עובד זר שנישא לקשישה ירש מחצית מעיזבונה

מטפל שהתחתן עם האישה שאצלה עבד, עזב את הארץ כשהבין שלא יקבל אזרחות. לאחר מותה ביקש בנה להדיר אותו מהעיזבון, אבל נדחה בביהמ"ש

עו"ד שני רויטמןפורסם: 15.03.17 , 07:08

בית המשפט לענייני משפחה קבע לאחרונה שעובד זר שהתחתן בעשור שעבר עם קשישה שבה טיפל זכאי לרשת מחצית מרכושה, זאת אף שעזב את הארץ ואותה במהלך מחלתה, לאחר שהבין שהנישואים לא יזכו אותו באזרחות. בכך דחתה השופטת שלי אייזנברג את הדרישה של אחד מילדיה להוצאת צו שיקבע שהם היורשים היחידים.

האישה, שהלכה לעולמה ב-2013, לא ערכה צוואה. לאחר מותה פנה אחד משלושת ילדיה לבית המשפט וביקש צו ירושה שמדיר את הבעל מהעיזבון. הוא טען שנישואיהם ב-2002 היו פיקטיביים, ונערכו במטרה לאפשר לו להישאר בארץ. לדבריו, מצבה הכלכלי של אמו היה ירוד והבעל השתתף בהוצאותיה השונות, כך שנראה שהיה ביניהם הסדר שלפיו היא תעזור לו לקבל אזרחות והוא יעזור לה כלכלית.

תביעה

מלחמה על הצוואה: אחיות המנוח נגד בנותיו

עו"ד שי גולדנברג

גבר ואמו חתמו על ירושות הדדיות שבמסגרתן הורישו זה לזה את רכושם. אחרי ששניהם מתו פרץ סכסוך בין בנותיו לבין דודותיהן. מה קבע ביהמ"ש?

מלחמה על הצוואה: אחיות המנוח נגד בנותיו

הבן הדגיש שמשרד הפנים דחה בסופו של דבר את בקשת הבעל לקבל אזרחות והוא עזב את הארץ ללא הודעה מוקדמת מיד לאחר מכן, בתקופה שבה אשתו כבר הייתה חולה מאוד.

מאחר שהבעל לא אותר והוגדר "יורש נעדר", הצטרף היועץ המשפטי לממשלה להליך וטען שכל עוד הסטטוס של המנוחה בתעודת הפטירה הוא "נשואה" – יש לחלק את העיזבון על פי דיני הירושה, כלומר: מחצית לבעלה ומחצית לילדיה.

השופטת שלי אייזנברג הסבירה שבהליכים על פי חוק הירושה, הקביעה מי נחשב "בן זוג" היא פורמלית ואין חשיבות לשאלה מה הייתה מהות מערכת היחסים או אם השניים חיו בנפרד בזמן שהמוריש הלך לעולמו.

לדבריה, גם אם הייתה מתקבלת טענת הילדים שנישואי האם היו ללא תוכן ממשי, עדיין בקשתם הייתה נדחית מאחר שבזמן פטירתה היא הייתה נשואה כדין. היא הדגישה שהילדים ממילא לא הוכיחו במידה הנדרשת שהנישואים היו פיקטיביים, ומעדויותיהם עלה שאמם מעולם לא אמרה להם שנישואיה לא אמיתיים.

השופטת אייזנברג ציינה שממסמכי משרד הפנים שעוסקים בבקשת הבעל לקבל אזרחות עולה שבהליכים שהתקיימו אז הילדים דווקא תמכו בזוגיות החדשה של אמם, ואף ציינו ש"אפשר לקנא בה". כמו כן, ניתן למצוא בתיק מכתבים רבים של האם ובעלה שמתארים את האהבה הכנה השוררת ביניהם.

עוד נקבע שהאם ובעלה ניהלו משק בית משותף במשך יותר מעשור וניתן להניח שהם התנהלו כבני זוג לכל דבר ועניין. השופטת ציינה שהילדים לא יכולים לאחוז בחבל משני קצותיו – מצד אחד לתמוך בזוגיות בהליך מול משרד הפנים ולאחר מכן להתכחש לאותה זוגיות ממש בהליך אחר.

בסיכומו של דבר דחתה השופטת את התביעה וקבעה שהבעל יירש חצי מהעיזבון והילדים את המחצית השנייה.