עם הספר? כשליש מהישראלים לא קוראים ספרים

נתונים לא מעודדים לקראת פתיחת שבוע הספר: כ-29% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל לא קוראים ספרים בכלל. במדינות רבות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה ואירלנד קוראים יותר מאשר אצלנו, ו-35% מבעלי ההכנסה הנמוכה בארץ לא פותחים ספר (לעומת 15% בלבד מבעלי ההכנסה הגבוהה).

כך עולה מסקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כחלק מסקר מיומנויות בינלאומי שיזם ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) ב-32 מדינות. הסקר בוצע בשנים 2015-2014 בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל - יותר מ-5,000 נשאלים בני 65-16 - ובדק נתוני קריאה של ספרי פרוזה ועיון.

נשים בישראל, כך מתברר, קוראות יותר מגברים. בעוד שכמחצית מהנשים (47%) קוראות ספרים לפחות פעם בשבוע, רק כשליש מהגברים (34%) עושים זאת. 22% מבנות המין הנשי לא קוראות בכלל, לעומת 36% מהזכרים שלא פותחים ספר. בכתבה שפורסמה ב-ynet על הקריאה בספריות הציבוריות מתקבלת תמונת מצב דומה - נשים מחליפות ספרים בספרייה יותר מגברים.

בקרב ערביי ישראל ניתן לראות כי כמחצית מהאוכלוסייה הערבית (49%) אינה קוראת ספרים כלל, לעומת 24% בקרב האוכלוסייה היהודית. 23% מבני המגזר הערבי פותחים ספר לפחות פעם בשבוע, לעומת 44% מהיהודים.

עוד עולה מהסקר כי כחמישית מהאוכלוסייה קוראת ספרים בכל יום, וכחמישית קוראת ספרים לפחות פעם בשבוע - אך לא בכל יום. כלומר: כ-40% מבני 65-16 קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע. נתון זה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD (שעומד על 37.2%), אך מתוך 32 המדינות שהשתתפו בסקר, ישראל דורגה רק במקום 15 - לא בדיוק עם הספר. עקפו אותנו, בין היתר, רוסיה (44.9%), גרמניה (42.8%) וצ'כיה (42.3%). האחוזים הגבוהים ביותר נמצאו בבריטניה ובניו זילנד - יותר מ-50% מהאוכלוסייה בגיל 65-16 קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע.  

יריד שבוע הספר (למצולמים אין קשר לידיעה)(צילום: אוהד צוינברג)

מבחינת היחס בין גובה המשכורת להרגלי הקריאה: בקטגוריות השכר הגבוהות בישראל נמצא אחוז נמוך של אוכלוסייה שאינה קוראת כלל. ובמספרים: 15% בלבד בקרב המשתכרים 17 אלף שקל ומעלה אינם קוראים ספרים. לעומת זאת, בקרב אלה שטווח השכר שלהם נע בין 4,000 ל-5,999 שקל, אחוז האוכלוסייה שאינה קוראת ספרים כלל עומד על 35% - יותר משליש. עם זאת, הקשר בין שכר ותדירות הקריאה הולך ונחלש כאשר מדובר בתדירות קריאה גבוהה יותר: אין הבדל בשיעור האוכלוסייה שקוראת ספרים לפחות פעם בשבוע בין קטגוריות השכר השונות. כמו כן, כ-12% מהמועסקים בהיקף מלא או חלקי בגיל 65-16 נוהגים לקרוא סיפורת או ספרי עיון במסגרת העבודה לפחות פעם בשבוע.

מתוך ממצאי הסקר עולה כי אין הבדל בתדירות קריאת ספרים בין קבוצות הגיל השונות. עם זאת, בקרב ערבים, תדירות הקריאה של קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55+) נמוכה באופן משמעותי לעומת קבוצת הגיל הצעירה ביותר (24-16). כך, אחוז האוכלוסייה הערבית שאינה קוראת ספרים כלל בחיי היום-יום עומד על 63% בקרב בני 55+, לעומת 40% בקרב בני 24-16.

ואם מתייחסים לפילוח של דתיים לעומת חילוניים, בקרב המשיבים שהגדירו את עצמם כחרדים, אחוז הקוראים ספרים בתדירות גבוהה (לפחות פעם בשבוע) גבוה מאוד ועומד על 72%, לעומת 40% בקרב אלה שהגדירו את עצמם כלא דתיים או כחילונים.

יריד שבוע הספר (למצולמים אין קשר לידיעה)(צילום: דנה קופל)

ואיך משפיעה הימצאותה של ספרייה גדולה בבית? מתוך הסקר עולה כי ככל שכמות הספרים בביתו של אדם גדולה יותר כשהוא בן 16, כך תדירות הקריאה גבוהה יותר. כשני שלישים מהמשיבים (67%) שהיו בביתם יותר מ-500 ספרים בגיל 16, קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע, לעומת 19% בלבד בקרב אלה שהיו בביתם 10 ספרים או פחות. מגמה דומה נצפתה בקרב בעלי השכלה נמוכה.

ככלל, סקר המיומנויות (PIAAC) הוא סקר בינלאומי ביוזמת ארגון OECD, הבודק את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 16 עד 65, כאמור) במיומנויות היסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. כל מיומנות נמדדה באמצעות סולם ציונים רציף בין 0 ל-500. הן באוריינות קריאה והן באוריינות מתמטית, הציון הממוצע בישראל של אלו שאינם קוראים כלל נמוך באופן משמעותי מהציון הממוצע של אלה שקוראים ולו בתדירות נמוכה מאוד (229 נקודות לעומת 265 נקודות באוריינות קריאה, ו-222 נקודות לעומת 262 נקודות באוריינות מתמטית).

ישנו קשר בין כמות ספרים בבית בגיל 16 לציון באוריינות קריאה ובאוריינות מתמטית. הציון הממוצע הן באוריינות קריאה והן באוריינות מתמטית עולה עם הגידול במספר הספרים בבית בגיל 16. לדוגמה, הציון הממוצע באוריינות קריאה נע בין 222 נקודות אצל אלה שהיו בביתם 10 ספרים או פחות, ל-279 נקודות אצל אלה שהיו בביתם יותר מ-500 ספרים.

שותפים נוספים ללמ"ס בביצוע הסקר בישראל: ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), משרד הכלכלה, משרד החינוך, בנק ישראל, המועצה להשכלה גבוהה ומשרד האוצר.