הכל צפוי או הרשות נתונה?

מאז שהייתי תלמיד בכיתה ה' בבית הספר הממלכתי-דתי "מעלה" בירושלים, הטרידה אותי השאלה המפורסמת - מדוע נענש פרעה בעונשים קשים כל כך? הרי עוד לפני שמתחיל כל עניין המכות אומר אלוהים למשה "ואני אקשה את לב פרעה" (שמות ז', ג'), וזה באמת מה שקורה: אלוהים מכביד את לבו של פרעה. למרות כל האותות והמופתים והמכות, פרעה לא מסכים לשלח את בני ישראל, והסוף ידוע. אבל אם אלוהים הכביד את ליבו, ועוד ידע מראש שזה מה שהוא יעשה, אז מה אשם פרעה? הרי זאת לא הייתה בחירה חופשית שלו, אלא מעשה אלוהים?

"לב פרעה" הפך להיות מושג חשוב ביהדות, והוא מסמל לב קשה, רשע ואטום. אבל השאלה בעינה עומדת -- אם אלוהים הוא שגרם לפרעה להכביד את ליבו, אז מדוע הוא העניש אותו על בחירתו? השאלה היא בעצם גדולה הרבה יותר, ונוגעת לחייו ולנפשו של כל אדם, בכל מקום ובכל זמן: האם יש לנו בחירה חופשית?

הדתות הגדולות מתייחסות לעניין הבחירה החופשית ברצינות רבה. לא רק היהדות והנצרות והאיסלאם, אלא גם ההינדואיזם והבודהיזם, מאמינות בדרך כלל בעקרון הבחירה החופשית: בני אדם חופשיים לבחור בין טוב לרע, ולכן הם אחראים למעשיהם, ולתוצאות של המעשים שלהם.

זה לא נגמר רק בדתות. כל העיקרון של שכר ועונש, גם במערכת המשפט, בכל המדינות והתרבויות, מבוסס על הבחירה החופשית: בחרת בטוב – תקבל שכר. בחרת ברע – אוי ואבוי לך. ואם המציאות טופחת על פנינו ומראה שלעיתים קרובות מדי הרשעים משגשגים, והצדיקים אוכלים אותה, אסור להתבלבל ולאבד את האמונה: הצדק ינצח, והגמול הראוי יגיע. אם לא בעולם הזה אז בעולם הבא. חכו ותראו.

השכנוע הזה עובד נהדר, והרוב המוחץ של אוכלוסיית כדור הארץ מאמין בו. כמעט כל בני האדם בכל העולם מגדירים את עצמם כדתיים או כמסורתיים, ומשתדלים לחיות את חייהם כאילו יש שכר ועונש קוסמיים למעשיהם. כלומר, במושגים של סבא שלי, כאילו אלוהים הוא קופת חולים.

אבל אם יש בחירה חופשית, אז אלוהים הוא לא כל-יודע וכל-יכול, כי הוא לא יכול לדעת במה אבחר. ואם הוא כן יודע וכן יכול לקבוע מראש במה אבחר, אז הבחירה שלי לא חופשית, ואני לא אחראי למעשים שלי. רבי עקיבא ביטא את הפרדוקס הזה בצורה קצרה וקולעת בפרקי אבות (ג', יט'): "הכל צפוי והרשות נתונה". אבל אם הכל צפוי, כלומר, אם אלוהים יודע מראש מה נעשה, אז איך הרשות נתונה? איזה בחירה חופשית באמת יש לנו, בעולם שבו הכל קבוע וידוע מראש? זה הפרדוקס, ולעניות דעתי הוא לא הולך לשום מקום.

מדהים לראות לאן יכולה להגיע יכולת הפלפול וההתפתלות של אנשים חכמים, כאשר המשימה שלהם היא לרבע את המעגל. מי שלא מאמין לי מוזמן לקרוא את אוצר הדיונים הפילוסופיים והפירושים הדתיים שנכתבו במהלך יותר מאלפיים שנה על השאלה הזאת, וממלאים ספריות שלמות. זה מתחיל בתירוצים עלובים, שאפילו תלמיד כיתה ה' בבית הספר הממלכתי-דתי "מעלה" הבין שהם עלובים, ונגמר ביצירות מופת כגון הספר "מדעי החופש" של הרב ד"ר מיכאל אברהם.

