הטעויות שאתם עושים שגורמות למדידה שגויה של לחץ דם
קור, סיגריות, אוכל, פחד, רעש, גובה היד ושרוול מדידה קטן מידי הם רק חלק מהסיבות העלולות לגרום למדידת לחץ דם שגויה וכתוצאה מכך איבחון וטיפול מוטעה. רופא מומחה מסכם עשרות מחקרים בנושא וממליץ ממה להמנע לפני ביצוע המדידות ואיך לבצע את המדידה בצורה הטובה ביותר
למרות שמדידות ביתיות וניטור לחץ דם-24 שעות נחשבות היום שיטות מדידה מהימנות הן בבסוס האבחנה והן במעקב לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם, עדיין רוב מדידות לחץ הדם, מבוצעות במרפאה על ידי האחות או הרופא הראשוני. פעולה פשוטה זו המתבצעת במרפאה, משמשת בסיס לאיבחון מחלת יתר לחץ דם - יל"ד, להחלטה על אופן הטיפול בה, ולמעקב אחר מידת איזון לחץ דמו של המטופל.
קיימות היום הנחיות ברורות של אירגונים שונים, כולל החברה הישראלית ליל"ד, המגדירות את שיטת המדידה הנדרשת, על מנת להבטיח מדידה מדויקת ככל האפשר. אולם למרות ההנחיות הברורות מדידת לחץ דם מושפעת ממצבים שונים המשפיעים על מידת הדיוק של לחץ הדם ובעקבות כך קיים סיכון ממשי לאיבחון מוטעה ולהמלצות מוטעות לגבי תכנית הטיפול המתאימה למטופל.
עוד במדור 60 פלוס:
10 המלצות תזונתיות לשריפת שומן בגיל מבוגר
5 גורמים שישפרו לכם את הזיכרון והריכוז
בגיל 81 ההלך האולימפי שאול לדני מספר איך שרד
8 מצבים שישפעו על מדדי לחץ הדם
לפניכם סיכום של עשרות מחקרים בתחום שמצאו מספר מצבים העלולים לגרום לטעויות במהלך מדידת לחץ הדם במרפאה. חלקם עשויים להופיע גם במדידות ביתיות:
1. סמיכות לארוחות: שני מחקרים בדקו את מידת השפעת הארוחות על ערכי לחץ הדם כאשר המדידות מתבצעות סמוך לארוחה ומצאו שינויים בערכים הנמדדים.
במחקר הראשון, לא נמצאה כל השפעה 60 דקות לאחר הארוחה, אך נמצאה ירידה בינונית של 6 ממ"כ,בערכי לחץ הדם, הן הסיסטולי והן הדיאסטולי, 180 דקות לאחר הארוחה. במחקר השני נמצא כי מדידת לחץ הדם 120 דקות לאחר ארוחה קלה, לא משפיעה על הלחץ הסיסטולי, אך מפחיתה את הלחץ הדיאסטולי.
2. צריכה של אלכוהול: 16 מתוך 18 מחקרים שבדקו את השפעת צריכת אלכוהול, מכמות של 0.4 גרם/ק"ג ועד 1.0 גרם/ק"ג , מצאו תנודות ניכרות בלחצים הסיסטולים, בין 14 ועד 26 ממ"כ ותנודות בינוניות בלחצים הדיאסטולים. כאשר טווח ההשפעה נע בין 60 דקות ועד 4 שעות לאחר צריכת האלכוהול.
3. צריכה של קפאין: 35 מחקרים שבדקו את השפעת הקפאין על לחץ הדם, בכמות שנעה מ-3.0 מג קפאין לק"ג ועד כמות של 400 מג, הדגימו ללא יוצא מהכלל עליה בלחצים הסיסטולים והדיאסטולים מטווח שנע מ-3.0 ממ"כ ועד 14.0 ממ"כ, בפרק הזמן שנע בין 30 דקות ועד 180 דקות לאחר צריכת הקפאין. יש לזכור שקפאין מצוי בריכוז גבוה בעלי תה שחור ובעיקר בעלי תה ירוק
4. צריכה או חשיפה לניקוטין: מעל 30 מחקרים הדגימו עליות בלחצי הדם, הן הסיסטולי והן הדיאסטולי, שנעו מ-3.0 ממ"כ ועד 25.0 ממ"כ שהופיעו 20 -30 דקות מרגע השימוש בניקוטין, קרי,מרגע עישון הסיגריה.
