בימים בהם גל גדות מככבת בעולם כוונדר וומן, כדאי להיזכר שהישראלית שהפכה לנציגה הראשונה שלנו בהוליווד בצעד שדרש לא מעט כוחות על, הייתה מילי אביטל. היא כיכבה ב"סטארגייט"לצד קורט ראסל וג'יימס ספיידר, ב"איש מת" לצד ג'וני דפ והוכתרה על ידי המגזין "ואניטי פייר" כשחקנית הצעירה המבטיחה ביותר. מאז המשיכה לככב בסרטים לצד שחקניות כמו קלייר דיינס וניקול קידמן, ובשלל פרויקטים שזכו להכרה גם בישראל.

בשנים האחרונות היא מופיעה בסדרות כמו ‘חוק וסדר’, מככבת בפרוייקטים ישראלים ואפילו ביימה, הפיקה וערכה סרט תיעודי קצר. אחרי שנים בווסט וילג', היא היום גרה באפ סטייט, עם בעלה התסריטאי זוכה האוסקר צ'ארלס רנדולף ושני ילדיהם. לעיר היא חוזרת כשיש סיבה טובה, ובימים אלו יש לה סיבה טובה במיוחד, כשהיא משיקה את ההצגה החדשה בבימויה:Next Stop.

"לא חשבתי לקחת חלק בהפקה כאן, עם ישראלים", היא מספרת בראיון ל’ידיעות אמריקה’, "מעולם לא שילבתי בין שני העולמות. מדובר בלא מעט סיכונים מבחינתי. עבדתי מאוד קשה להגיע למקצועיות אמריקאית, לבנות שם ולשמור את השם ולא רציתי שטעויות של מהגרים ישנו את זה, אבל מדובר בפרויקט מדהים עם מסר אוניברסלי".

אביטל הכירה את השחקנית הישראלית נגה מילשטיין כשזו לימדה את בנה בבית ספר לעברית. "לימדתי את הבן שלה בערך חמש דקות, אבל זכיתי להכיר את מילי והתחברנו מהר מאוד".

"מעולם לא שילבתי בין שני העולמות". אביטל

מילשטיין הייתה שחקנית עובדת בישראל. אחרי שחתמה קבע פעמיים, עברה ללימודי משחק בבית צבי, משם לסמינר הקיבוצים, ובין לבין דיבבה, שיחקה בקאמרי, בהצגות ילדים, ואפילו בסרט קצר שהגיע עד פסטיבל קאן. לניו יורק היא תכננה להגיע לחודשיים, אבל יום לפני הטיסה חזרה היא ביטלה אותה והחליטה להישאר. האזרחות האמריקאית אמנם חסכה לא מעט בירוקרטיה, אבל כל השאר הובילו למסע לא פשוט, שרבים מאיתנו מכירים מקרוב. "כאן להבדיל מבארץ", היא מתארת, "אני נחשפת לאורך חיים של אומן, מוד של הישרדות נפשית כלכלית וחוסר יציבות. זה לא נעים וזה פותח את הראש להרבה מחשבות, לאן לפנות, מה לעשות. יש רגעים לא פשוטים".

עם המצוקות והתהיות האלו היא הגיעה למילי. "נגה פנתה אליי להתייעץ בנוגע לעבודה בניו יורק, כמו שרבים פונים ושואלים אותי איך מתחילים, איך משיגים סוכן. אמרתי לה 'אין לך מה לבזבז זמן'. היא כבר שחקנית מנוסה ואמרתי 'למה לך לעמוד בתור? תכתבי משהו ותעשי בעצמך’, והיא עשתה את זה".

חודש אחרי אותה שיחה למילשטיין היה ביד מחזה. "חשבתי בהתחלה לקחת מחזה שמוכר לי מהארץ, ולתרגם אותו", מספרת נגה. "בחרתי ב״לרציניים בלבד״, של היוצרת איריס מורגנבסר שנתנה את ברכתה. אבל לאט לאט מצאתי את עצמי משנה עוד ועוד דברים כשבסוף יצא מחזה חדש, סצינות אחרות לגמרי".