הרב אברהם הוא גם פיזיקאי בהכשרתו. זה חשוב, כי שאלת חופש הבחירה היא לא רק שאלה דתית אלא גם פילוסופית-מדעית: בעולם שמתנהל על פי חוקי הטבע, איך תיתכן בחירה חופשית? במילים אחרות, לא ניתן לברוח מן השאלות על חופש הבחירה שלנו על ידי אימוץ השקפת עולם חילונית. בעולם החילוני של הפיזיקה והכימיה והביולוגיה, כולל מדעי המוח, אין מקום לבחירה חופשית.

בעולם של מדעי הטבע, כל הדברים, כולל כל הדברים במוח שלנו, קורים בגלל אינטראקציות של חומרים ואנרגיות, והאינטראקציות האלה מתנהלות על פי חוקים – חוקי הטבע. אמנם נכון שלעתים קרובות קשה לנו לנבא בדייקנות כיצד יחליט אדם מסוים לעשות בסיטואציה מסוימת, אבל כמעט תמיד אנחנו יודעים לנבא את הבחירות של קבוצות גדולות של אנשים, בדייקנות לא רעה. וכן, זה כולל גם את תוצאות הבחירות האחרונות בארצות הברית ובישראל.

זה נכון גם כשאנחנו לא יודעים מה החוקים האלה, וגם כשאנחנו לא מסוגלים לנבא את התוצאות המורכבות שלהם. קוראים לזה "אפקט הפרפר" – האפשרות שנפנוף הכנפיים של פרפר אחד יגרום לשרשרת אירועים ותהליכים שבסופה כוכבים יחרגו ממסלולם, ויתנגשו זה בזה.

אז מה הפתרון של פרדוקס הבחירה החופשית? בשלוש מילים: אני לא יודע. אבל אני כן יודע, וזה התגלה בשנים האחרונות, שההשקפה שלנו על השאלה אם יש או אין לנו בחירה חופשית קשורה למידת ההצלחה שלנו בחיים.

כששואלים אנשים האם הכל צפוי או הרשות נתונה – האם מה שקורה להם בחיים הוא תוצאה של ההחלטות שלהם, או שהדברים נקבעים ביד המקרה, או מלמעלה, על ידי גורמים שאין להם שליטה עליהם, רוב האנשים עונים שזה גם וגם: יש לנו מידה מסוימת של השפעה על מה שיקרה לנו בחיים, אבל היא לא מלאה, כי יש גם גורמים שהם מעבר לשליטתנו. אבל כמה תלוי בנו? הרבה או מעט?

אנשים שחושבים שרוב מה שקורה להם תלוי בהם ובבחירות שלהם נקראים אנשים עם "מוקד שליטה פנימי". לעומתם, אנשים שחושבים שרוב מה שקורה להם נקבע על ידי הגורל, או המזל, או אלוהים, הם אנשים בעלי "מוקד שליטה חיצוני", וזה לא טוב. אנשים עם מוקד שליטה פנימי הם אלה שלרוב יצליחו יותר בחיים – יצליחו להגשים את החלומות שלהם, ולגרום לדברים לקרות בעולם. מדוע? כי הם אלה שחושבים שיש טעם להתאמץ ולהשתדל, ושעם הרבה עבודה קשה ורצון טוב אפשר להפוך גורל רע לגורל טוב.

ולכן, לסיום, גם אם לא פתרנו ואולי לעולם לא נפתור את שאלת חופש הבחירה, ההמלצה החמה שלי היא לנהוג על פי עצתו של מאמין גדול ופילוסוף גדול – לא יהודי – שנולד וגדל באלג'יריה לפני יותר מ-1600 שנים, אוגוסטינוס הקדוש: "התפלל כאילו הכל תלוי באלוהים; פעל כאילו הכל תלוי בך".