יתרה מזאת, חשיפה לניקוטין, עישון פסיבי כאשר שוהים בקרבת מעשנים, גורמת לעליה בלחצי הדם הסיסטולים והדיאסטולים אצל הלא מעשן, 30-60 דקות מרגע החשיפה, בערכים הנעים מ2.0 ממ"כ ועד 18.0 ממ"כ.
5. כיס שתן מלא: מדידות לחץ דם שבוצעו לפני ולאחר התרוקנות של כיס השתן, מצאו כי בהשוואה לכיס שתן מרוקן, מצב של כיס שתן מלא מעלה את הלחץ הסיסטולי בטווח של 4.0-33.0 ממ"כ ואת הלחץ הדיאסטולי בטווח של 3.0-18.5 ממ"כ.
6. חשיפה לקור: כל המחקרים שבדקו את הקשר בין לחצי הדם וחשיפה לקור, הדגימו עליה בלחץ הסיסטולי בטווח שנע בין 5.0 ממכ ועד 32.0 ממ"כ, וללא השפעה על הלחצים הדיאסטולים.
7. תופעת חלוק לבן: תופעה מוכרת ושכיחה זו מאופינת בערכי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי שהם מעל הממוצע בשעות הערנות, במדידה ראשונה, במרפאה, כאשר ערכים אילו נוטים לרדת במדידות חוזרות באותו ביקור.
במטה אנליזה של 41 מחקרים ערכי לחץ הדם במדידות החוזרות ירדו בטווח של 12.7 ממכ ועד 26.7 ממכ סיסטולי, 8.2 ממ"כ .ועד 21.0 ממ"כ דיאסטולי. תופעה זו בולטת בעיקר בגיל המבוגר, גילאי 60 ומעלה, לכן, יש צורך במספר מדידות עוקבות באותו ביקור על מנת לצמצם את טעות המדידה.
8. עורקים נוקשים: עורקים נוקשים עקב תהליכי הסתיידות של דופן העורקים שכיחה יותר בגילאי 60 ומעלה. מצב זה גורם לכך ששרוול המדידה גם כאשר הוא מתנפח בצורה מירבית לא מצליח לסגור לחלוטין את זרימת הדם בעורק הנוקשה והמסוייד, תנאי הכרחי למדידה מדויקת של לחץ הדם. לכן מכשירי המדידה יראו ערכי לחץ דם גבוהים משמעותית מהלחץ "האמיתי" הנמצא בתוך העורקים.
תופעה זו בולטת בעיקר בגיל המבוגר ויש להתיחס אליה כל אימת שקיים פער בין ערכי לחץ דם מעל הנורמה המתקבלים במהלך המדידה לבין תסמינים של תת לחץ דם אצל המטופל, בעיקר במבוגרים.
אוטומטי או כספית: מי מדויק יותר?
רוב רובם של מכשירי מדידת לחץ הדם במרפאות כיום הם מכשירים אוטומטים. חלק מהמכשירים הנמצאים בשימוש לא הומלצו לשימוש על ידי החברה האירופאית ליל"ד. חלקם אף לא כוילו כנדרש. אצל מבוגרים, בעיקר אילו עם עורקים נוקשים מאוד, קיים פער משמעותי בין הערכים המתקבלים בשימוש במכשירים אילו בהשוואה למדידה ישירה של לחץ הדם.
במטה אנליזה שהשוותה מדידות לחץ דם במכשירים אוטומטים בהשוואה למדי כספית, נמצאו פערים שנעו בין 3.7 ממכ ועד 16.5 ממ"כ סיסטולי, 8.0 ממ"כ ועד 9.7 ממ"כ דיאסטולי. לכן, יש חשיבות לשימוש במכשירי לחץ דם הנכללים ברשימת המכשירים המומלצים ע"י האיגודים המקצועיים, ולוודא שהם עוברים כיול כשגרה.
הנחיות למדידת לחץ דם מדויקת
10 דקות מנוחה, לפחות: שני מחקרים שפורסמו בנושא, ואשר השוו פרקי זמן של 5 דקות מנוחה לעומת 10 דקות מנוחה לפני המדידה, ו-0 דקות מנוחה לעומת 16 דקות מנוחה, מצאו ערכי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי מעל הנורמה, באותם מקרים בה פרק זמן המנוחה היה קצר מידי. מסקנתם היתה שנדרש פרק זמן בין 10-16 דקות של מנוחה לפני המדידה על מנת לקבל תוצאות מהימנות ככל האפשר.