מילשטיין מוסיפה ומספרת שעם אביטל, המחזה הפך מהודק ומגובש אפילו יותר. "מאוד אהבתי את תיאור החוויה שלה כישראלית", מילי מסבירה. "מאוד התרשמתי מהמסירות והכתיבה, אבל איחלתי לה בהצלחה, לא תכננתי להצטרף. בהתחלה הייתי מעורבת כמו מנטורית, לכוון למה שעובד או לא עובד. נגה ביקשה שאכתוב משהו עבורה כדי לגייס להצגה כסף בקיק סטארטר ושמחתי לעזור".

"שילוב של מערכונים מתוחכמים ורואים את הכשרון הענק שלהם". מימין: נגה מילשטיין, מילי אביטל ובן פרי

התכנית הייתה לגייס עשרת אלפים דולר, אבל מילשטיין גייסה 15. אחרי שהעלתה את ההצגה לתקופת ניסיון עם השחקן הישראלי אושרי כהן, שהיה בעיר באותם ימים, היא פנתה לבן פרי, כוכב ציפורלה והציעה לו להצטרף כשותפה למשחק. "בן עזר לי לצלם את אחת הסצינות בתחילת התהליך והוא כבר אז נשאר לי בראש. הוא משוגע על ניו יורק ושמח להצטרף. הקושי של המרחק והדברים הרבים שיש לו בישראל דורש הרבה, אבל הוא מאוד מושקע בדבר הזה. אני בטוחה שאם היה יכול היה עובר לכאן".

בחודשים האחרונים פרי ומילשטיין עבדו עם מילי על פיתוח ההצגה וביחד הצליחו לחלום חלומות גדולים יותר בכל הנודע לעתידה. "ההצגה היא שילוב של מערכונים מתוחכמים ורואים שם את הכשרון הענק שלהם, בכתיבה, בהפקה. נגה מכניסה את כולם לכיס הקטן", מספרת אביטל ומתארת איך החליטה להצטרף ולהוביל את המחזה הישראלי. "יש הבדל בין מישהו שרוצה לעשות משהו למי שעושה. יש הבדל בין מי שרוצה לכתוב ומי שמסיים ומי שרוצה להפיק ומפיק. כשרון לא מספיק והשילוב של כישרון ונחישות ועבודה קשה, גרם לי לרצות לעזור. אמרתי לנגה שזה שלה, אבל אם אני שם אני חולקת את התינוק הזה והיא אמרה לי מצוין, היא אמרה לי 'מההתחלה רציתי שתהיי שם'".

נגה ובן עבדו עם מילי בביתה באפ סטייט, שינו והוסיפו סיפורים וסצינות ששזרו את החוויות של כל אחד מהם מהחיים החדשים והמורכבים באמריקה. "התחברנו לדברים מזוויות מאוד שונות", מספרת מילי. "לפעמים אנחנו כותבות סצינות ומשפרות אחת לשניה, אבל המטרה לספר סיפור קורע מצחוק ועצוב גם יחד, והכנסנו לתוך הסצינות סיפור לניארי על בחור ובחורה והיכולת שלנו לצחוק על עצמנו עם ביקורת עצמית, חוש הומור, אירוניה וראש פתוח, בלי אג'נדה, בלי רובים ובלי כיפות".

"לתקשר בכל מיני רבדים. אותי זה הכי מרתק". אביטל עם בעלה צ'רלס רנדולף

יש היררכיה של מהגרים שבה לידי ביטוי בהצגה. יש את הדמות של מאיה שחיה בניו יורק 5 שנים כבר ויש את חזן שרק נחת כאן ומגלה שלמרות הכשרון הידע והאנגלית, שקשה להבין איפה אתה נמצא. “רציתי לספר סיפור שעוד לא נגעו בו. אני הגעתי לכאן בעידן פרה-אינטרנט והדור הזה שולט באנגלית, מכיר את העולם יותר וכביכול אין הבדלי תרבויות, אבל רק כשממש מגיע לכאן ופותח את הפה הוא מבין את ההבדל בין איך שאתה כותב ומדבר, בין מה שאתה רואה באינטרנט לחיים עצמם, לתקשר בכל מיני רבדים. אותי זה הכי מרתק".

