אחריות אישית: מנהל בכיר בקצא"א הוחזר לאישום בגין פגיעה באלמוגים
כתב אישום שהוגש נגד חברת קצא"א בגין פגיעה ב-2,600 אלמוגים באילת, כלל תחילה גם מנהל בכיר, אולם בהמשך הוסר שמו. בעקבות ערעור, החליט המחוזי בבאר שבע להחזירו לכתב האישום, וקבע כי העובדה שהמעשים נעשו בכובעו כעובד בארגון, אין בה כדי לשלול את אחריותו האישית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע במסר לנושאי משרה בתאגידים: ביטול החלטה קודמת למחוק מנהל בכיר בקצא"א מכתב אישום חמור בגין פגיעה בטבע במי מפרץ אילת.
לפני כשנה הגישה רשות הטבע והגנים, באמצעות עו"ד יאיר הלר, כתב אישום נגד חברת קצא"א (קו צינורות נפט אילת אשקלון) בגין פגיעה חמורה בשונית האלמוגים באילת. כתב האישום הוגש נגד חברת קצא"א, זאב צל - מנהל בקאצ"א, החברה הקבלנית "מרינה דרומית דייורס בע"מ" ובעל החברה ומנהלה אייל בר ציון.
האירוע התרחש בתחילת 2014. על פי כתב האישום, חתמה קצא"א על הזמנת עבודה מחברת מרינה לצורך פירוק כלונסאות שבמי המפרץ. חיתוך הכלונסאות גרם לנזק רב לשונית האלמוגים, אשר נדרסו ונשברו. אחד העמודים שנחתכו התגלגל במורד השונים, תוך שהוא שובר אלמוגים רבים. כ- 2,600 אלמוגים נפגעו באירוע. כמו כן נפגעו או מתו בעלי חיים רבים התלויים באלמוגים למחייתם, כגון דגים וחסרי חוליות אחרים. העבודות בוצעו ללא קבלת כל היתר.
כתב האישום, שייחס לנאשמים פגיעה בערך טבע מוגן, הוגש לבית משפט השלום באילת. השופט גל טייב החליט לקבל את בקשת קצא"א למחיקת המנהל זאב צל מכתב האישום, בנימוק כי העובדות המתוארות בו אינן מהוות עבירה. ההחלטה, שהתקבלה בטרם שמיעת ראיות, עוררה זעם ברשות הטבע והגנים, אשר החליטה להגיש ערעור.
"יסוד נפשי של עצימת עיניים"
בערעור טענו אנשי הרשות כי בית המשפט טעה בהחלטתו למחוק את המנהל הבכיר מכתב האישום, "ומבלי ששמע ולו בדל ראיה בתיק". לטענתם, לו בית המשפט היה מתחיל בשמיעת ראיות, הוא היה משתכנע שהמחדל של צל היה כה גדול "עד כדי יסוד נפשי של עצימת עיניים".
השופט טייב מבית משפט השלום באילת קבע כי לא ניתן להאשים אדם שפעל במסגרת תאגיד, בהיעדר הוראה מפורשת בחוק. "מדובר בתוצאה שאין הדעת סובלת", טענה רשות הטבע והגנים בערעור, "קביעה גורפת כזאת עומדת בניגוד גמור לרציונל שבמהות עבירות רבות, לרבות עבירות בתחום הגנת הסביבה". לטענת הרשות, במהות העבירות בתחום הסביבתי עומדת אידיאולוגיה חברתית שנועדה להדק ולחדד את אחריות התאגידים וגם מנהליהם לשמירה על ערכי הטבע המוגנים. "אין לקבל את התוצאה ולפיה מנהלים ינהגו באופן רשלני ואף ברשלנות פושעת ולא ייענשו", נטען בערעור.
עוד טענו ברשות, כי המנהל הבכיר צל היה מעורב בעבודות דומות שבוצעו בעבר וידע כי נדרש להן היתר, דבר המלמד על ביצוע עבירה ביודעין. לטענתם המחדל המיוחס לצל הוא מחדל חמור ביותר, והראיה היא הנזק הכבד והבלתי הפיך שגרם לערכי טבע מוגנים: "המחדל חמור שבעתיים נוכח מעורבתו בעבר בעבודות קודמות... מדובר בעצימת עיניים בוטה. במקרים דומים לכך ראו בתי המשפט לחובה להרשיע נאשמים בגינה".
השופטים הפכו את ההחלטה
הרכב השופטים שדן בערעור כלל את נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע רויטל יפה-כ"ץ, שעמדה בראשו, וכן את השופטים יואל עדן וגילת שלו. בהחלטתם הפכו שופטי המחוזי את החלטת בית משפט השלום, וקבעו כי יש להשאיר את צל בכתב האישום.
העובדה שהמעשים שלו נעשו בכובעו כעובד בארגון ולא בכובעו כאדם פרטי, קבעו שופטי המחוזי, אין בה כדי להביא לשלילת אחריותו האישית בגין המעשים שהוא ביצע בעצמו. "כתב האישום מפרט את ידיעתו של צל הן בדבר הנזק האפשרי מהמעשים האמורים, והן בדבר הצורך בקבלת אישור רשות הטבע והגנים בשל הנזק הצפוי", נטען בהחלטתם.
השופט עדן העביר מסר לבעלי תפקידים בארגונים וקבע כי "הטלת האחריות המתבקשת איננה מכוח האחריות השילוחית אלא מכוח אחריותו הישירה". עוד קבע כי "עצם העובדה שהפעולה נעשתה במסגרת היותו של נאשם בעל תפקיד בתאגיד אינה פוטרת מאחריות זו".
החלטת בית השלום השלום באילת משמעותה "מתן פטור או חסינות למעשי אורגן (גוף - אדם- הפועל במסגרת החברה) המבוצעים על ידו באופן אישי, עבור התאגיד", קבע השופט. הוא ציין עוד כי "העובדות מתייחסות הן ליסוד העובדתי והן ליסוד הנפשי, וככל שיוכחו במידה הנדרשת בדין הפלילי, הרי שיהיה בכך כדי להביא להרשעת הנאשם בהן".
יש לציין כי זאב צל פרש מתפקידו בקצא"א לפני כשנתיים. בשלב זה התיק נמצא בהליכי גישור בין הצדדים.
מקצא"א לא נמסרה תגובה עד מועד פרסום הידיעה.
לפנייה לכתב/ת 