מדידה בישיבה או שכיבה: במחקרים שהשוו את ערכי לחץ הדם בישיבה לעומת עמידה, מצאו עליה של עד 5.0 ממ"כ בלחצים הסיסטולים, ועד 7.0 ממ"כ בלחצים הדיאסטולים, במטופלים עם יל"ד.
בהשוואה בין מדידת לחץ הדם בשכיבה לעומת ישיבה, לא נצפו הבדלים משמעותיים, במחקרים לחצי הדם הן הסיסטולים והן הדיאסטולים היו נמוכים יותר בשכיבה לעומת ישיבה, אך ללא הבדל משמעותי.
כפות רגליים על הרצפה: במחקרים אשר השוו מדידות לחץ דם כאשר הרגליים משוכלות, לעומת המצב בו כפות הרגליים מונחות ישירות על הרצפה, נמצא בכולם עליה בערכי לחץ הדם הסיסטולי עד 15.0 ממ"כ ועד 10.8 ממ"כ דיאסטולי, במצב בו הרגליים משוכלות..
תמיכה לגב: נמצא כי מדידת לחץ דם ללא תמיכה של הגב מעלה את הלחץ הדיאסטולי (אך לא הסיסטולי) עד 6.5 ממ"כ בהשוואה למדידת לחץ הדם כאשר הגב נתמך.
תמיכה של הזרוע: מדידת לחץ הדם כאשר הזרוע בה נמדד הלחץ אינה נתמכת, גורמת לעליה של עד 4.8 ממ"כ הן בלחצים הסיסטולים והן בלחצים הדיאסטולים, בהשוואה למדידת לחץ הדם כאשר הזרוע נתמכת..
גובה הזרוע הנמדדת מתחת לגובה הלב: מטה אנליזה שכללה 10 מחקרים בנושא זה מצאה עליה של עד 23 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ועד 12.0 ממ"כ בלחץ הדיאסטולי בהשוואה למדידות בהן גובה הזרוע שווה לגובה הלב.
הקפדה על שרוול תואם: שימוש בשרוול מדידה קטן מידי להיקף הזרוע גורם לעליה של עד 11.2 ממ"כ בלחצים הסיסטולים ועד 6.6 ממ"כ בלחצים הדיאסטולים בהשוואה לערכי לחץ דם המתקבלים במדידה עם שרוול תואם. ולהפך, שימוש בשרוולית ניפוח גדולה ביחס להיקף הזרוע יובילו לערכים נמוכים מידי ( עד 3.7 ממ"כ סיסטולי, 4.7 ממ"כ דיאסטולי) בהשוואה לשרוול תואם.
לא לדבר: כל המחקרים בנושא הדגימו עליה של עד 19.0 ממ"כ בלחצים הסיסטולים ועד 14.3 ממ"כ בלחצים הדיאסטולים, כאשר מדידת לחץ הדם מתבצעת בזמן שהמטופל מדבר, לעומת הערכים המתקבלים ללא דיבור באותו מטופל.
3 סכנות של בדיקה שגויה
אבחנת יתר או תת אבחנה של יתר לחץ דם, כאשר מתייחסים רק למדידות, גם אם מדובר במספר מדידות, בביקור בודד במרפאה. יש לבסס אבחנה של יל"ד רק לאחר שלושה ביקורים במועדים שונים ועדיף מול בודקים שונים.בנית תכנית טיפול לא תואמת למטופל המבוססת על נתונים שגויים. על מנת להמנע מכך, יש לשקול בזהירות את ערכי לחץ הדם המתקבלים, לצמצם טעויות מדידה, ולוודא את התוצאות.
שנוי תוכנית טיפול קיימת: נטיה לעשות שינוי מהיר מידי בתכנית הטיפול, בהסתמך על מעקב קצר מידי. העדר שינוי בערכי לחץ הדם במדידות חוזרות בפרק זמן קצר מידי בין המדידות, גורמות לנטיה לשינוי מוקדם ומיותר בתכנית הטיפול.
יש להמתין לפחות שבועיים לאחר כל שינוי בתכנית הטיפול התרופתי על מנת להעריך את השפעת השינוי על לחצי הדם.
הכותב הינו מומחה לרפואת המשפחה ויתר לחץ דם
לפנייה לכתב/ת 