כמה מהסצינות נכתבו בהשראת אירועים אמיתיים. "יש שם סצינה עם עץ כריסטמס שמבטא את הלחץ החברתי כאן עם חגיגות כריסטמס. בשבילי זה לבלוע צפרדע כל פעם מחדש. או קטע משיעורי המבטא שלי של המון המון שנים. כשהגעתי אמרו לי שהאוזן האמריקאית לא רגילה למבטאים, ונאלצתי לעבוד קשה. היום זה אחרת. היום יש לזה איזה סקס אפיל. זה מוסיף אוניברסליות, זה לא רק מבטא, זה קצה הקרחון שהוא סממן של תרבות שלמה".

,חיים חדשים שמחייבים הרבה יותר מאנגלית וכשרון. צוות next stop

אחרי שבועיים של הצגות סולד אאוט מילי לקחה על עצמה את בימוי ההצגה והשתיים הפכו את המחזה מישראלי לאוניברסלי, לפחות לשם הן מכוונות אותו. במחזה תגלו הרבה מאוד סצינות שלקוחות מהחיים שלכם או של החברים הישראלים שלכם באמריקה. הן מתארות את הבדידות, את הדוחק הכלכלי, את האתגרים הבירוקרטיים, התרבותיים, ואת הקושי הגדול להתחיל במקום חדש חיים חדשים שמחייבים הרבה יותר מאנגלית וכישרון.

סביר להניח שישראלים יהיו יותר מכל אלו שיבינו את כל הניואנסים המשעשעים לאורך המחזה, אבל המטרה כעת, בתום שבועות של הצגות סולד אאוט באוף אוף ברודווי, היא להוביל את ההצגה לאוף ברודווי ולסיבוב הופעות בארה"ב וברחבי העולם. "המטרה הייתה לפתוח את זה. התמה אוניברסלית אבל תרבותית זה מאוד ספציפי. גם אמריקאי שהגיע מאוהיו לניו יורק יוכל להזדהות".

על המוזיקה המקורית בהצגה אמונים יוני בלוך וברק פלדמן וההפקה כולה מלאה ביוצרים מייד אין יזראל. "אני נהנית לראות כמה ישראלים כל הזמן יוצרים ביחד. כולם עושים הרבה דברים בו זמנית. זה שילוב של דור כזה שמרגיש פחות צורך להגדיר את עצמו, ומצד שני זה גם ישראלים שזה עם מוכשר שיודע לעשות המון דברים, כולם סקרנים ורעבים. מאוד כיף לי ומוזר אבל אני מאוד נהנית מזה. העולם הישראלי והאמריקאי שלי מתחברים לראשונה בחיי. זה שעטנז כזה בשבילי. לי אין ציונות דתית, רק תרבותית. אני מעריכה ואוהבת תרבות בארץ ואני עובדת עם התעשייה בארץ כי אני מאוד רוצה, אבל עד עכשיו הכל היה במגירות מסודרות של ישראלי ואמריקאי, ופתאום הכל ביחד".

אביטל לוקחת את ההצגה קדימה עם שיתופי פעולה מקוריים עם בתי עסק כמו מאנה קונטמפררי, חברות סטארטאפ ישראליות מצליחות ועוד. "אנחנו מקווים לגייס משקיעים אולי לפתח ולהביא עוד מפיקים", מסכמת אביטל. "אני רוצה שההצגה הזו תגיע לתרבויות אחרות ומצד שני זה תפתח הזדמנות לכל אחד לראות את עצמו".

לפרטים: