היהודית, היו ביניהם הרבה ציונים ויהודים מזרמים שונים ומהתיעוד שאספנו אנחנו רואים איך רבים מהם ביקרו בבית המשפחתי. זה היה למעשה הקונספט של בית חב"ד הראשון. 100 שנים אחרי אנחנו רואים שזה סיפור השליחים מסביב לעולם. אנשים חושדים בבתי חב"ד, אבל כמו בביתו של הרבי בתחילת המאה הקודמת, יש קבלה ואהבה לכל יהודי באשר הוא".

בספר חושפים גם את מי שהיה מורו של הרב לקראת בר המצווה, שהיה על פי הממצאים של הספר, רב בחסידות הליטאית. זו אינה עובדה של מה בכך עבור חסידיו שטוענים שזו עוד הוכחה לאהבת כל יהודי באשר הוא. ידוע שהרבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ, דיבר 10 שפות (לפחות), למד פיזיקה בהצטיינות בברלין, למד לתואר במתימטיקה בסורבון לפני מלחמת העולם השנייה, כתב ספרים רבים והיה תלמיד תורה מחונן שגיבש דרך חדשה ומרעננת ללמוד את רש"י.

"הדרכון של הרבי מכיל בולים ואשרות בשש שפות".

בספר שמוטקין מצביע על העובדה שעל אף כל תחנות חייו המגוונות והמסועפות, הדרך שלו נותרה זהה עוד מגיל קטן. "מאוד מעניין היה לנו להבחין באחידות בחיים שלו. אתה מצפה לראות בחיים של אדם שעבר כל כך הרבה, אובדן, מדינות שונות, לימודים ותקופות, שהוא ישנה, ישתנה, שמשהו יעצב אולי את הדעות והאמונות מחדש. אבל מהכתבים הראשונים ועד גיל מאוחר רואים את הקשר וההמשכיות המדהימה בין הכל. בעיקר בכל הנוגע לגישה שלו לנושאי יהדות ותחומים בינלאומיים".

בנוסף לחשיפת מסמכים חדשים ואיתור עדויות וכתבים ישנים, עבד צוות הכותבים כדי לפענח תעלומות שעדיין נותרו ללא מענה. אחת מהן הייתה סביב הדרכונים הסובייטיים הישנים של הרב והרבנית. בחב"ד ידעו על קיומם של הדרכונים בלטביה, אבל צוות הכותבים עבר דף דף, בניסיון להבין לעומק את התחנות של הרבי. "הדרכון של הרבי מכיל בולים ואשרות בשש שפות שונות", אומר שמוטקין. "בזהירות פענוח ותרגום זו הייתה כמות עצומה של עבודה”.

בין השאר בספר נחשפים גם מסמכים של הק.ג.ב, שמעידים על מעצרם של דודו הקרוב ואביו אחרי שנתפסו כמנהיגי הקהילה היהודית. ישנם גם מכתבים קורעי לב, כמו זה של דודתו זלדה שכתבה לו אחרי מות אמו. היא מתארת שם כיצד היא מרגישה שעכשיו הדאגה האימהית אליו עברה אליה. עוד בספר ישנם מכתבים בינו לבין אברהם שלונסקי, עם נשיאה השני של ישראל יצחק בן צבי ועוד רבים.

"רואים את ההמשכיות והאחידות בתפיסה לאורך כל השנים".

מעניין לגלות מכתב של הרבי שמעיד על תפיסתו בנוגע ללימוד תורה. הוא כותב שיש אנשים שחושבים שאם המיקוד שלהם הוא בלימודי תורה אין מקום ללימודים אחרים, אבל בעיניו אין השניים סותרים וחשוב לשלב. כמי שלמד פיזיקה ומתמטיקה הוא מציין ששני הדברים, תורה ומדע, הם האמת לאמיתה והם יכולים לחיות זה לצד זה.

לא מדובר בביוגרפיה טיפוסית, הספר נתמך בעובדות ועדויות שביחד שוזרות את הסיפור של הרבי בין תחנות חייו. "ביוגרפיות ברוב המקרים מציגות תמונה כללית בלי האותיות הקטנות ופרטים רבים", טוען הרבי שמוטקין. "אצלנו ההיפך הוא הנכון. הספר רווי בעובדות. כל אחד יכול ללמוד את הכתבים של הרב, אבל דרך העדויות האלו אתה רואה אותו חי את מה שהוא מלמד, אתה מרגיש קרוב אליו יותר. קריאת הספר והבנה של החיים שלו יוצרים קשר אישי".